חיפוש

2 כרטיסים חינם להופעה של סוואנס ומייקל ג'ירה

הפעם מייקל ג'ירה חוזר לארץ כדי להופיע ולא בשביל להשלים זמן בכלא הישראלי שבו ישב פעם על סחר, או בקיבוץ שבו גר בצעירותו. והוא מגיע לכאן עם סוואנס (שלישי בבארבי, 12.4) – להקתו הענקית שחזרה לפעילות בשנה שעברה אחרי 13 שנה של שקט תעשייתי ופתאום הוציאה אלבום גדול ב-2010.

My Father Will Guide Me Up A Rope To The Sky יצא בשלב, שבו מעריציה הגדולים והוותיקים קיבלו את הלהקה מימי האנדרגראונד השחורים שלהם, בעין מעט חשדנית – אך לבסוף לחלוטין מאשרת. כתבתי עליו ביקורת אוהדת במיוחד בטיים אאוט ולמען האמת – רוב הביקורות היללו אותו, בייחוד אלו שהתפרסמו באותם אתרי אינדי שעוד לא היו קיימים בתקופתה הראשונה של סוואנס (עדיין, 13 שנה אחורה). אך סוואנס אינה באמת להקה "מאוחדת", אלא כזו שפשוט חזרה לפעילות ותפסה את המושכות מהיכן שהניחה אותן.

יצא שאני לומד ומכיר את סוואנס לאט ובזהירות ומהסוף להתחלה. זו לא מוזיקה של – 'בקטנה בוא נציץ פנימה ונשמע', אלא שהאלבומים של סוואנס דורשים מאמץ ולפעמים אפילו סבל. כן, סבל מהסוג שטיפוסים בעלי יצר הרס עצמי משוכלל מזהים ומזדהים עימו בשניות. ייסורים רוחניים בין מכונות מתועשות. אבנים במקום גשם. כאן זה לא לשחות – כאן זה לנופף בהיסטריה מהעמוקים. ולי יש 2 כרטיסים! להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה כלשהי. עדיף שתכלול לינק (יוטיוב) לשיר שגורם לכם לסבול, אבל בקטע טוב. (ההגרלה פתוחה עד השעה 12:00, יום שני)

אנשים קוראים לזה No Wave ניו יורקי. אז אוקיי, מדובר בסצינה מוזיקלית שביעבעה מתחת למדרכות העיר ניו יורק – זה ברור מאליו וגם די שכיח בעולם הפופ והרוק. ומה זה בכלל גל מוזיקת ה-'שום גל' הזאת? הרי 'נו וייב' הוא ז'אנר די מופשט, מין וריאציה על הארט Pאנק שהיה בעצמו מוטציה של הדבר הראשוני שאף אחד לא יודע באמת מהו, ושלא אתחיל בכלל לבלבל את השכל על המילה פוסט. עצור. תרגיע. לטעמי סוונאס הם, יותר מהכל, נק' ההשקה המיוחדת שבין האינדסטריאל והמוזיקה הגותית הפסיכדלית והכבדה לאינדי-רוק הראשוני שהגיח בזמנה (ת'ורסטון מור ניגן על באס עם סוואנס לפני שהקים את סוניק יות'. אבל מיהו בכלל).

נשמע שההתקדמות של הברבורים היא איטית. הם לא צחורים והמים עכורים. סוואנס הם האבולוציה של הנשמה המיוסרת והשופטת של ג'ירה. באמת קשה להאמין שמדובר עדיין באותו איש, אותו הנער ההיפי האמריקאי שהיה מסתובב בסיקסטיז בארץ – שאליה הגיע בטעות במהלך רואד-טריפ אירופאי שהסתבך. אותו ההומלס עם השיער הארוך והספליף שהיה עובד במכרות הפחם בתמנע. התמונה המצטיירת משני המשפטים האחרונים היא כמעט אנטיתזה למוזיקה של סוואנס, שהיא סמיכה ואפלה וכלל לא צבעונית, חופשית ומלאה בחיוניות ובברק.

ג'ירה הוא פרונט-מן שמסמל את מה שאמיתי בעיניי באנדרגראונד רוק האנטי מסחרי – החל מהופעות קיצוניות, שיטות שיווק עצמאיות והתכה חופשית של סגנונות מוזיקליים שבדרך כלל לא נפגשים, דרך אופן הבעה אמוציונלי מאוד אך עם זאת קשוח על אמת. מעניין איך הפך מהסטלן הקטן שהיה, לאותו אייקון שהוא כיום בקרב הרדקוריסטים רבים וטובים. אל תהיו כבדים, זרמו להופעה הזאת.

הגרלה הסתיימה. שמות הזוכים הם עמית ו-כפיר אבינון.

