אורגונייט פיצחה את גנום ה־B-Boy הים-תיכוני-פוסט-סובייטי. כן, גנום מאוד ספציפי. יצור הכלאיים שהתפתח משעטנז הדי.אנ.אי הזה הוא מהדברים היותר מגניבים שקורים כרגע במוזיקה הישראלית. דמיינו רייב אלקטרוני משולב בהיפ הופ עם באסים עצבניים, דרבוקות, גיטרות וסמפלרים, עם שירה עתירת סלנג בעברית, רוסית, ערבית ואנגלית. וזה עוד לפני שדיברנו על הסטיילינג האולטרה-רוסי, בקטע של חליפות טריינינג – והקליפים המהממים שצועקים "באנו לעשות שכונה".
אם לשפוט על פי קרוב לשניים וחצי מיליון צפיות בקליפ לשיר "חביבי יעיני", שבו משתתף לא אחר מאשר ג'ורג' בר (מבצעו המקורי של "חביבי יעיני" וכוכב הלהיט "מי ששונא אותך ימות"), חברי אורגונייט יודעים בדיוק מה הם עושים. "זאת מוטציה של כור היתוך", אומר ואדים קרטשוב, "זה גרעין פוסט סובייטי ששתה מים ים-תיכוניים וגדל להיות משהו חדש".
קרטשוב (32) הקים את אורגונייט עם יאן לובין (33). לובין וקרטשוב הם חברי ילדות שגדלו בעכו ועד הקמת אורגונייט היו חברים בהרכב הפאנק-רוק שיטי סיטי. כבר אז היו בהם אלמנטים ים תיכוניים שהגיעו לשיא בגרסת הכיסוי המכוסחת של שיטי סיטי ל"מהפכה של שמחה" של עומר אדם וליאור נרקיס. "אבל רצינו לעשות משהו יותר גדול משיטי סיטי, יותר עולמי – עם סאונד וכיוון חדשים", מסביר קרטשוב את האבולוציה משיטי סיטי לאורגונייט. "היינו בסצנת הפאנק רוק המקומית ושרנו רק בעברית, ואז אמרנו – בוא נעשה את זה יותר אלקטרוני. וככה, מתוך הפאנק הים תיכוני נולד הרייב הים תיכוני!" היום חברים בלהקה גם הזמרת אתל פייגמן (מלהקת המטאל Magen) ודי.ג'יי עבאס (דוד בית הלחמי).
את השיר הראשון שלהם בגלגול החדש, “Kayfuyem” ("לשמוח" או "מכייפים"), שמבוסס בתורו על להיט פופ רוסי באותו שם, הוציאה הלהקה עדיין תחת השם שיטי סיטי. "אנשים עפו על זה", מספר קרטשוב והוא צודק. משהו בשפה הכוללת שלהם, של הדימויים בקליפ, הסאונד, השירה והלוק, מתכתבים זה עם זה לכדי משהו כל כך חדש, מהודק לאללה – ולגמרי מזיז את התחת.
ההופעה הראשונה של אורגונייט הייתה כחימום ללהקה הרוסית ליטל ביג שהופיעה במועדון גגרין לפני כשנה וחצי. מאז, שני ההרכבים משתפים פעולה בעיקר בכך שליטל ביג לוקחת את אורגונייט תחת חסותה וחושפת את המוזיקה והקליפים של המוטציה הים תיכונית-פוסט-סובייטית לקהל גדול של רוסים ואוקראינים דרך עמוד היוטיוב שלה. אורגונייט כבר הופיעה במוסקבה ובסנט פטרסבורג ובאוקראינה בפסטיבל אטלס וויקנד. "זה היה מדהים, קרטשוב נדלק, "הלכנו בפסטיבל מפוצץ אנשים ואנשים כבר מזהים אותנו, עושים איתנו סלפיז וזה".
חשיפה ראשונה לקליפים הקאמפיים של אורגונייט (שקרטשוב מביים) היא מפתיעה וחדשה, אבל כמי שגדל בקרבת עולים חדשים לצד אוכלוסיה מזרחית באותה השכונה, לי לפחות היה ברור מאיפה זה מגיע. עם זאת, מעניין מה לעזאזל חושב רוסי שצופה בקליפ כמו "חמסה" שבה חבורה של מופרעים בטריינינגים עם שש בש, נרגילה ואבטיח על חוף הים משלבים בסלנג הרוסי מילים כמו "נשמה", "כפרה" ו"אחותי בת אלוקים”. "עפים על זה", אומר קרטשוב וצוחק, "הם רואים אנשים כמוהם אבל לא כמוהם, אתה יודע, אנשים שעברו אבולוציה של עשרים ומשהו שנה במידל איסט".
גם על את ליטל ביג וגם אתכם מאשימים בזה שאתם העתקה של להקה מפורסמת אחרת. אתה בטח מנחש לבד איזו.
"מה, די אנטוורד?"
כן.
"נו זה טוב, זאת מחמאה. תראה, נגיד שהיינו עכשיו בסבנטיז והייתה רק את הסקס פיסטולז שעשתה פאנק ואז באתה והקמת להקה שעשתה פאנק – אז ישר יגידו לך 'היי, אתם כמו סקס פיסטולז'. אין מה לעשות, זה שלב שאתה צריך לעבור".
אחד השירים של אורגונייט קרוי על שם חיקוי מותג שהיה נפוץ מאוד בשווקים של הניינטיז – “Adibass” (מעל למיליון וחצי צפיות ביוטיוב). אם גם אתם גדלתם בתקופה, אתם בטח זוכרים את הבגדים האלה לצד גרביים של Hike (חיקוי של Nike). "זאת הילדות שלנו", מסביר קרטשוב, "הרבה עברו את התקופה הזאת של ללכת עם חיקויים לבית הספר – זה היה מביך", הוא מעיד על עצמו, "אתה עולה חדש, אתה אימיגראנט, ואז קונים את זה כי זה זול ולפעמים כי בכלל לא מבינים את ההבדל ומה זה משנה ארבע פס או חמש פס. בשיר שלנו אנחנו הופכים את החיקוי לסמל".
ומה זה בכלל אורגונייט? מין קריסטל או משהו?
"זה זה", הוא אומר ומראה את התליון שלו. "מכשיר שמטהר אנרגיות, נגיד מנזקים סביבתיים, קרינה של פלאפונים וסתם אנרגיות רעות".
אז אם אני מבין נכון אתם באים…
"לטהר אחי. אצלנו הכל תמיד בפוזיטיב".
אתם בכלל היפים.
"כן, וואלה, אנחנו בקטע של אנרגיה טובה. בגלל זה אנחנו לא יכולים להיות יותר שיטי סיטי. הווייב השתנה. במקום להתרכז בבעיות, צריך להתרכז בחיובי. במקום כל היום להגיד זה ככה וזה ככה – בוא נרים. ת'מבין?"
הכתבה התפרסמה לראשונה בטיים אאוט תל אביב
