"הגעתי לתקלט במסיבת פורים בקן של הנוער העובד בכפר סבא", מספר סולן להקת "קרח תשע", נעם רותם, על המפגש הראשוני שלו עם הבסיסט רועי הדס והמתופף אורי מייזלמן בני ה-15. "הם עשו מופע היתולי עם שירי צביקה פיק. באותו זמן חיפשתי עם מי לנגן והם מצאו חן בעיני". "קרח תשע" תתאחד בבארבי בתל אביב, ב-6 בפברואר, לראשונה זה 13 שנה. בימים אלה היא מצלמת קליפ לסינגל החדש שלה, "אחד מהטובים".
הלהקה היתה מזוהה עם הבריט-פופ, שהיה באותן שנים בשיאו. את שלושת הכפר-סבאים, שנהפכו לחבריו ללהקה, פגש רותם בעת שירותו בגרעין הנוער העובד, אחרי שלמד בקרית חיים. כל שנותר היה לשלושה כדי להקים להקה היה גיטריסט מוביל. "יש את (אוהד) קוסקי", אמרו לו הדס ומייזלמן, "הוא גיטריסט גאון. אבל הוא לא פנוי, עובד על חומרים משלו". אבל בסופו של דבר הצליחו שני הכפר סבאים לשדל את קוסקי לשמוע אותם מנגנים יחד עם החבר "המבוגר" מקרית חיים והוא הסכים לחבור אליהם.
"קרח תשע" הוקמה ב-1993 והתפרקה אחרי שמונה שנים ושני אלבומים. שמה לקוח מתוך ספר מדע בדיוני של קורט וונגוט. "זה חומר מאוד לא יציב", אומר רותם. "לא בכדי הוא נבחר לשם ההרכב". אלבום הבכורה "תחילתם של החיים הנכונים" מ-1997 כלל להיטים גדולים ובהם "סרטים", "אמהות צעירות" ואולי הלהיט הגדול ביותר שלהם "אתו לנצח", שלימים נהפך להימנון בקרב הקהילה הגאה.
ביום שבו התקיים הראיון עם רותם ומייזלמן יצאו שני סינגלים חדשים ללהקות האנגליות "פאלפ" ו"סווייד", שנחשבו בשנות ה-90 למובילות הבריט פופ. "קרח תשע" אף נבחרה להופעת החימום של "סווייד" בקיץ 1997. "תיאמתי את זה אתן", מתלוצץ רותם, "אמרתי להן בואו נצא ביחד, יהיה הכי מגניב". ובנימה רצינית יותר הוא אומר שאלבום הבכורה של "קרח תשע" יצא בערך באותו זמן שאותן להקות נהפכו לפופולריות מאוד, "כך שלא ממש הספקנו להיות מושפעים מהן. הושפענו יותר מאותם המוסיקאים שמהם הבריט-פופ הושפע: דיוויד בואי, 'הסמיתס', 'הקיור' ו'טלוויז'ן. מה גם שהתווית הזאת, בריט-פופ, מתארת משהו מאוד אמורפי. הרי אתה לא יכול להגיד ש'פאלפ' דומה ל'סופרגראס'".
קשיחות מפתיעה
"קרח תשע" נחשבת ללהקה, שלכאורה הביאה את בשורת הבריט-פופ לישראל ועשתה זאת בעברית, בתקופת השיא של הז'אנר. "לא הרבה יודעים אבל בתחילת הדרך 'קרח תשע' בכלל ניגנה אלטרנטיב קשוח, רועש, בהשפעת להקות כמו 'סוניק יות' וה'קרדיאקס'", אומר רותם. לגראנג', שניגנו להקות דוגמת "נירוונה" ו"סאונדגארדן", הוא מעולם לא התחבר.
מדוע מלהקת אלטרנטיב רועש נהפכתם ללהקת "בריט-פופ עברית"?
"אני חושב שהשירים היו חשובים לי בזמנו יותר מהעיבודים וחיפשנו מצע יותר נוח לזה". הוא מציין כי כמה מהלהיטים הגדולים ביותר של "קרח תשע" ובהם "סרטים" ו"אתו לנצח", השתנו מימי הכסאח של הלהקה לסאונד שמזוהה אתה היום. "אתה צריך לשמוע את הגרסאות ההן, מין אוונגרד משונה מאוד. יש לי עדיין את ההקלטות של הגרסאות הראשוניות אי שם באיזה ארגז. אני לא חושב שיש בהן עניין לציבור.