Uri Zer Aviv

עיתונאי, בלוגר, עורך ומגיש ברדיו הקצה ובכאן 88

44 Comments
  1. סטיבי

    אפריל 9, 2011 15:08

    קלישאה:

  2. טעאלי

    אפריל 9, 2011 15:11

    'רק שתי כפיות'. לא מסבירה למה

  3. אלון ר

    אפריל 9, 2011 15:38

    רק מי שחווה אהבה כזאת יבין את הסבל…

  4. עידו (איש קריות)

    אפריל 9, 2011 15:46

    שיר שגורם לי לסבל רב…

  5. רוניק

    אפריל 9, 2011 16:08

    The Cure – From The Edge Of The Deep Green Sea

    אני, מהלכת בין העצים בפרדס, כולל זה שתלינו עליו שלט עם השמות שלנו חרוטים עליו
    (או שזה היה רק השם שלי? כבר לא זוכרת)
    מחוברת לווקמן שמנגן את ה"תרופה" שלי ובוכה ובוכה
    כי מר סמית' שר בדיוק את מה שעובר עליי.
    מזל שמה שאומרים על כך שהאהבה הראשונה היא הכי חזקה
    ותמיד נשארת כזו אי שם בפנים הוא לא נכון (לפחות אצלי).

  6. כפיר אבינון

    אפריל 9, 2011 16:17

    coil – tainted love

    אם כזאת אהבה עדיף למות, הקדרות יכולה לגרום גם למארק אלמונד לחשוב פעמיים אם לחייך או לא כשהוא שר…חוץ מזה בתור מעריץ של הברבורים רק על זה שכבר יותר מ – 20 שנה אני מקשיב למוסיקה שלהם מגיע לי כרטיס לסבול גם בהופעה…

  7. הדס

    אפריל 9, 2011 16:19


    דגש לגיטרת הסירנה

  8. הדר ג

    אפריל 9, 2011 16:21

    אני לא יודע אם סבל היא בדיוק המילה הנכונה אבל נו… זו ההרגשה ש… לא יודע, זה מרגיש מתאים כאן.

  9. ברי ברקו

    אפריל 9, 2011 16:29

    זרביב, בעיקרון החלטתי לא להגיע לסוונס בשל סדרי עדיפויות תקציביים, אבל אם יש הזדמנות לאיזה חינמי…
    בכל מקרה, אפרופו נו-וייב, הנה המלך הבלתי מעורער. סבל אוזניים קשה וקסום

  10. נילי

    אפריל 9, 2011 17:14

    שיר שגרם לי הכי הרבה סבל – זומבי של קרנבריס. רק כשהזמרת הזאת ששמה לא מוכר לי הייתה פותחת את הפה שלה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי או איתה, לאן לברוח. לפני שנים כשהשיר יצא והשמיעו אותו בכל מקום, וכולם עשו את הקולות של השיר, היה נדמה לי שמישהו פתח במלחמת ההתשה נגדי.
    זמרת הזומבי היא מלכת הסבל האולטימטיבית, שעוקפת מבחינת דרגת הסבל של הצליל אפילו את אלניס מוריסט, שאקירה, ריאנה וסקסופון סופרן.

  11. יותם

    אפריל 9, 2011 18:10

  12. שרון רז

    אפריל 9, 2011 18:45

    כשהייתי בתיכון בשנות השמונים חוויתי סבל רב משירים רבים שהלכו טוב במצעדי הפזמונים ואצל הכיתה הבעייתית במחזור. לא יאומן שהיה זבל נוראי כזה כמו שני הגרמנים הללו ובמקביל דברים עצומים כמו ניו אורדר, הסמיתס, הקיור, הגאן קלאב וקוקטו טווינס. סבל זה עניין של פרספקטיבה. ולא רק.

  13. גלי

    אפריל 9, 2011 18:54

  14. שי זלק

    אפריל 9, 2011 19:07

    ואני היחיד ששמתי לינק שלהם?

  15. אורית

    אפריל 9, 2011 19:11

    זהו, אתה הצ'אנס האחרון שליל ללכת להופעה…

  16. ניר

    אפריל 9, 2011 19:12

    סבל? יש כל כך הרבה… הרי אם לא נסבול מהמוזיקה איך נטהר את נשמותינו?

    היום מה שגורם לי לסבול זה הויולה השטנית של גון קייל…

  17. יסמין

    אפריל 9, 2011 19:19

  18. שי

    אפריל 9, 2011 19:21

  19. ilan vichter

    אפריל 9, 2011 21:03

    זה השיר הכי פופולרי בעולם של הילד שמגיע לארץ עוד מעט
    אז כנראה הרבה אנשים סבלו ממנו 🙂

    אני אשמח לכרטיס לברבורים בבארבי 🙂

    ומצורף גם השיר העצוב הכי שמח בעולם
    כמובן השיר הגאוני
    wouldnt it be nice – beach boys

  20. ilan vichter

    אפריל 9, 2011 21:04

    הנה השיר של ה BEACH BOYS

  21. מילהאוס

    אפריל 9, 2011 21:12

    דם על הים של אלג'יר. מצמרר גם בפעם ה1000

    ג

  22. aws 1

    אפריל 9, 2011 21:59

    להקה מדהימה שגם אני רק בחודשיים האחרונים התחלתי באמת להתעמק בה, מייקל ג'ירה הוא באמת גאון מיוסר,מיוחד וחד פעמי.

