"יהיה לי פרח אדום בדש הבגד" כתב לי ניר מטרסו על מנת שאזהה אותו בבית הקפה בו קבענו להיפגש. ובכן, למרות היותו טיפוס מופנם משהו, מדובר באיש צבעוני למדי שסביר להניח שהייתי מזהה בכל מקרה. הנחה זו אוששה כשזיהיתי אותו ממרחק, אמנם ללא "פרח אדום בדש הבגד", אבל כן עטוף שמיכת פיקה ישנה שהוסבה לסווטשירט-קפוצ'ון. "חברה שלי עשתה", הוא מצהיר בגאווה.
מטרסו (42) הוא אמן אניגמטי משהו, שמתחילת דרכו פועל בצידה האלטרנטיבי, בשוליה של התרבות הפופולרית; בקרב חובבי קומיקס ופנזינים מחתרתיים בארץ שמו הולך לפניו כיוצר מוכשר וכמו כן גם כאנימטור, יוצר קליפים ואחד מחלוצי האמנות האינטראקטיבית המקוונת בישראל. הוא אף היה מעורב ביצירתם של סרטי הפולחן "הכוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי" של גור בנטביץ', איתו המשיך ושיתף פעולה גם בסרטים נוספים ואם כל זה לא מספיק, מטרסו הוא גם מאנשי הלייבל האינטרנטי הישראלי "בירדסונג". אך את כל התארים האלה למדתי על אודותיו רק אחרי שגיליתי את מטרסו כמוזיקאי. בימים אלה רואה אור האלבום החדש של ניר מטרסו, "זרע לויתן".
לפני כשנתיים הגיעה לדירתי חבילה בדואר, קופסת קרטון ובה משחק חברה עבודת יד, משהו שנמצא על הספקטרום שבין לוח סולמות ונחשים להתגלמות חומרית של טריפ פסיכדלי חזק במיוחד. ואיפשהו בתוך המארז המטורף הזה, מצאתי את הדיסק "The Misadventure of a Meaty Machine" של אמן שהזדהה נכון לאז בכינוי צ'רלי קצ'רלי. המוזיקה, כמו המארז, הייתה מוזרה, מעניינת ומהנה מאוד, מלאה בהזיות קטנות מונחות גיטרה בס ועשירות באלקטרוניקה ושירה מעוותת באנגלית.
"זרע לויתן" החדש הוא האלבום הראשון של מטרסו שיוצא תחת השם שאמא שלו נתנה לו. והוא מורכב אך ורק משירים שהוא כתב ושר בעברית. "לך תמצא מי תנענע אותך/ אחרי שנים חסר תנועה ותכלית" הן המילים איתן נפתח הסינגל הראשון מהאלבום, "תופסת מרובה". הן מגיעות אחרי אינטרו של שירה לעגנית ששרה מקהלת ילדים. מצאתי את עצמי מסוקרן לשמוע עוד ומילות הבית השני קנו אותי: "זה לא כואב/ אבל בטח לא מענג/ להיות בצד/ בודד וצודק/ מי רוצה להיות אינדיבידואל/ בטח לא אני". האסוציאציה היחידה שעלתה בי למשמע ההפקה המוזיקלית של "זרע לויתן" הייתה אלבומיהם המוקדמים של Animal Collective. ובהתאם, כבר מהשיר הראשון ברור שלא מדובר באלבום שידבר לכולם, אבל הי, מוזר זה טוב, לא?
מטרסו היה חבר במספר להקות ובהן הרכב הPאנק נ"מ בסוף האייטיז ובלהקת "המהפכה המיותרת", אך את דרכו כמפיק עצמאי החל במקביל להתפתחויות הטכנולוגיה והאינטרנט של תחילת האלף. "יצרתי כל מיני משחקים אינטראקטיביים שבהם אתה משחק על מין צעצועי נגינה", הוא מספר ומסביר שישנו קשר חזר בין אנימציה ומוזיקה. "זה לא מקרי שהרבה אנימטורים יוצרים מוזיקה", הוא אומר ומציין את האנימטורים-מוזיקאים גיא בן שטרית מ'איטליז' וטליה פרי מלהקת Pits.
למה בחרת את האלבום החדש להוציא תחת שמך שלך ולא בשם פסבדונים כזה או אחר? האם מדובר ביצירה אישית יותר מבעבר?
