פוסטים שפורסמו בחודש ספטמבר, 2010

רדיו אור בזויות 51: Younger Us

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 29 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – תגובה אחת

שעה ראשונה: חברת התקליטים נינג'ה טיון חוגגת עשרים שנות פעילות עם בוקס-סט ענק (ארבעה דיסקים מפוצצים בקטעים מעולים + שני דיסקים של רמיקסים!) שיוצא בדיוק עשר שנים אחרי האוסף המשולש Zen Cuts. איפי חדש לקאסיוס הצרפתים, אלבום חדש לקליניק, ניאון אינדיאן מוציאים מחדש את Psychic Chasms המעולה מ-2009 במהדורה מיוחדת שכוללת את האלבום המקורי יחד עם רמיקס לכל אחד מהשירים בו. באופן כללי מלא רמיקסים בשעה הזו. לקראת הסוף קצת Fאנק אקלקטי מבית היוצר של הבודוס בנד והתפוחים. תעשו חיים.


  1. PVT – Window
  2. Cassius – I <3 U So
  3. Yacht – Summer Song
  4. Matthew Dear – Slowdance (remixed by Bear In Heaven)
  5. Ariel Pink's Haunted Graffiti – Can't Hear My Eyes
  6. Tame Impala – Vital Signs (Midnight Juggernauts cover)
  7. Clinic – I'm Aware
  8. How To Dress Well – Ready For The World
  9. Neon Indian – Mind, Drips (remixed by Bibio)
  10. Bonjay – Stumble
  11. Anti-Pop Consortium – Volcano (remixed by Four Tet)
  12. Bonobo &  Andreya Treyana – Wonder When
  13. The Budos Band – Nature's Wrath
  14. The Apples – Kings
  15. שיר של התחלה – ירונה כספי

שעה שניה: חצי שעה של נויז ורוק'נרול עם סינגלים חדשים של הג'אפאנדרואידס, דירהאנטר ו-נו אייג' ובחצי השני של השעה – צלילות עומק הזיתיות עם סולה בסאנה ו-The Laughing Windows ולסיום… אושיק פאקין לוי! עדיין חורש את אלבום הקאברים החדש שהוציא, נסו להגיע עד אליו ;)


  1. Pavement – Unfair
  2. No Age – Fever Dreaming
  3. Japandroids – Younger Us
  4. Deerhunter – Primitive 3D
  5. Lightning Bolt – Assasins
  6. Liars – Lets Not Wrestle Mt. Heart Attack
  7. The Boredoms – Bore Now Bore
  8. Sula Bassana – Stella Star
  9. The Laughing Windows – Alpha Test
  10. Pink Floyd – Julia Dream
  11. סיכוי קלוש – אושיק לוי

התוכנית שודרה ביום שני, 27 בספטמבר בשעה 20:00 ברדיו הבינתחומי 106.4fm

החברה לסלילת כוונות טובות

פורסם בקטגוריות הופעות בתאריך 27 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – 6 תגובות

אני חמודה, אני יודעת. עכשיו עזוב את זה בצד ותקשיב לי טוב

ביום חמישי תתקיים ההופעה של ג'ואנה ניוסום ואני קצת כועס על עצמי שלא עשיתי שיעורי בית כמו שצריך. הרי, המוזיקה של הבלונדה עם הנבל הענק והעיוותים בשפתיים (והשמלות היפות) היא ממש לא כזו שבאה בקלות, צריך לשבת ולחרוש. הגברת המגה-מוכשרת הזאת פשוט דורשת המון השקעה של זמן וריכוז על מנת באמת להכיר אותה ולתת למוזיקה שלה לחלחל בך ולהחזיר לך אהבה.