    והנה שני שירים של שתי להקות בעלי שני סולנים/כותבים (שכבר לא איתנו מן הסתם) שמייצגים בשבילי את העברת ההרס העצמי הכי מושלם ומדכא ומרפא בו זמנית.

    The Sound-I Cant Escape Myself

    The Gun Club-John Hardy

    והנה עוד אחד של יוצר נהדר ולא מספיק מוכר שהוציא אלבום מדהים ומרגש שנה שעברה:
    Alain Johannes- Endless Eyes

  23. יובל

    אפריל 9, 2011 22:45

    אני מעדיף את הוויסקי שלי נטול זכרונות

  24. כפיר אבינון

    אפריל 9, 2011 22:55

    ללא מילים…

  25. vagabond

    אפריל 9, 2011 23:06

    A Song For You

  26. paris1919

    אפריל 9, 2011 23:10

  27. רועי

    אפריל 9, 2011 23:43

    כל הדיסק הוספיס של האנטלרס
    נוראי ונפלא

  28. יבגני

    אפריל 10, 2011 11:19

  29. אורן

    אפריל 10, 2011 11:38

    אני פשוט אשמח לכרטיס, בלי סבל.
    תודה.

  30. קרן

    אפריל 10, 2011 15:27

    השיר הזה הורג אותי. מעדיפה את הגירסה האיטית יותר בהופעה חיה מתוך crime pays אבל לא מצאתי אונליין.

  31. קרן

    אפריל 10, 2011 15:28

    טוב, לא הצלחתי להדביק את הוידאו. אני כישלון. הנה לינק:
    http://www.youtube.co/watch?v=a5LO25whxEI

  32. ניב

    אפריל 10, 2011 21:38

    (אמנם נחמד לחשוב שרוברט וויאט כתב עליך שיר. אבל לא כלכך נחמד במקרה הזה …)

    Wyatt, Atzmon, Stephen – The Ghosts Within

  33. ניב

    אפריל 10, 2011 21:41

    איך מדביקים ?

  34. עמית

    אפריל 10, 2011 23:57

    יהא אדם מגביה ושוב ננמך
    זוחל יהא בצאתו גוף אשר עייף
    רכון תחת עול יום והוללות ליל
    יבוא שקרן בדין, אין רואים אל

  35. רן הרצפלד

    אפריל 11, 2011 02:28

    הנה

  36. avi_y

    אפריל 11, 2011 02:50

    תכלס, סבל זה סוג של שריר. גם במוזיקה יש הרבה להקות שלוקח זמן עד שתופסים את העניין. לפעמיים בדיעבד גם לא ברור למה. אצלי זה קרה עם פייבמנט, למשל. וכן, התורה לשוטים, אהבה למדוכאים. והנה אחד שאוהב לסבול. וגם לא מקל על השומעים שלו. לא סתם שיושיו ומ.גירה שיתפו פעולה בעבר.

  37. אורי זר אביב

    אפריל 11, 2011 13:27

    תודה על כל הקליפים והשירים המעולים. אני כל פעם חוזר ובודק עוד כמה ויש פה יופי של מציאות. ההגרלה הסתיימה. שמות הזוכים הם עמית ו-כפיר אבינון.

  38. aws 1

    אפריל 11, 2011 19:16

    כוס עמק ארס(:

  39. אורי זר אביב

    אפריל 12, 2011 09:17

    כן… כוס עמק ארס

    האמת שהבחירות שלך, שלושתן אדירות. אבל מי שהפיל את הפור הוא לא אחר מאשר אלוהי הרנדום אשר במשכנו שב- http://www.random.org

    בכלל, מלא שירים מעולים אנשים השאירו בתגובות. עדיין לא עברתי על כולם, אבל השיר של מאירה אשר קרע לי את המעיים.

    גם לי בא לתת אחד.

  40. aws 1

    אפריל 13, 2011 17:26

    אהה לא נורא אחי(:
    בסופו של דבר ה"ההפסד" בטח לא עצר אותי מלהיות אתמול בהופעה של סוואנס, שאיך להגיד, היתה חתיכת התגלמות אלוהית בהתהוות, לא פחות!

  41. מילהאוס

    אפריל 13, 2011 18:06

    בשיטה של הרנדום, אתה מודע לזה שכפיר השאיר 2 תגובות מה שמכפיל את ההסתברות שהוא יזכה?

  42. אורי זר אביב

    אפריל 24, 2011 04:59

    כן

  43. Dahrann

    יולי 5, 2011 18:05

    It's much easier to unrdsteand when you put it that way!

  44. עמית

    יולי 6, 2015 18:05

    פשוט נורא (עם סוף טוב)

אולי תגיד את זה כבר?