"לא נהפכנו ללהקה הראשונה שעשתה פה מה שאחרים כינו בריט-פופ. היו הרבה לפנינו למשל את להקת "קנאק פופ" (שבה היו חברים, בין היתר, רועי צ'יקי ארד, בועז גולדברג, ניצן חורש ושי נובלמן). כשהגענו לנגן בחדר החזרות בכפר סבא, 'קנאק פופ' כבר ניגנו בו במשך יותר משנה וחצי. ההבדל הוא שאנחנו אולי היינו הראשונים שיצאנו עם הסאונד הזה מגזרת השוליים שבה פעלנו רוב השנים לפני שהוצאנו אלבום".
אחרי שהלהקה התפרקה ב-2001 חבריה החלו לנגן בהרכבים שונים ורותם יצא, ארבע שנים לאחר מכן, לקריירת סולו. מאז הוציא שלושה אלבומים. בסיבוב ההופעות שליווה את האחרון, "ברזל ואבנים", הצטרף אליו קוסקי ולדבריו "נוצר בינינו חיבור משותף. למרות שתמיד היינו בקשר ושיתפנו פעולה, אבל לא ברמה כזאת אינטנסיבית".
לפני כשלוש שנים אמר רותם ש"קרח תשע" עושה מפעם לפעם חזרה "ומה שקורה זה שתמיד בחזרה הראשונה נורא כיף, אבל זו שאחריה – דיכאון. פתאום כולם חוזרים 20 שנה אחורה. חוץ מזה, יש משהו מאוד מטופש לחזור ולהגיד אותו דבר. אין בזה שום טעם. אם אי פעם יהיה איזה משהו חדש שנרגיש צורך להגיד כולנו ביחד, זה יקרה. אבל בינתיים אין כזה".
הוא עומד מאחורי דבריו גם עכשיו. "כמו שאמרתי, נפגשנו לחזרה והיה נורא כיף, רק שלהבדיל מאז, עכשיו גם בחזרות השנייה והשלישית היה לנו כיף".
מה השתנה?
"בחזרה של 'קרח תשע' שעשינו בשביל הכיף, ביצענו את 'אחד מהטובים' בעיבוד מחודש (הסינגל החדש של הלהקה שיצא לפני כמה שבועות). מה שהשתנה הוא שפתאום נהיה בזה משהו מעניין, כי הפסקנו לנסות ולנגן כמו פעם. תמיד ניסינו לשחזר את מה שהיה וזה לא הצליח לנו כי את מכונת הזמן עוד לא המציאו. החלטנו להיפגש עם השירים של פעם כפי שאנחנו מבינים אותם היום. אפשר לשמוע את השינוי בעיבוד החדש, למרות שזאת אותה הלהקה".
הוא מודה שהרגיש לפעמים שהסגנון, המעטפת, השתלטו לפעמים על השירים שהיו הדבר החשוב לו ביותר. "אבל היום", הוא אומר, "השירים שרדו ואני לא בטוח שאם תשמיע אותם למישהו הוא ישר ישייך אותם לז'אנר ההוא. כמו שהיום אתה שומע את 'סיפורים מהקופסא' של פורטיס ולא ישר אומר לעצמך 'אה, זה ניו וייב', כי השירים בו הם העיקר".
למה בעצם התפרקה הלהקה?
"פחות או יותר גרנו יחד בימים שבהם עבדנו על האלבום השני ותוך כדי המצאנו לעצמנו מין שפה פרטית כזאת שרק אנחנו מדברים בה". כשיצא האלבום השני, "קרח תשע", ב- 1999 הופתעה הלהקה "שהעולם לא מבין מה אנחנו מדברים".
בהופעת האיחוד תבצעו רק שירים של "קרח תשע"?
"בעיקר. אולי גם אחד או שניים מהאלבומים שלי ומהאלבום שהחבר'ה עשו אחרי". יתר חברי הלהקה הוציאו תחת השם "הקוסקים" את האלבום "נחים בעולמות זרים" עם אוהד קוסקי כסולן.
ומה עם גרסאות הכיסוי שלכם ל"תוכי יוסי" של אריק איינשטיין ו"אני וסימון ומואיז הקטן" של יוסי בנאי, יש סיכוי שתבצעו אותם?
"אולי באיחוד הבא".
גם את השירים "עינת", "עכברים" ו"ערב בא" שהלהקה הפסיקה לבצע עוד בשנים שבהן היתה פעילה, היא לא מתכוונת לבצע שוב. "תשמע, אם קוסקי יבוא באמצע הופעה ויגיד לי בוא נבצע את 'עכברים', שאולי רק אני ואתה שמענו עליו, אז אולי", אומר רותם. "אנחנו מאוד לא מתוכננים בדברים האלה".