כן, אני יודע שזו אמירה קצת כפויית טובה אבל ראבאק, הגברת לא פשוטה. או במילים אחרות, הבעיה היא ממש לא עם הבלונדה, אלא לגמרי איתי – עצלן שכמותי! פאקין דיסק משולש מפוצץ בשירים ארוכים, רובם חסרי פזמון?! שלושה דיסקים בלי להיט אחד?! כן. תתמודד. זה לא שמוזיקה קשה זרה לך. ועכשיו, ממש בדקה התשעים, בדיוק כשאני אומר לעצמי "אורי, אל תעשה טעויות, יומיים אחרי שהיא תסע חזרה הביתה אתה תיפול בקסמיה ותמרר על כך שלא הלכת לראות אותה כשהיתה כאן", פתאום משהו בי נפתח אליה ורק רוצה עוד. איך זה קרה? דרך המילים. כן, גיליתי שהיא כותבת נפלא, ואני אחד כזה שמאוד אוהב ליריקס, מאז ומתמיד הם היו סוג של פתח אמנותי עבורי בשביל להתחיל ולהתעמק ביצירה בכללותה. ועוד זה קרה עם אחד השירים הדווקא יותר מושמעים שלה – Good Intentions Paving Company, שיר שרק השם שלו לבדו מעורר מחשבה. צפיתי בקליפ של השיר ביו טיוב, טוב, לא בדיוק בקליפ, אלא רק במילים שרצות איתו וכנראה שכתוצאה מכך נבט בי הזרע הניוסומי שכל כך היה נחוץ כדי להבין על מה כל הרעש. כלומר, תמיד היא נשמעה לי איכותית, מסקרנת ואפילו השמעתי את השיר הזה ברדיו אור בזויות, אבל רק אחרי קריאת המילים תוך כדי האזנה לשיר הבנתי עד כמה שהיא גדולה. ואני בטח לא יודע עדיין כלום.

אני מניח שאם הייתי נתקל לראשונה במוזיקה שלה על דיסק ולא בקבצים דיגיטליים בטח הייתי כבר מזמן קרוע עליה, אחרי ששכבתי על המיטה עם החוברת והמילים, כמו שפעם הייתי עושה עם דיסקים חדשים. אני מאשים את הטכנולוגיה המרדדת. לא, סתם אני לא באמת מאשים שום דבר חוץ מאת עצמי וכדי לתקן קצת את האיחור הממש לא אופנתי אני אנסה לגרום לעוד אנשים להתחבר. יש שאומרים שהקול שלה יכול להיות מעצבן. האמת שבמידה ומתייחסים אל המוזיקה שלה כאל משהו שאפשר לנגן אותו ברקע, אז הקול שלה בהחלט יכול להיות בעייתי. אבל ג'ואנה ניוסום לא עושה מוזיקת רקע. גם ככה אף פעם לא אהבתי מוזיקת רקע. מוזיקה מאז ומתמיד תפסה את מרבית תשומת ליבי ואני לא מסוגל וגם לא רוצה להביא אותה לרקע. אז הנה הוידאו המדובר, תאזינו, תקראו את המילים ואל תנגנו אותה ברקע בזמן שאתם ממשיכים לבצע דברים אחרים. מקווה שאצליח לגרום לעוד מתלבטים לא לעשות את הטעות שכמעט החלטתי לעשות.

רדיו אור בזויות 50: Quitters Raga

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 22 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – 4 תגובות

אנדרגראונד היפ הופ עגום מסיאטל - Shabazz Palaces

רד סנאפר ושאבאז פאלאסז פותחים את התוכנית של השבוע עם היפ הופ אפלולי ואיטי ומשם נשפכים לכיוון אלקטרוני וקצת מוזר עם קטעים של ג'יימס בלייק, גולד פנדה ורמיקס מעולה של Bear In Heaven לשיר של גונג'ה סופי. הצצות לאלבומים החדשים של אנתוני והזרגים, אוף מונטריאול ואינטרפול. ג'רי לי לואיס מוציא אלבום חדש ומגניב לאללה בגיל 74, איתמר ציגלר בביצוע יפיפה לשיר שכתב אברהם חלפי והפתעת השבוע – אושיק לוי, עם אלבום קאברים חדש שכולו ביצועים מינימליסטיים, פשוטים ומרגשים לשירים שאני גם ככה אוהב.


  1. Red Snapper – Sleepless
  2. Shabazz Palaces – 32 Leaves Dipped In Blackness Making Clouds Forming Altered Carbon (הורדה)
  3. James Blake – Sparing the Horses
  4. Gold Panda – Quitters Raga
  5. Gonjasufi – Love Of Reign (Bear In Heaven remix)
  6. Cults – Go Outside
  7. Of Montreal – I Feel Ya' Strutter
  8. Interpol – Barricade
  9. Get Well Soon – Angry Young Man (קליפ אדיר)
  10. Walsh (of Coolrunnings) – I Drive The Perv3rt Van (הורדה)
  11. Antony & The Johnsons – Swanlights
  12. Mark Lenagen & Isobel Campbell – Sunrise
  13. Anna Calvi – First We Kiss
  14. השיכור – איתמר ציגלר
  15. חור בלבנה – אושיק לוי
  16. Jerry Lee Lewis – Dead Flowers Feat. Mick Jagger

