לא מספיק אני. לא מספיק וכבר צריך ללכת לישון. ואם לא הייתי צריך ללכת לישון, עדיין לא הייתי מספיק. כי לא מספיק לי. אני חוסר. אפשר עוד. בעצם לא, צריך עוד. מאיפה זה בא? ביקורת לקראת קריסה. להסתכל על חצי הכוס המלאה. לגלות שהיא מלאה באוויר. החצאים האלה מתבלבלים זה בזה. בקרוב יגמרו לי עשר הדקות לתרגיל הזה ונחשי מה? אני לא מספיק. ולא רק אני. גם הטקסט הזה – הוא לא מספיק. לא עמוק מספיק. לא מספיק מעביר את התחושה של לא מספיק. בוודאי, לתחושת חוסר ההספק התמידי שלי יש בסיס של ספק. כלומר, לתחושה יש בסיס והוא הספק. מושתן כמוני מטיל ספק כל הזמן. בעצם, מי מטיל את מי? לפעמים זה מרגיש כאילו הספק שלי מטיל אותי. נכון, זה מצב של ביצה ותרנגולת, אבל כשהוא מטיל אותי ראשי נחבט וזעזוע מורגש באחורי הגולגולת. די, מספיק.