לא בשביל הנוסטלגיה
הלהקה עדיין לא מתכננת להוציא שירים חדשים נוספים או אלבום חדש, אבל כן להופיע בפסטיבלים ואירועים בהמשך השנה. "אין תכנון. אם מחר מישהו מאתנו יבוא עם שיר חדש ויגיד בואו נקליט, אז אולי. מעולם לא היינו מתכנני קריירות גדולים".
"עד שהוצאנו את האלבום הראשון עברנו כמה גלגולים שבהם ביצענו שירים של נעם ושל אוהד", אומר מייזלמן. "הופענו המון וזרקנו לפח כל מיני שירים. תמיד חברים מהגרעין ומכפר סבא היו אומרים לנו תעשו את השיר הזה ותעשה את ההוא, אבל בסופו של דבר יש חומרים שהשארנו מאחור. אנחנו פה בשביל הכיף, לא בשביל הנוסטלגיה; אם כל אחד יתחיל להיזכר איך הוא התנשק עם החברה שלו אנחנו לא נצא מזה".
"יש כאן גם איזה תיקון", אומר רותם, "כי אנחנו פשוט מנגנים הרבה יותר טוב היום, והשירים של 'קרח תשע' תמיד היו מאוד מסובכים, המון אקורדים, מעברים מורכבים. אפילו שירים שנשמעים פשוטים אצלנו הם מורכבים. ב'אתו לנצח' יש אקורדים שגם יוני רכטר לא מכיר". זאת הסיבה לכך ששירים של הלהקה לא נוגנו רבות אחרי פירוקה.
"הרבה פעמים לא יכולתי לנגן שירים של 'קרח תשע' כי פשוט לא זכרתי את האקורדים", אומר רותם, "מה גם שלא ניגנתי אותם תקופה ארוכה. בטח שלא בימי האלבום 'עזרה בדרך' (שליווה את ההתמודדות של רותם עם מחלת הסרטן שבה לקתה אשתו), שאז הם הרגישו לי לחלוטין אאוט אוף קונטקסט".
חברי הלהקה טוענים כי לא שיערו שביום מן הימים יופיעו בטלוויזיה ויידרשו להסברים. "מי חשב על זה בכלל אז במגדל השן שלנו בכפר סבא", אומר רותם ומציין את השיר "הכל פופ" שעורר מהומה כי נאמר שנכתב בגנותה של יעל בר זוהר. הוא אינו מכחיש או מאשר זאת כיום. מייזלמן נזכר ש"היינו כל כך עמוק בתוך הקלטות, שכשהשיר 'אתו לנצח' יצא היה מפתיע מאוד ללכת לגלות שתיבת הדואר של הלהקה מתפוצצת ממכתבים. הייתי מגיע לרוקן אותה אחת לשבוע והיא היתה נשפכת החוצה במכתבי תודה".
רותם מוסיף שאהוד מנור, שאותו לא הכיר, התבקש לבחור חמישה קליפים בתוכנית טלוויזיה שבה התארח. "מתוך חמישה האיש בחר שניים של 'קרח תשע'. נדמה לי שהראשון היה 'החברה שלי' ואת 'אתו לנצח'. ותבין, זה אהוד מנור, הבן אדם כתב בערך חצי מהשירים בעולם! זה ריגש אותנו מאוד". מה שרותם הכי אהב באותה תוכנית היה שמנור בחר לציין כי חברי הלהקה מעולם לא הסבירו דבר על השיר, פרט לכך שהוא על אהבה.
את הבית הראשון והפזמון של "אתו לנצח" קוסקי כתב בלשון נקבה. מאחר שלא היתה זמרת בלהקה, שר אותם רותם בלשון זכר, "ואז כבר המשכתי עם זה וכתבתי את הבית השני באותה לשון". אשר להפיכתו ללהיט ולמעין המנון של הומוסקסואלים, אומרים רותם ומייזלמן שהם מאוד שמחים שזה קרה. אהבה היא הגרעין של השיר ורק סיפור המסגרת שלו הומוסקסואלי, מסביר רותם ומוסיף כי "גם לסופרת ג'יי-קיי רולינג שכתבה את הארי פוטר אין ניסיון פרקטי בקוסמות וכישוף, אבל ביתמות ובמאבק יש לה נסיון פרקטי ושעל זה בעצם נכתב הספר. 'אתו לנצח' מדבר על אהבות לא ממומשות. דבר שיש לכל אחד".
הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון "הארץ"