השבוע שודרה רק שעה אחת של רדיו אור בזויות ולא שעתיים כבדרך כלל. עקב נחיתת חייזרים
התוכנית שודרה ביום שני, 20 בספטמבר בשעה 20:00 ברדיו הבינתחומי 106.4fm

"my teenage lust for you is so pitiful"

פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 20 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – 6 תגובות

קצת התמכרתי ל-“Coquet Coquette”, הסינגל הראשון מתוך False Priest, אלבומם העשירי (!) שיצא שבוע שעבר ל-אוף מונטריאול, להקת האינדי-גלאם-פופ-פסיכדליה-בעיות-אישיות-קשות של קווין בארנס. האינטימיות הגרנדיוזית והמצבים המטרידים להפליא שמתוארים בכתיבה שלו כל כך עושים לי את זה. לאוף מונטריאול יש שירים עם דרמטיות קשה עד כדי מגוכחת, כזו שסוחפת אל תוך גל של טינאייג'ריות טוטאלית. גם הדיכאון הכי קשה אצלם מגיע עטוף במין Fאנקיות צבעונית וכיפית.


אבל מה קשור כל הקליפ הישרדות\בעל זבוב הזה למילים של השיר?!

Coquet coquette you know I won't forget
How you kissed me strange to prove you were mythical
My Coquet, you used my voice as your ugly vehicle

Coquet Coquette you know I won't forget
How you hurt me twice to prove you were cynical
My Coquet, you are the death, you are the pinnacle

With you I can only see my black-light constellations
And other sh!t I don't think I have the language to say

I don't want to catch you with some other guy's face
Under your eyelids
Something must be wrong
You give me emotional artifacts that can find no purchase

Coquet Coquette you know I won't forget
How you sold me out to prove you were typical
My Coquet, you're Herculean, you are so miserable

Coquet Coquette you know I won't forget
How you made me cry to prove I was beautiful
My Coquet, my teenage lust for you is so pitiful

With you I can only see my black light constellations
And other sh!t I don't think I have the language to say
I don't want to catch you with some other guy's face
Under your eyelids
Something must be wrong
You give me emotional artifacts that can find no purchase

  • A coquette is a woman who flirts girlishly with men to gain their admiration; a flirt.

יצאתי מאוכזב קשות מההופעה של גונג'ה סופי והגאסלאמפ קילר

פורסם בקטגוריות הופעות בתאריך 19 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – 15 תגובות

גונג'ה סופי מנגב את הפרצוף עם מרצ'נדייס / צילום: בן פלחוב

הציפיות שלי לקראת ההופעה היו בשמיים, השמעתי את A Sufi & A Killer למלא חברים, ממש התרגשתי, כתבתי על זה, באמת שהייתי קצת בטירוף מהעניין. אני מניח שזו הסיבה לכך שכשתאכזבתי, התאכזבתי בענק. הנה קטע שבסוף לא פורסם מתוך הראיון שעשיתי עם גאסלאמפ קילר לקראת ההופעה שלו כאן עם גונג'ה סופי:

"לפני שנתיים הופעת כאן לבדך מול קהל שבא לשמוע בעיקר מוזיקה אלקטרונית, דאבסטפ והיפ הופ. בגלל שהפעם אתה מגיע יחד עם גונג'ה סופי, אחרי שבערך כל מגזין אינדי נחשב כבר כתב עליו, נראה לי שהקהל יהיה אחר, אולי יותר מגוון מאז"

גאסלאמפ קילר: "כן, בדיוק כמו בהופעה שלנו אתמול בלונדון שאליה הגיע הרבה קהל מבוגר, יותר ממה שמגיע בדרך כלל למסיבות, חבר'ה שבאים יותר בשביל החוויה הפסיכדלית. האנשים האלה באו לשמוע קטעים כמו Sheep ,Made ו-She Gone, הם באו יותר בשביל השירים היפים מהאלבום אבל אתה יודע מה – אנחנו ניתן להם את הכל, קטעים מהאלבום, ראפ, פריסטייל, דאבסטפ, יהיה טירוף."

