עלה היום לרשת באדיבות עמרי לוי, שהיה בהופעה באפריל 1992 בפרגוד וצילם את כולה במצלמת וידאו קטנה. לוי מציין ש"חלק מהשירים קטועים פה ושם מפאת גילה של הקלטת" ועושה רושם שגם יש בעיה בקטעים מסוימים עם הסינק בין הסאונד לתמונה. ולמרות כל הקיטורים, עדיין תיעוד מדהים. מדובר בהרכב הפרישה של הלהקה, שכלל את רם אוריון, אהד פישוף וישי אדר שהופיעו תחת השם "הבא בתור הוא כלום". הוספתי את הטרקאקליסט עם הזמנים של השירים מתחת לוידאו.
רם אוריון: "מתוך כל מיני תיעודים ישנים וישנים יותר שמדי פעם עולים ליוטיוב זה אחד היותר משמחים עבורי. 'הבא בתור הוא כלום' זה אחד הדברים הכי חזקים שחוויתי כמוזיקאי מופיע ושאני הכי גאה שהייתי שותף להם. מעט מאד מהקהל שהיה מגיע להופעות שלנו כמה חודשים לפני זה היה מוכן לקבל את העניין הזה. ממש מעט. לי זה היה הדבר הכי קרוב לנושאי המגבעת שהכרתי כחייל ושראיתי לראשונה (וגם חיממתי יחד עם רוגל) באותו הפרגוד, ארבע שנים קודם לכן, כשעדיין לא חשבתי שאפילו אשאר לגור בישראל אחרי שאשתחרר מהטנקים ובודאי לא שאקרא להצטרף ללהקה העברית שהכי אהבתי".
00:00 – מי רצח את אגנתה פאלסקוג
04:44 – הבא בתור הוא סוס
11:07 – אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת
14:50 – חומר חדש
15:30 – המוהלת
21:15 – נושאי המגבעת ואני
24:35 – קול של אלוהים אחר
32:09 – איש קופה ומשאית
37:19 – בלי שם
39:53 – האלוהים שלי עייף
46:43 – בלי שם
48:30 – אני טקסט פוליטי
56:00 – בלי שם
58:19 – יום הולדת
1:05:05 – מי רצח את נושאי המגבעת (?)
עמרי לוי
אוקטובר 19, 2014 21:45
איזה יופי! כל כך משמח לראות פה גם את התגובה של רם אוריון.
אני מניח שיש פה סוג של סגירת מעגל – ההכרת תודה לרם, אוהד וישי.
בתור ילד שישב שם בקהל והופיע שם יומיים לפני, זו הייתה הופעה מכוננת מבחינתי. פעם שלישית או רביעית שראיתי אותם וזאת הייתה מסיבת הסיום הכי מפוארת ועם זאת צנועה של ההרכב הזה שגדלתי עליו.
שנים ניסינו לפענח את הטקסטים ברטעי המעבר.
הקסטה הזו עברה המון המון ידיים ובשלב מסוים פשוט נדפקה רוב ההופעה.
השבוע פתחתי את הקסטה וניסיתי לסדר אותה כדי שיצא משהו. גם המשהו הזה הוא תיעוד מאלף של ההופעה הזו.
תודה לעולם, תודה לכולם.