"לא רציתי שזה יהיה אלבום של צ'רלי קצ'רלי כי צ'רלי קצ'רלי יותר אוונגרדי ופחות טקסטואלי, ופה זה שירים בעברית. ונכון שיכולתי לקרוא לזה בכינוי אחר כלשהו, אבל זה הרגיש לא מתאים. האמת היא שבהופעות השם יוצא ממש מגוחך עכשיו והוא גם כל הזמן משתנה, פעם זה 'ניר מטרסו ופרחי הלדינו של צ'רלס במבינו' ופעם 'ניר מטרסו ותזמורת כאב הלב והצרבת'". מטרסו לא שלם עם כך שהאלבום יוצא תחת שמו. "באלבומים שיוצאים תחת שם של זמר, השירה היא בדרך כלל מאוד בחוץ והנגינה מאוד פונקציונלית, וכאן זה לא ככה", הוא מסביר.
ב"תוספת מרובה" יש קול של ביקורת עצמית וקולות ילדים שאולי לועגים לזיקנה. מה הייתה ההשראה לכתיבתו?
"רצף תודעה קדחתני של מחשבות. אני מהאנשים שיותר חושבים מאשר עושים. זה בעצם אוסף של שורות שכתבתי מפעם לפעם ורק אחרי שצירפתי אותן יחד מצאתי את הקשר ביניהם. תראה, בדרך לפה ראיתי באוטובוס ילדים בגיל חטיבת בייניים. היה בהם משהו כזה נטול מחשבה, משוחרר".
אז אתה לא בן אדם משוחרר, לא קליל?
"ממש לא. עד כדי כך שאף אחד לא שם לב שאני מזרחי".
האם פן היצירה הויזואלי של מטרסו זולג ליצירתו המוזיקלית? נדמה שהשיר "אש ביער" יכול להוות בקלות טקסט לסטריפ של קומיקס. , הוא כתוב כדיאלוג בין עכבר, שפן וארנב (ומסופר על ידי גפן ביער). "זו בדיוק הייתה הכוונה", מטרסו מאשר את רעיון השיר-קומיקס. ומה בדבר המעבר בין פורמטים? "הדבר הכי מוכר שלי, שעבר מפורמט אחד לאחר, הוא השיר 'Tuna Fish', שהוא מין שיר-אנימציה אינטראקטיבי ברשת, שבשלב מסוים עבר מהמחשב לבמה כשביצעתי אותו עם 'המהפכה המיותרת'".
"הייתי זרע לויתן בעברי/ עכשיו אני סתם דג", אתה שר בשיר הנושא באלבום. אתה מרגיש כמו הבטחה אמנותית לא ממומשת?
"לפעמים, כן. 'זרע לויתן' זה הפוטנציאל. הרי הייתי בכיתת מחוננים בבית ספר ואני יודע מה זה להיות 'פוטנציאל מבוזבז', כפי שתמיד אומרים במסגרות כאלה. אגב, זרע לויתן הוא גם סוג של מעדן מאוד יקר בכל מיני תרבויות, אבל זו ממש לו הייתה הכוונה כשקראתי לו כך. פשוט חשבתי שזה יהיה שם יפה, אבל אז אנשים התחילו להגיד לי שזה בוטה, שזה יותר מדי מתעסק בשפיך. אני בכלל לא חשבתי על זה ברמה כזאת. מה? אם לויתן זה דבר ענק, אז זרע של לויתן זה בגודל של דג. זרע לויתן זה כמו הברווזון המכוער".
לויתן עולה כאסוציאציה, תנכית משהו, בשיר האהבה "נלך לים", כשמטרסו שר את המילים "בואי/ נצלול בבטן דג/ נישן בין הזימים". אינטימיות תת-ימית היא מוטיב חוזר בעבודותיו של מטרסו. "כתבתי את השיר הזה לחברה שלי ושלחתי לה במייל. היא לא הגיבה עליו כמה זמן, אז באתי ושאלתי. היא אמרה 'תשמע, אתה חייב למצוא עבודה'".
הכתבה פורסמה לראשונה בטיים אאוט תל אביב
רדיו אור בזויות 190: סיכום 2014 במוזיקה הישראלית - אור בזויות
דצמבר 31, 2014 16:53
[…] אעדכן כשיעלה לרשת), ניב אסט בהופעה ברדיו אור בזויות, ניר מטרסו, זבולון דאב סיסטם, נדב רביד ולירון עמרם: "הארץ" 2012, […]
רדיו אור בזויות 297: Sugar for the Pill - אור בזויות
מאי 15, 2017 16:28
[…] עכשיו באי-פי החדש של סקין בלוז (הדואו של אלינור קנטור וניר מטרסו. הופעה בלבונטין ברביעי) וגם בכורה רדיופונית […]
רדיו אור בזויות 484: Falling The Same Way
ינואר 20, 2020 16:39
[…] שעה אלקטרונית, חורפית ואפלולית עם קאבר מינימל וייב אייטיזי ל-California Dreaming, מאסטרפיס לא נורמלי של Burial, היפנוט למרחקים ארוכים של The Field וקטע חדש, מיוחד ויפה של ניר מטרסו. […]