אם ההתשובה של גאסלאמפ לשאלתי היתה שגם הוא צפה שהקהל יבוא בשביל החוויה הפסיכדלית וה-"השירים היפים", אז למה לעזאזל הם היו חייבים לדפוק הופעת ראפ-נויז הרדקור, שרובה מאולתרת ועם סאונד קשה ואלים במיוחד?! שום דבר מהעדינות השבורה שבקולו של גונג'ה סופי לא עבר יפה מהאלבום אל הבמה. ולאן נעלמו כל המנגינות המזרחיות וכל היציאות המענינות של גאסלאמפ? אולי נבלעו בתוך קולו המעוות של גונג'ה שצרח לתוך שני מיקרופונים שמתוכם אחד כוון לדיסטורשן מוגזם לגמרי. הסאונד שנוצר שם היה לא נעים, מיותר לציין שרוב הזמן בקושי הבנתי מילה ממה שהוא שר/צועק. האיש הרוחני והמסתורי שחשבתי שאני עומד לראות על המיקרופון במציאות נראה יותר כמו איזה ראסטה -ראפר על קראק. יש המשך »

כרטיס זוגי חינם למסיבה של Miss Kittin + מיקסטייפ עם נצנצים

פורסם בקטגוריות מיקסטייפ, הופעות בתאריך 16 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – 45 תגובות

אחרי שכבר הנחיתו כאן את 2מני דיג'ייז ואת LCD סאונדסיסטם, ממשיכים החרגולים להפציץ את תל אביב עם עוד שמות ענקיים והפעם זאת הולכת להיות מלכת האלקטרוקלאש הצרפתייה, מיס קיטן שסוף סוף מגיעה ארצה! מיצי תתקלט ביום חמישי הקרוב (23.9 סוכות) באומן 17 ואני כל כך הולך להיות שם. חוץ מזה, יש לי כרטיס זוגי חינם לחלק לאלו מכם שיעשו את המאמץ האדיר וישאירו תגובה כלשהי. למי שבא להיות יצירתי, שילך לחוג. פה משאירים תגובות. למי שבכל זאת מתעקש, שיכתוב לאיזה חוג בדיוק הוא מתכוון ללכת כדי להיות יצירתי… ההגרלה תהיה פתוחה עד יום רביעי (22.9).

למרות שנוטים לחשוב שהיא גרמנייה, מיס קיטן (קרוליין הרווה) נולדה וגדלה דווקא בהרי האלפים הפסטורליים של דרום מזרח צרפת. שם, לפני בערך עשרים שנה, היא פגשה לראשונה את שותפה לעתיד, דה הקר, באיזה מועדון ניו ווייב מקומי שדי במהרה הפך למועדון שמנגן דאנס מסחרי סטייל 2Unlimited. מדהים לחשוב שדווקא אותה פגישה בין השניים הולידה עשר שנים מאוחר יותר, בתחילת שנות האלפיים, את האלקטרוקלאש שאני כל כך אוהב, האלקטרו שמפגיש בין הטכנו של אותם רייבים משוגעים של שנות התשעים עם הניו ווייב הPאנקי והדו מיני משהו של שנות השמונים. לפני שגילתה מיצי שהיא אמורה בכלל להיות מגה דיג'יית, היא הציעה עצמה כרקדנית גוגו באותו המועדון המעפן שבו נפגשה עם הקר וזאת רק בשביל לממן את כל הרייבים שאליהם החלה להתמכר ומאז לא נגמלה.

אחרי כמה שנים טובות שהיא עמוק בתוך תרבות הרייבים ההמוניים ואחרי שלמדה קצת לשחק עם מיקסר ופטיפונים, הפכה החתולה מסטודנטית לאמנות לפול-טיים דיג'יי בצרפת, ולקראת סוף האלף כבר התערבבה טוב עם DJ Hell הגרמני, בעל לייבל הטכנו הידוע אינטרנשיונל ג'יגולו רקורדס (Fischerspooner, DMX Crew, Tiga) . אחרי EP אחד שהוציאה אצלו, שיחררה את אלבום הבכורה שלה (2001) יחד עם דה האקר, אלבום שהחיל בתוכו את המפץ הגדול של האלקטרוקלאש. טראק אחד ענק בשם "Frank Sinatra" הכיל את תמצית ההוויה של מיס קיטין וחברי המסיבות שלה, או כך זה לפחות הרגיש, זהו שיר שהתחיל את אבולוצית האלקטרו של שנות האלפיים אל עבר מה שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים היום. פאק פרנק סינטרה! מי שלא מכיר עדיין את הטראק האלמותי הזה – זה הזמן ללחוץ פליי במיקסטייפ שהכנתי למטה, זה הקטע השני בו.

