fbpx
חיפוש

רדיו אור בזויות: חאלאס חגים יאללה הופעות

השבוע חזרתי לשדר את אור בזויות במתכונתה הרגילה אחרי רצף כבד של ספיישלים לכבוד חגים וימי זכרון לאומיים... אז מה יש לנו הפעם? טיזרים לקראת כמה מההופעות הקרובות שאני בטח לא הולך לפספס: Why בחמישי הקרוב, ג'פרי לואיס בסוף מאי וארכייב, למרות שיש עוד הרבה זמן עד להופעה שלהם. חוצמזה, בשעה השנייה שחררתי קצת מהקריזה שלי על הסיפור סביב גיל סקוט הרון והשמועות (המאוד מבוססות) סביב ביטול הופעתו כאן.

חצי מתרבות שלנו חרדקור

רובנו הישראלים גדלנו בתקופת מדורת השבט של הטלביזיה הציבורית. לנו היו סמלים ותכנים משותפים להתחבר אחד לשני בעזרתם בניגוד לעולי חבר העמים, שרובם נחתו ישר אל עידן הערוץ המפוצל. מי זה מרקו? טוב טוב הג..מה? מה זה זהו זה? אז גם אם אהבתם את השיר וגם אם לא, קשה שלא להסכים עם זה שמדובר כאן בגטו מיוזיק והדבר הכי קרוב שיש לנו כאן לגאנגסטא ראפ אסלי.

ערב יום הזיכרון בקיץ האחרון של שפיות זמנית

בתור ילד קטן, תמיד נראה היה לי שהקיץ האחרון של שפיות זמנית הוא לא כמו כל אותם שירי יום הזיכרון של המבוגרים. ממש לא. לי הוא הרגיש כמו מסתנן מתוך "תרבות הרוק" שלא נוגעת לרוב קהל ההורים בטקס. השיר הזה, שנכתב על ידי ילד בן 15, עדיין שופך אותי. יש משהו בעיניים שלה. משהו שאין בלתת את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב.

לכבוד ההופעה של ארכייב: סיפור מהארכיון

מתישהו בסוף יולי ארכייב יופיעו לראשונה בישראל (תאריך רשמי אאדכן ברשימת ההופעות שחאראם לפספס). לפני יותר מעשור (אמא'לה! הזיקנה), ישבתי אצל חבר ובהינו בתקרה מרוב מעש ויוזמה עד שהופיע על מסך הטלביזיה קליפ אנימציה יפיפה שמשך את עיניי חזרה מהכלום. זה היה בערוץ המוזיקה הצרפתי MCM. מהר מהר ביקשתי שיבטל את המיוט מרוב סקרנות. אחרי חמש דקות יצאתי מביתו עם כאב לב כזה מתוק מהסוג שאני דווקא אוהב ורצתי הביתה לחפש את הלהקה בנבכי האינטרנט.

צפייה ישירה: שמיים שרוטים של גלויה – נושאי המגבעת

הסרט שזכור לי רק בפורמט של קלטות וידאו משוכפלות אחת ליד השנייה על מדף בחנות התקליטים "חור בשחור" הועלה ליו-טיוב (תודה עונג שבת). אין יותר מתאים ממנו להיכנס לאוסף הסרטים של אור בזויות ולפיכך איגדתי את חמשת קטעי הסרט לפלייליסט נוח ורציף לצפייה מלאה. תהנו: