כל הכבוד לחבר'ה מנרנג'ה הפקות שלא עוצרים לרגע - Múm יגיעו כל הדרך מאיסלנד הקרה אל הבארבי בתל אביב להופעה אחת ב- 2/10. [youtube]http://www.youtube.com/watch?v=oHTFmJk7fH0[/youtube] באמת מגיעה לנו חוויה מתקנת אחרי האכזבה מההופעה ההיא של Air בהאנגר. Múm יוצרים עירבוביה של אלקטרוניקה חורפית הזויה עם כלים אקוסטיים ואווירה ילדותית סטייל אנימל קולקטיב (ללא הפסיכוזות הלפעמים צורמות).…
תפילה ליחיד, האלבום החדש של אביב גדג' (סולן להקת אלג'יר), הוא אלבום מופת קורע לב. אמנם תפילה ליחיד רק יצא בתחילת החודש (אוגוסט 2009), אבל אני כבר מכתיר אותו, בביטחון מלא, לאחד האלבומים העבריים הטובים ביותר שיצאו בעשור האחרון! אמת גועשת מתוך האלבום הזה, כעוסה ועצובה.…
שלשום בהודנא, מיסטר מוסטאש על הבמה. תופים, גיטרה, בוזוקי וזמרת חצי יווניה חצי גרמנייה. באמצע שיר, מישהו גדול מאוד עם לוק של פועל נמל ודיבור בלתי מובן בעליל, דוחף לבוזוקי שטר של עשרים שקל. גלוח וגלוחת ראש רוקדים על שולחן.
[caption id="attachment_916" align="alignleft" width="265"] גופיית אבא מכה של מיסטר מוסטאש[/caption]...
להופעה אחת ב-15 לספטמבר. איזה כיף! מונוקרייב הם החבר'ה שהביאו לכאן את חוזה גונזלס (שהיה ענק), את הנוטוויסט ואת הוברפוניק. הם גם האנשים שעומדים מאחוריי סדרת המופעים "סיפורים באוזן" – אמנים ישראלים במופעים אינטימיים בהם האמן מספר לקהל קצת מעבר לשירים. זה יכול היה אולי להישמע לא לעניין, כל הפסטיבל מספרי סיפורים הזה, אבל המחשבה הזו מתבטלת לה כששומעים את גלעד כהנא זורם על עצמו באוזן בר ללא רסן
אני נוסע. מהר מדי, מאוחר מדי לכיוון חיספין, מלא תקווה לפגוש את שולי רנד ולברר איתו כבר את העיניין הזה אחת ולתמיד. אני מגיע למקום, חונה כמו מניאק, ואז אומרת לי הפקידה בקבלה ששולי רנד כבר על הבמה ושהדלת סגורה. אחרי זה היא שואלת אותי אם קניתי בכלל כרטיס...
ערן אריאלי ויונתן אלימלך, aka Naranjah team, העניקו לי אתמול את אחת ההופעות הטובות שחוויתי מעודי ובחיי שראיתי הרבה הופעות בחיי. אז למה Why? [caption id="" align="alignleft" width="219" caption="החולצה שנמכרה (בזול) אחרי ההופעה"][/caption]
בזכות הקהל הישראלי. בזכות זה שהיהודונים האלה על הבמה פשוט שכבר לא היו מסוגלים לשמור על cool הרוח "המגניבי" הזה שלהם כנגד החום האטומי שהרעפנו עליהם. אולי זה פשוט בגלל שההופעה הייתה מעולה. לא משנה. אחרי שנרנג'ה הביאו לכאן את M83, שגם נתנו הופעה מצויינת וקצת לפני שהם מביאים את קלקסיקו(!), אני כבר מוכרח להודות. אחרי ההופעה והמינגלינג החביב ש-Why עשו מחוץ לבארבי, הלכתי להרגיע את עצמי מכל העיניין על החוף המטונף של תל אביב. נסעתי הביתה, חבשתי כובע. עכשיו אני מעוניין להוריד אותו - בפני ערן ויונתן. יאללה נרנג'ה! אני חושב שאחרי אתמול זה כבר די ברור שהקהל רוצה עוד!
...
