אור בזויות

זה לא מפסיק כל החדשות הטובות האלו, מונוקרייב מביאים לארץ את הרכב האינדי פולק, אוקרביל ריוור, להופעה אחת ב-15 לספטמבר. איזה כיף! מונוקרייב, אם אתם עדיין לא יודעים, הם החבר'ה שהביאו לכאן את חוזה גונזלס (שהיה ענק), את הנוטוויסט ואת הוברפוניק. הם גם האנשים שעומדים מאחוריי סדרת המופעים "סיפורים באוזן" – אמנים ישראלים במופעים אינטימיים בהם האמן מספר לקהל קצת מעבר לשירים. זה יכול היה אולי להישמע לא לעניין, כל הפסטיבל מספרי סיפורים הזה, אבל המחשבה הזו מתבטלת לה כששומעים את גלעד כהנא זורם על עצמו באוזן בר ללא רסן.

יש המשך »

שנה שעברה יצא לי לקרוא ספר המגולל את ההיסטוריה של איזו חידה מתמטית (המשפט האחרון של פרמה) ובערך באמצע הספר זה קרה. אז פרצתי בבכי כי הבנתי שזו דעתי שהשתנתה. החלטתי שיש אלוהים. חבשתי כיפה, לא יודע למה, אבל זה הרגיש נחמד לתקופה. לא חזרתי בתשובה וגם לא התחלתי לשמור שבת. אני מניח שפשוט הייתי צריך להגיע עד הקצה בכדי לראות שלגבול שלנו אין סוף.

באותה תקופה, תחילת 2008 קרה עוד משהו טוב. "נקודה טובה" – אלבומו של המיסיונר החרדי, שולי רנד (ברסלב) יצא לחנויות. התזמון של יציאת הדיסק לא היה יכול להיות טוב יותר עבורי, המילים שלו התלבשו לי על החיים כמו כפפה. "ריבונו של עולם, אם לדבר גלויות, לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות". שורה די חתרנית… מסתבר שגם אחרי שהפך לבעל תשובה הוא לא הפסיק לשאול. חיפשתי בנרות (של האינטרנט) כדי להוריד את האלבום. זה לא היה קל. לא היה קל כי זה היה עוד לפני שהספיק שולי רנד להפוך משחקן תיאטרון לזמר, לקונצנזוס במוזיקה הישראלית והיהודית גם יחד. זה היה לפני שהפך שולי רנד לאמן שמכר הכי הרבה עותקים מכל מוזיקאי ישראלי אחר באותה השנה. לא היה קל אבל העקשנות השתלמה, ולבסוף מצאתי מהיכן להוריד את הדיסק – באופן אירוני היה זה דווקא מאתר של חב"דניקים. יש המשך »

רמו בנדאלי, כוכב הרוק-פופ-חאפלות הלבנוני, מכה שנית עם קליפ ישן ללהיט הענק "שרינה ברינה". תמיד אמרתי כמה שזה חבל שאני לא יודע ערבית. מילא לדבר אבל כמה שזה אבסורדי שאני אפילו לא מבין את השפה, מצד שני… כשאני צופה ברמו בנדאלי מדגים עם הידיים והראש כל משפט שהוא שר, אני מבין שיותר כיף לא להבין כלום. נסו לעקוב אחרי תנועות הגוף של ראיס המשפחה, תנו למצב רוח שלכם להחליט מה לעזאזל הוא שר שם.

יש המשך »

כבר לא רוצים לקנות את מה שנגיש לכולם דרך האינטרנט ובחינם. מה שכן רוצים זה "לימיטד אדישן" של אותו האלבום בדיוק רק שתבוא עם נצנצים ואיזו הקדשה. חובבים מושבעים של אמן או להקה רוצים להראות לעולם (ולעצמם) שהם אוהבים את האמן יותר משאחרים אוהבים אותו. זה עיניין של איפיון העצמי. זה עינין ששווה בוחטות כסף.

אנדרו סביקס טוען שחברות המדיה הגדולות חייבות כבר להפנים שהן לא מוכרות לנו תוכן (מוזיקה, ספרים, סרטים). מה שהן כן מוכרות לנו זה את שירותן סביב ואל אותו תוכן.

Lady Pain via Flickr

"What you NEED to do is this – give your music away as high-quality DRM-free MP3s. Collect people's email info in exchange…"

"Gee, I really need some content. I could write some of it for myself to read today, but I'd rather pay someone else to do it."

"Arguing that you need to beef up copyright protection to make sure there are ways to generate revenue online incorrectly assumes that what people are paying for is the copyrighted content itself."

יום ראשון על הבוקר. אני לא מוצא את המפתחות של האוטו. אני מחפש כבר שעה. נברתי בזבל, הפכתי כוס על השיש, חיטטתי בכביסה, הרמתי ספות, צעקתי על החתולה, אם היא היתה יודעת עברית העיניין היה נפתר כבר לפני חצי שעה לפחות. הלך יום עבודה. נשארתי בבית וזה מה יצא:

ערן אריאלי ויונתן אלימלך, aka Naranjah team, העניקו לי אתמול את אחת ההופעות הטובות שחוויתי מעודי ובחיי שראיתי הרבה הופעות בחיי. אז למה Why?

החולצה שנמכרה (בזול) אחרי ההופעה

בזכות הקהל הישראלי. בזכות זה שהיהודונים האלה על הבמה פשוט שכבר לא היו מסוגלים לשמור על cool הרוח "המגניבי" הזה שלהם כנגד החום האטומי שהרעפנו עליהם. אולי זה פשוט בגלל שההופעה הייתה מעולה. לא משנה. אחרי שנרנג'ה הביאו לכאן את M83, שגם נתנו הופעה מצויינת וקצת לפני שהם מביאים את קלקסיקו(!), אני כבר מוכרח להודות. אחרי ההופעה והמינגלינג החביב ש-Why עשו מחוץ לבארבי, הלכתי להרגיע את עצמי מכל העיניין על החוף המטונף של תל אביב. נסעתי הביתה, חבשתי כובע. עכשיו אני מעוניין להוריד אותו – בפני ערן ויונתן. יאללה נרנג'ה! אני חושב שאחרי אתמול זה כבר די ברור שהקהל רוצה עוד!

יש המשך »

אוי כמה שזה טוב. לבנון בסבנטיז. חוף שנראה כמו תל אביב, אבל יותר מהכל הכל חצי החיוך שמרוח על הפרצוף של הבסיסטית ואיך שמר רמו בנדלי מחזיק לעצמו את הראש כי כואב לו בלב. קבלו את הלהיט החם של הקיץ שעבר (מזמן):

מסתבר שלבחורצ'יק שהעלה את הקליפ ליו-טיוב יש עוד טונות של סרטונים נדירים (כולם וינטאג' ערבי) – שווה לבדוק.

תודה לך שירילב!

• The Bendaly Family is Not a one hit band

אמרה לי תעשה לי מיקסטייפ. שאלתי איזה. אמרה בכי. אמרתי טוב, בזה אני טוב: