הם לא רק בני אדם. Devo

אחרי עשרים שנה של שקט תעשייתי שבהן לא הוציאה שום דבר חדש, להקת הקאלט העתידנית Devo שחררה אלבום תשיעי בשם Something For Everybody. דיבו היא להקה מוזרה בלשון המעטה: היא קרויה על שם רעיון פילוסופי בשם דה-אבולוציה, שאומר פחות או יותר שככל שאנחנו מתקדמים יותר טכנולוגית ואבולוציונית, כך אנחנו נהיים יותר מפגרים, תרתי משמע. חוש ההומור הסאטירי-גיקי, הקר והחתרני של הלהקה היה ונשאר אחד מסימני ההיכר הברורים שלה מאז הקמתה באורגון, אוהיו ב-1973. סימן היכר נוסף של חבורת חנוני המד"ב המופרעים האלה הוא כובעים חלליים וקשיחים שזכו בשם האולטרא-גיקי Energy Dome. כך שזה רק מסתדר שיוצרי סדרת האנימציה הקומית פיוצ'רמה בחרו לארח את דיבו באחד הפרקים היותר טובים של העונה האחרונה, בו כל חברי הלהקה הם מוטנטים ירוקים שמרביצים הופעה חיה בביוב. לפני כשנתיים עשתה דיבו תעלול שיווקי מבריק יחד עם חברת הטלביזיה האמריקאית Tivo, כאשר דאגה "שידלוף" לרשת סרט דוקומנטרי המצביע על קונספירציה של טיבו נגד דיבו. בסרט, הצלחתה של חברת Tivo מיוחסת לפיסת טכנולוגיה חייזרית שגנב מייסד החברה מלהקת דיבו אי שם בשנות השבעים, כשאלה עוד היו חברים לספסל הלימודים. הרעיון היה להחזיר את דיבו לכותרות לקראת צאת האלבום החדש. זה לא עבד להם, אבל זה היה מצחיק.

I Can't Get No Satisfaction

Mongoloid

אך דיבו הם לא רק חבורה של ליצנים. בתקופה בה ה-Pאנק רווי הגיטרות היה בשיאו, נחשבה דיבו לחלוצה פורצת דרך שהיתה בין הראשונות שהשתמשו בסינתיסייזר ככלי מוביל בלהקה והניחה את אבן הפינה למי שלימים ייקראו להקות הגל החדש. אלבומה הראשון של דיבו מ-1979 Q: Are We Not Man? A: We Are Devo, שהופק על ידי לא אחר מאשר בריאן אינו, הציג שילוב של רוק אלקטרוני קצבי, מין Pאנק-Fאנק רובוטי שגרר אחריו השוואות אינסופיות ל-Kraftwerk הגרמנים.

Something For Everybody החדש מציג את דיבו מעודכנים לחלוטין בשינויים המוזיקליים העכשוויים, ומה שאז היה נחשב לגל חדש הפך לאלקטרו-פופ גרובי לגמרי, שעדיין בועט ושומר באדיקות על הלך הרוח המטופש והבדחני מצד אחד ומצד שני המחאתי-סוציאלי של הלהקה. אל מייסדי דיבו והסולנים שלה, מארק מאד'רזבואו וג'רי קאסל (ושני אחיהם..), הצטרף המתופף ג'וש פריס (Nine Inch Nails, Guns n' Roses) שהחליף את מכונות התופים בהן השתמשה הלהקה באייטיז.

Fresh

אולי צ'חררי, את רואה שאני צופה במסע בין כוכבים!

לא ברור איך האלבום החדש, שמורכב מ-12 שירים חדשים שנבחרו ע"י מעריצי הלהקה באמצעות הצבעה אינטרנטית, נעדר מרוב סיכומי השנה שמציפים אותנו לקראת 2011. דיבו אמנם לא ממציאים את הגלגל באלבומם החדש, אך הם רעננים מתמיד וזה ניכר כבר בהמנון המקפיץ שפותח את האלבום ושלא לחינם נקרא Fresh. מיד אחריו מגיע What We Do המצויין שמסביר במילים פשוטות את הקונספט של כל האלבום כשמאד'רזבואו וקאסל שרים יחד את המילים "מה שאנחנו עושים זה מה שאנחנו עושים. זה הכל אותו דבר, אין כאן שום דבר חדש". והאמת היא שהם צודקים. כל האלבום, שמלא בלהיטים פוטנציאליים קליטים וכיפיים, אולי מעודכן בסאונד שלו, אך הוא נשמע כמו המשך ישיר של שני האלבומים הראשונים של הלהקה. וטוב שכך. Please baby please baby baby baby please baby הוא הגרסא של דיבו לאיך כותבים פזמון מדבק בשנת 2010. השיר אולי הכי גדול באלבום הוא Human Rocket המסיבתי והאפל שכתוב כולו מנקודת מבטו של טיל בדרכו לעבודה.

Human Rocket

אמנם נראה שההומור המעוות של דיבו שוב לא הובן כראוי, אך זו עדיין לא סיבה לפספס את אחד האלבומים הכי מוצלחים של השנה, שהוא גם יופי של היכרות עם הלהקה לאלו שמעולם לא שמעו על קיומה.