זה לא סוד שמוזיקה היא עסק יקר, אך האפשרויות הפתוחות בפני מוזיקאים כיום הן רבות ומגוונות יותר מאי פעם. התבססותו של האינטרנט המהיר, הוזלת אמצעי ההקלטה והיחלשות חברות התקליטים הגדולות הפכו את העסק למורכב יותר, אך עם זאת גם פתוח יותר לשיטות חדשות ויצירתיות.
אל וועידת המוזיקה של היינקן השנה הגעתי בתחבורה ציבורית, את האוטו השארתי בחניה כי פשוט נזכרתי שבשנה שעברה חולקה שם בירה חינם והרי, חוץ מדיוני מוזיקה – באתי לעשות פאן. שמחתי לראות שם שוב את הכוסיות שמסתובבות בשמלות ירוקות עם מגשים מלאי כוסות, מחפשות להרוות את צמאונם של חובבי המוזיקה, האמנים ואנשי התעשייה שהסתובבו שם בלובי. רק איפה היו הקראסונים איפה?
על הוול בפייסבוק שלי הופיע שלשום לינק שכלל את הכיתוב הבא: Shirilev is doing The Ugly Dance. בהתחלה חשבתי שזו עוד שטות ויראלית שנועדה לבדר ולא יותר, אך בדיעבד הסתבר לי שמדובר בשיווק אינטראקטיבי לאיזו להקה שוודית חדשה עם שם מוזר.
תעשיית המוזיקה מעולם לא עברה כאלו זעזועים כמו שהיא עוברת בשנים האחרונות. הפודקאסט הבא, הלקוח מ- OnTheMedia, מגולל ב-10 דקות - עשור שלם של שינויים ותמורות בעולם המוזיקה הדיגיטאלי
ההוא שסיפרת לי שפגשת כשהיית בחו"ל. אני לא חזק באנגלית אז אני אגיד מה זה אמר בעברית – "אני לא מוזיקאי, אבל הכאב היה אינסטרומנטלי"" אני יושב מולו בשוק גמור, "אתה הרגע תרגמת לי את סול וויליאמס. בטח שאני זוכר."
פעם היה את ערוץ 7 בכבלים – Mtv, ההוא עם הקליפים המטופשים. אני מתגעגע לזה. לא שהיתה שם כל הזמן מוזיקה טובה (בלשון המעטה) אלא שפשוט היה כיף לשבת עם חברים ולהעיר הערות מטופשות על הקליפים הדפוקים שאיתם העברנו את הזמן. שני מפגרים בשם Beavis ו- Butthead עשו מזה קריירה. אבל עכשיו בעידן הזהב של הטיפשות המקוונת נולד לו ז'אנר חובבני חדש של הסתלבטות על קליפים. זה נקרא Literal versions כלומר לוקחים הקליפ, משתיקים את הזמר/ת, מחליפים את המילים במה שבא (בד"כ תיאור הקליפ) ושרים איתו כאילו היה קריוקי. קבלו את מצעד חמשת הענקים:
1. במקום הראשון והבלתי מעורער, יצירת המופת - לב לקוי לאללה של בוני טיילר [dailymotion]http://www.dailymotion.com/video/xakyg5_total-eclipse-of-the-heart-literal_music[/dailymotion] 2. במקום השני השיר קח עלי של להקת אא... הה... לא זוכר...
אני מת על היפ הופ. ישנה קשת רחבה מאוד של נושאים בהם היפ הופ בד"כ עוסק. מין הסתם מוזיקה יכולה לדבר על כל דבר שבעולם אך לרוב הנושאים בהיפ הופ סובבים סביב אקדחים דולרים ושרמוטות (כצפוי מהיפ הופ מסחרי לילדים שקנו כובע), מחאה פוליטית על מצב השחורים בארה"ב או על קפיטליזם, על רוחניות או סתם…
פסטיבל המוזיקה של הייניקן היה ללא ספק פסגת עונת ההזעה של 2009. איזה שבוע טירוף עבר עלינו, כל כך הרבה מוזיקה הייתה לנו לחוות – FNM, MGMT, Dinosaur Jr, Monotonix, וסט של LCD Sound System ושם זה רק התחיל - גם Jazzsteppa ו- Allen Ellien הגיעו ארצה מברלין כדי לוודא הריגה... בשבת, כבר נראיתי כמו גופה.