פותחת את השעתיים טל פוגל, שעליה ועל האלבום האדיר שהוציאה השנה, "ערימות של חלומות", כתבתי כאן בהרחבה. הגיטרות שולטות בחצי השעה הראשון עם גראז', שוגייז וכל טוב ואחר כך העניינים מתחילים להתערבל לשלל ז'אנרים אחרים. עברית, אנגלית, ערבית, אמהרית או ללא שפה בכלל - לא חשוב: המוזיקה הכי טובה שיצאה כאן השנה. Lightbaz 190: 2014 favorites…
לירון עמרם מעדיף לבטא את המחאה שלו באמצעות מוזיקה טובה על פני טקסטים בועטים, ובכך הוא משלים עוד פן חשוב במאבק המזרחי
אל השעתיים שלפניכם התנקז רוב הרוק, על סוגיו וגווניו השונים, שדי נעדר משתי התוכניות הקודמות (חלק א', חלק ב'). ובשעה השניה מצטרפים גם ההיפ הופ, האר נ' בי והאלקטרוניקה.
תוכנית שניה מתוך שלוש תוכניות סיכום השנה במוזיקה הלועזית (כמה שזה נשמע ארכאי. אבוי) של אור בזויות.
"לך תמצא מי תנענע אותך/ אחרי שנים חסר תנועה ותכלית" הן המילים איתן נפתח הסינגל הראשון מהאלבום, "תופסת מרובה". הן מגיעות אחרי אינטרו של שירה לעגנית ששרה מקהלת ילדים. מצאתי את עצמי מסוקרן לשמוע עוד ומילות הבית השני קנו אותי: "זה לא כואב/ אבל בטח לא מענג/ להיות בצד/ בודד וצודק/ מי רוצה להיות אינדיבידואל/ בטח לא אני".
השירים שנטחנו השנה בתוכנית, כולם כמובן יצאו במהלך השנה החולפת. וכרגיל, זו הייתה שנה נהדרת.
שנת 2014 הייתה השנה עם הכי הרבה ביטולי הופעות מאז, ובכן, קום המדינה. אמנם גם 2010 ביאסה קשות עם עומס ביטולים לא מבוטל, אך שום שנה לא תעלתה על זאת. לפיכך, קבלו את הסיכום הכי מבאס שתשמעו השנה עם מבחר עשיר של מוזיקאים ולהקות שהיו אמורים לפקוד את במותינו, אך במקום זאת הותירו חלל בליבנו.
חתיכת שנה עברה על מארק קוזלק. האיש מאחורי ההרכב סאן קיל מון הוציא אלבום יפהפה וזכה לשבחים נדירים, אבל גם התעקש להסתבך עם כל דבר שזז. רגע לפני הופעתו בישראל, אורי זר אביב יצא לראיין את אחד מגיבורי 2014, חטף קללות וחזר בחיים כדי לספר