אורי "מיקסמונסטר" ורטהיים (פוסט שני תוך שבוע שמתחיל בשם שלו) העלה את התמונה הזאת לפייסבוק. הזכיר לי סיפור קצר על סאבלימינל, ג'ון לי הוקר וילד מנייאק.
כשהייתי בתיכון, עבדתי בחנות המוזיקה "צליל" בכפר סבא. באותו זמן הגיע הראפר לחתום על עותקים. תור ארוך של גמדים במכנסיים רחבים מדי השתרך עד למחוץ לחנות. השתלבתי ביניהם וכשהגיע תורי, ביקשתי שיחתום לי על הדיסק של הבלוזיסט, יענו התבלבלתי. הוא נבהל ובתנועה חדה הפיל את בקבוק הקולה הפתוח שעמד על השולחן. ניקיתי את הרצפה בחיוך.
ורטהיים: "להבדיל, במקרה של צביקה פיק וויקטור, מדובר באותו מעצב ואותה חברת תקליטים".
באתר הזה יש המון דוגמאות נוספות בסגנון, אבל אין שם אלבומים ישראליים. מכירים עוד עטיפות של אלבומים מקומיים, שבמקרה או שפחות במקרה, דומות מדי לעטיפות של אלבומים אחרים?