Mix Kittin by lightbaz.com

יש המשך »

מיני ראיון עם הרוצח מרובע גאסלאמפ

פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 15 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – תגובה אחת

מיני ראיון שעשיתי עם הגאסלאמפ קילר + שישה טיונים שווים בהמלצתו.

הגדל למסך מלא

והטיון השישי…

Hooves & JPS – Robocaper (האזנה)

"חבר שלי בשם ג'רי פון. חצי ארמני חצי סינגפורי שגדל במלבורן וכיום בין הפרומוטרים הכי גדולים שם. ג'רי הוא האיש שמארגן באוסטרליה את ההופעות שלי, של פליינג לוטוס, הדסון מוהק ועוד לא מעט חבר'ה. בא לי בהפתעה עם הקטע הזה. זה לא Tear Up (מונח לונדוני עדכני לדאבסטפ ילדותי וקשוח. א.ז.א.) אבל כן דאבסטפ ישיר ולפנים. דווקא יותר מזכיר סוג של גאנגסטא-ראפ קשה, דרומי כזה, סטייל UGK, עם סאונד קראנצ'י ועמוק. מושלם בשביל סקראצ'ינג."

רדיו אור בזויות 49: When I'm In Awe

פורסם בקטגוריות רדיו אור בזויות בתאריך 14 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – 3 תגובות

לא שיערתי שהם כל כך צעירים. Tame Impala האוסטרלים

שעה ראשונה: מתחילים עם שני קטעים עתיקים מראשית הפופ הישראלי; אריק ולהקת האינשטיינים שרים על מזל הזאתי שלוקח לה יותר מדי זמן להתלבש ואז שלאגר אובר דרמטי לחלוטין של עליזה גבאי מ-1966. משם חוזרים להיסטריה סביב זה שגונג'ה סופי מופיע בתל אביב בחמישי הקרוב, ואז נותן לאלג'יראיות שבי לשיר עם רצף שירים של צפרוקאים שנשבר עם ירונה כספי והאגו שלה. אחרי שיר של הפיוצ'ורסטי'ק רטרו פאנק דיווה הענקית ג'אנל מונה עוברים לרוק, פסיכדליה ואינדי עד סוף התוכנית.


  1. מזל – אריק והאינשטיינים
  2. אל תביט בעיני – עליזה גבאי
  3. Gonjasufi – Sheep
  4. Gaslamp Killer – When I'm In Awe (feat. Gonjasufi)
  5. Ananda Shankar – Dancing Drums
  6. אלג'יר – גואל פינטו
  7. 'בלוז ראש חודש – אביב גדג
  8. סיגריה של שבת – שלום גד והיהלומים
  9. אגו – ירונה כספי
  10. Janelle Monae – Neon Valley Street
  11. Pink Floyd – The Red Queen Theme
  12. Menomena – Queen Black Acid
  13. Tame Impala – Solitude Is Bliss
  14. Of Montreal – Coquet Coquette
  15. Black Lips – Before You Judge Me

שעה שניה: מתחילים עם טוקסיק של בריטני ספירס אחרי טיפול מיוחד של שון לי, ממשיכים לחצי שעה של אלקטרוניקה נשית, רמיקס חדש ויפיפה של גלאס קנדי, פאק פרנק סינטרה. משם חוזרים חזרה לגיטרות; ג'ימי ג'אז של הקלאש, אקספרימנטל גאראג' ישן של הפליימינג ליפס, פוסט רוק בלייב עם קטע נוסף מאלבום ההופעה החדש של מוגוואי, קראוטרוק סבנטיז של פאוסט ודונובן לסיום.


  1. Shawn Lee's Ping Pong Orchestra – Toxic (Britney Spears instrumental cover)
  2. Grimes – Weregild
  3. Apploosa – Intimate (Glass Candy remix)
  4. Ellen Ellien – Bullet [Ellen Allien Flow Mix]
  5. Thom Yorke – Harrowdown Hill (Ellen Allien remix)
  6. The Clash – Jimmy Jazz
  7. Third World – Satta Massagana
  8. The Flaming Lips – Drug Machine In Heaven
  9. Mogwai – Friend Of The Night (live)
  10. Faust – Jennifer
  11. Donovan – Song For John

שודרה ב-13 בספטמבר בשעה 20:00 ברדיו הבינתחומי, 106.4fm