אני מת על היפ הופ. ישנה קשת רחבה מאוד של נושאים בהם היפ הופ בד"כ עוסק. מין הסתם מוזיקה יכולה לדבר על כל דבר שבעולם אך לרוב הנושאים בהיפ הופ סובבים סביב אקדחים דולרים ושרמוטות (כצפוי מהיפ הופ מסחרי לילדים שקנו כובע), מחאה פוליטית על מצב השחורים בארה"ב או על קפיטליזם, על רוחניות או סתם על האהבה למוזיקה ולניענוע עכוזים. בקיצור, כנראה היה לי מצב רוח קרבי לפני יומיים, אז הכנתי מיקסטייפ של היפ הופ אנטי קפיטליסטי בעיקרו, הרבה ביקורת על תעשיית המוזיקה. פתחתי אותו בשיר די הומוריסטי אך לחלוטין מחאתי ומשם המשכתי לכיוון קצת יותר כבד וממש לא מצחיק… תהנו.
- 1. Status – Mr Lif
- 2. Penny For A Thought – Saul Williams
- 3. Industrial Revolution – Immortal Technique
- 4. In McDonalds – Burial
- 5. 9.99 – Antipop Consortium
- 6. Culture For Dollars – Dälek
- 7. Hip Hop – Dead Prez (live)
- 8. R U Still Down? (Remember Me) – 2Pac
- 9. Change – TES
- 10. Apt. A (2) – cLOUDDEAD
- 11. Rising Down – The Roots
- 12. Life in Marvelous Times – Mos Def
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=4jNyr6BJZuI[/youtube]
אשמח לקבל המלצות על שירים נוספים שאתם הייתם בוחרים לשים במיקסטייפ הזה במקומי (;
Shakshuka
ספטמבר 9, 2009 12:43
אני משוחד,
אבל יש שני אלבומי היפ הופ שאני חולה עליהם כל כך שקניתי אותם.
(ועם פערי התיווך של היבוא האישי, זה לא הולך ברגל)
ואני מדבר כמובן על דלטרון וdangermouse.
כל דבר עם עכבר הסכנה בעצם, הוא חובה, בעיני.
אורי
ספטמבר 9, 2009 13:06
שקשוקה, לא ממש קלטתי למה אתה חושב שאתה משוחד…
אבל בכל מקרה, Danger mouse מפיק ענק! גם מחוץ להיפ הופ – Dark Night Of The Soul וה- Grey Album כל אחד עם הקונספט המרתק שלו. אני גם אוהב את3030 Deltron ובמיוחד את מי שהפיק אותם -Del Da Funky Homosapien.
AWS-1
אוקטובר 6, 2009 19:40
בזמן האחרון אני מגלה ונפתח ליותר ויותר בלוגים מוזיקה ישראליים מעולים (הכל התחיל מעונג שבת) ואני חייב להגיד שגם הבלוג הזה שגיליתי ממש במקרה אחד הפייברוטים שלי… אתה פשוט כותב לעניין עם טעם משובח ומגוון, סחטיין.
בנוגע לאוסף עצמו, אני גם חולה היפהופ די גדול (בעצם זה הז'אנר הבסיסי הראשון ששמעתי אי פעם, שנים על גבי שנים עד שנפתחתי גם לדברים אחרים, למזלי) והאוסף הזה (למרות שכבר הכרתי את רובו, חוץ מדאלק וטס) בהחלט מצויין ומעניין… רק שני תיקונים, Burial (בלי קשר שאני לא ממש מת עליהם) הם הרכב דאבסטפ ככל הידוע לי וגם בשיר הזה אין שום אלמנטים היפהופיים למיניהם, ודלטרון 3030 אכן אלבום גדול וקלאסי אבל מי שהפיק אותו זה לא דל (הוא הראפר) אלא המפיק הגאון דן דה אוטומייטור.
אורי זר אביב
אוקטובר 6, 2009 20:01
לגבי בוריאל – אני יודע שזה דאבסטפ אבל בכל זאת In McDonald's הרגיש לי מתאים כקטע מקשר בתוך המיקסטייפ.
לגבי דן דה אוטומייטור – שמע ישראל רק שייסלח לי, עשיתי סוויצ' בינו לבין דל. תודה על התיקון ועל המילים הטובות. 🙂
Shakshuka
נובמבר 2, 2009 15:12
אכן גם אני באתי לתקן – דן דה אוטומטייר ולא דל,
ואם כבר בעניין דלטרון עסקינן,
מסתבר שגורילאז בהרכבם הראשוני נולדו מתוך דלטרון – הרי דיימון מדבר בקטעים הפותח והסוגר של 3030, ודן דל וקיד דואלה (צדיק צדיק צדיק, יבוא שוב ארצה לבלוק במהרה בימינו אמן!) הם חטיבת הגרוב הרצחנית של הסלף טייטלד של גורילאז.
והאמת היא שגם אני אמור לתקן את עצמי:
DangerDOOM, ולא דיינג'ר מאוס (הלא הוא בריאן ברטון).
דיינג'רדום הוא שילוב כל כך עוצמתי בין ברטון, לדניאל דומייל, הראפר בעל חמש מאות השמות ומסכת הפלדה האלמותית, שאין אפילו מילים לתאר כמו שהוא טעים.
ובמיוחד שהוא מגיע בעטיפה של תוכניות האנימציה של Adult Swim, ועם תיבול של סי-לו (עכשיו יודעים מאיפה הגיע הרעיון של Gnarls Barkley) וטאליב קוואלי, באחד הרגעים הכי מגניבים באלבום הזה ובהיפ הופ העכשווי בכלל.
ואם כבר דיינג'ר מאוס – לך על Ghetto Pop Life שלו עם ג'מיני. כמו שאמרו כ@מ – פאן פאן פאן.
ואם אתה מצליח לסדר את ההקלטות שלו לבד בתור Pelican City, אגמול לך במצוות חסידים.
וסתם, על הדרך – פאנקית למדי, הבחורינה, Paloma Faith.
לא סתם מישהו שאני לא זוכר כינה אותה יורשת של איימי ויינהאוס.
פיס, ברו.
דבר איתי בFB, נסביר לך על הספוטיפי.
Y.