סינגל אפלולי שני מתוך Player Piano - האלבום החדש של Memory Tapes, The Breaks הוא סינגל ענק לטעמי מתוך האלבום השני והחדש שלה, שנקרא W ויוצא בימים אלה ב-DFA ו-Baaa שהיא עבודה של האנימטור Cyriak Harris.
שעה ראשונה: קטע חדש ומעולה של פלנינגטורוק המוזרה שלא ממש קשור לשאר הרשימה, אבל לא יכולתי להתאפק. אחריו, עדיין באווירת הגרוב האתיופי... שעה שניה: מוזיקה מהסוג שהייתי שומע בווקמן בדרך לבית ספר. ניינטיז! מלא גיטרות וקצת אלקטרוניקה (עם גיטרות).
וידוי: לפני שעשיתי את המנוי הראשון שלי על מגזין מוזיקה מחו"ל, הייתי קורא עיתונים של גיימרים (תצחקו עליי, יופי. הייתי בן 11). זה התחיל ב-"פריק", בשביל לגלות משחקים חדשים ל"מגה-דרייב" הישן שהיה לי והמשיך עם-PC Gamer. לפני שבועיים יצא לי לכתוב למוסף סטודנטים של טיים אאוט על משחקים שהולכים חזק על הלפטופים בזמן הרצאות. התחקיר לכתבה כלל המון שעות משחק מטופשות. היה מדהים.
עוד פעם המופרעת הזאת פורצת לאולפן, ועוד בשידור חי. לא, האמת שעשיתי לה sms שתבוא לארח לי חברה כי היא היתה במיקרה בסביבה. אמרתי לעצמי שאם שירילב תבוא, אולי זה ימנע מהתוכנית להדרדר לשפל של שירים מבאסים. זה לא ממש עזר, אבל בכל זאת יש הרבה שירים מקפיצים ובין לבין אנחנו בעיקר צוחקים. אומללה הירושלמים שרים על בעיות בהמרת קבצים, קאלטס והדם הדם גירלס...
נוח על משכבך בשלום גיל סקוט-הרון (1949-2011). כואב לשמוע את החדשות האלה, בייחוד לאור כך שהייתה לי הרגשה קריפית לגמרי מתחת לעור שהיום הזה קרב ובא. אמנם סיבת המוות אינה מפורסמת עדיין (נכון לזמן כתיבת שורות אלה), אך לי נראה שזו העיר ניו יורק שהרגה אותו.
בוקר יום שישי. השמש בחוץ זורחת יופי ואני מתעורר מוקדם מדי, פותח מחשב. בוהה, חצי ישן. מקליק על איזה לינק בפייסבוק ונופל על שיר של סם קוק מתוך הופעה בהארלם סקוור קלאב (1963). מכאן מתחיל לו בוקר שחור ומואר להפליא.
שעה ראשונה: שעה צבעונית וכיפית במיוחד. אפילו קצת היפית הייתי אומר. התחשק לי לבחור שירים שמתקשרים בצבעים. הכל בגלל דונובן הסקוטי העתיק הזה שהתחיל אצלי את כל זה, עם השיר היפיפה שלו - Colours... שעה שניה: נפתחת עם הסינגל החדש והבועט של אטארי טינאייג' ריוט, ממשיכים באווירה גותית משהו עם עוד שיר חדש מהאלבום המעולה של גנג גנג דאנס ואז אני חוטף אימפולס לכיוון של גותיקה...
מקור שמה של הלהקה בכינוי שבו משתמשים חבריה על מנת לתאר את התנהגותה של נגאנו, כאשר זו נתקלת במחסום יצירתי ומתחילה לנשוף ולרשוף כמו דרקון קטן ומלוכסן. את החשיפה המשמעותית האחרונה קיבלו ליטל דרגון מדיימון אלברן כשלקח אותם להיות המופע הפותח הרשמי של הגורילז