התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00 ברדיו הקצה וברדיו הבינתחומי. לאור בזויות בפייסבוק
The Blind Shake – "Parachute"
בדיוק מה שהייתי צריך כדי להתחיל את התוכנית של השבוע בווייבים של פריק אאוט! דה בליינד שייק הם טריו גראז' Pאנק-רוק מסצנת האינדי רוק של מיניאפוליס. הם בעיקר ידועים בזכות שיתוף הפעולה שלהם עם אושיית הנויז הפסיכדלי מייקל יונקרס, שפעל מאז הסיקסטיז באנדרגראונד של הסצנה המקומית שם והשפיע רבות על להקות גראז' מודרניות דוגמת הבלאק ליפס.
The Intelligence – "Sex"
להקת פוסט-Pאנק מעולה מסיאטל שהוציאה בשנה שעברה אלבום אדיר בשם "Vintage Future", שבו משתתפים גם חבר'ה מהלהקות Thee Oh Sees ו-Sic Alps. בשירים מסוימים הם משלבים אלמנטים אייטיזיים של מכונות תופים ישנות עם גיטרות עוקצניות שמזכירות את Devo ובאחרים הם נשמעים כמו להקת פרוטו-Pאנק פרועה. חוץ מזה, סקס.
Fat White Family – "Satisfied"
שמישהו יסביר לי מה אומר "sexual vertigo". אהבה בשחקים? יותר מדי סמים? כי זה הנושא של השיר או זה לפחות מה שהלהקה הסבירה בעוד איזה ראיון עקום. פאט ווייט פאמילי מדרום לונדון היא הלהקה הכי מופרעת שאני אוהב לאחרונה (מאז האלבום הענק "Champagne Holocaust"). השיר הזה לקוח מהאלבום החדש "Songs For Our Mothers" המוזר מאוד.
Django Django – "Shake and Tremble"
נשארים בלונדון עם ג'נגו ג'נגו, שב-2012 סיפקו לי את אלבום הרכיבה באופניים המושלם. שילוב של פסיכדליה, פופ אלקטרוניקה ודרייב מעולים. בשנה שעברה הם הוציאו את האלבום השני שלהם, "Born Under Saturn", אחרי שהספיקו להוציא גם את אחד האוספים הכי שווים שראו אור בסדרה היוקרתית "Late Night Tales".
Soko – "Peter Pan Syndrome"
יש שירים שאתה לא רוצה להודות שאתה מזדהה איתם. מתוך החדש והשני של הזמרת והשחקנית הצרפתייה סוקו. אם האלבום הקודם מ-2012, "I thought I Was an Alien" היה מעין לואו פיי פולקי רומנטי, האלבום החדש "My Dreams Dictate My Reality" פונה יותר לרוק גותי, פוסט-Pאנק ואייטיז פופ.
Emma Pollock – "Cannot Keep a Secret"
אמה פולוק היא לשעבר חצי הצמד הסקוטי האהוב הדלגדוס, שממש עכשיו מוציאה את, "In Search of Harperfield" – אלבום הסולו השלישי שלה – וזה הקטע שפותח אותו. האלבום לפעמים עצוב ממש ומלא כלי מיתר, לפעמים יותר אינדי-רוקי. מעין אלטרנטיב כבד-ראש עמוס בעדינות נוקשה. מת עליה.
Torres – "Sprinter"
טורס היא מקנזי סקוט, מין הכלאה בין פיג'יי הארווי כשהיא בועטת לקאט פאוור כשהיא מגרגרת. זהו שיר הנושא (שהופק על ידי רוב אליס שעבד גם עם פיג'יי) של האלבום השני שלה מ-2015.
"My pastor told us, don't you worry \ Even Zacchaeus found his glory"
Malaria! – "Your Turn To Run"
הרכב כל-נשי אלקטרוני נסיוני מברלין של שנות השמונים, שיצא לסיבובי הופעות עם ג'ון קייל, נינה האגן ו-The Birthday Party של בליקסה וניק קייב.
Yeah Yeah Yeahs – "Heads Will Roll"
קלאסיקה מודרנית. מתוך "!It's Blitz" מ-2009. קארן או בתפקיד מלכת הלבבות.
Saul Williams – "Ashes"
עוד קצת מהחדש של סול וויליאמס, "MartyrLoserKing", שנשמע לי יותר ויותר כמו הגרסה האפריקאית-מוזיקלית של הסדרה "Mr. Robot". בינתיים, ככל שאני מאזין לאלבום אני יותר אוהב אותו – וככה זה צריך להיות. כבר קראתם את הריאיון שעשיתי איתו רגע לפני צאת האלבום?
These New Puritans – "We Want War"
רביעייה בריטית סופר ארטיסטית שמושפעת מהרכבי פוסט-Pאנק דוגמת The Fall ו-Public Image LTD לא פחות משהם שואבים השראה מהרכבים אלקטרוניים ואפילו מקלאסית מודרנית א-לה סטיב רייך. זה אחד הקטעים הכי טובים שלהם, ואחד כועס משהו. מתוך האלבום השני – "Hidden".
Ozric Tentacles – "Sploosh!"
בלאסט פרום דה פאסט: ב-1991 הוציאו האוזריקס את "Strangtitude" שהמשיך להעמיק את החיבור המיוחד שלהם בין הטכנו המוקדם לפרוגרסיב רוק ההיפי והספייס רוק של ספייסמן 3. אז הלהקה נחשבה להרכב קאלט ולא זכתה לחשיפה מעבר לקבוצה המעריצים האדוקה שלה. לדעתי כל מי שהיה בניינטיז בקטע של טראנס פסיכדלי חייב משהו לאוזריק טנטקלס.
Gong – "Master Builder"
ואם יש להקה שאוזריק טנטקלס חייבים לה משהו, אז זו בראש ובראשונה גונג האדירה. זה, לטעמי לפחות, אחד מקטעי הפרוגרסיב רוק הכי טובים בהיסטוריה. טוב נו, אני מעולם לא ממש אהבתי פרוג, אבל גונג הם משהו אחר. חבורה של פיות רדומות בתוך קומקומים מעופפים.
Field Music – "Stay Awake"
נשמע לי שהקטע הסוגר את "Commontime", האלבום החדש של Field Music, הוא מחווה לדיוויד בואי של ימי "Young Americans". באלבום הזה פילד מיוזיק נשמעים פאנקיים בקטע צ'יזי סטייל פיל קולינס ו-Hall and Oats – וזה עובד להם ממש טוב.
התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00 ברדיו הקצה וברדיו הבינתחומי. לאור בזויות בפייסבוק