ביום חמישי תתקיים ההופעה של ג'ואנה ניוסום ואני קצת כועס על עצמי שלא עשיתי שיעורי בית כמו שצריך. הרי, המוזיקה של הבלונדה עם הנבל הענק והעיוותים בשפתיים (והשמלות היפות) היא ממש לא כזו שבאה בקלות, צריך לשבת ולחרוש. הגברת המגה-מוכשרת הזאת פשוט דורשת המון השקעה של זמן וריכוז על מנת באמת להכיר אותה ולתת למוזיקה שלה לחלחל בך ולהחזיר לך אהבה.
כן, אני יודע שזו אמירה קצת כפויית טובה אבל ראבאק, הגברת לא פשוטה. או במילים אחרות, הבעיה היא ממש לא עם הבלונדה, אלא לגמרי איתי – עצלן שכמותי! פאקין דיסק משולש מפוצץ בשירים ארוכים, רובם חסרי פזמון?! שלושה דיסקים בלי להיט אחד?! כן. תתמודד. זה לא שמוזיקה קשה זרה לך. ועכשיו, ממש בדקה התשעים, בדיוק כשאני אומר לעצמי "אורי, אל תעשה טעויות, יומיים אחרי שהיא תסע חזרה הביתה אתה תיפול בקסמיה ותמרר על כך שלא הלכת לראות אותה כשהיתה כאן", פתאום משהו בי נפתח אליה ורק רוצה עוד. איך זה קרה? דרך המילים. כן, גיליתי שהיא כותבת נפלא, ואני אחד כזה שמאוד אוהב ליריקס, מאז ומתמיד הם היו סוג של פתח אמנותי עבורי בשביל להתחיל ולהתעמק ביצירה בכללותה. ועוד זה קרה עם אחד השירים הדווקא יותר מושמעים שלה – Good Intentions Paving Company, שיר שרק השם שלו לבדו מעורר מחשבה. צפיתי בקליפ של השיר ביו טיוב, טוב, לא בדיוק בקליפ, אלא רק במילים שרצות איתו וכנראה שכתוצאה מכך נבט בי הזרע הניוסומי שכל כך היה נחוץ כדי להבין על מה כל הרעש. כלומר, תמיד היא נשמעה לי איכותית, מסקרנת ואפילו השמעתי את השיר הזה ברדיו אור בזויות, אבל רק אחרי קריאת המילים תוך כדי האזנה לשיר הבנתי עד כמה שהיא גדולה. ואני בטח לא יודע עדיין כלום.
אני מניח שאם הייתי נתקל לראשונה במוזיקה שלה על דיסק ולא בקבצים דיגיטליים בטח הייתי כבר מזמן קרוע עליה, אחרי ששכבתי על המיטה עם החוברת והמילים, כמו שפעם הייתי עושה עם דיסקים חדשים. אני מאשים את הטכנולוגיה המרדדת. לא, סתם אני לא באמת מאשים שום דבר חוץ מאת עצמי וכדי לתקן קצת את האיחור הממש לא אופנתי אני אנסה לגרום לעוד אנשים להתחבר. יש שאומרים שהקול שלה יכול להיות מעצבן. האמת שבמידה ומתייחסים אל המוזיקה שלה כאל משהו שאפשר לנגן אותו ברקע, אז הקול שלה בהחלט יכול להיות בעייתי. אבל ג'ואנה ניוסום לא עושה מוזיקת רקע. גם ככה אף פעם לא אהבתי מוזיקת רקע. מוזיקה מאז ומתמיד תפסה את מרבית תשומת ליבי ואני לא מסוגל וגם לא רוצה להביא אותה לרקע. אז הנה הוידאו המדובר, תאזינו, תקראו את המילים ואל תנגנו אותה ברקע בזמן שאתם ממשיכים לבצע דברים אחרים. מקווה שאצליח לגרום לעוד מתלבטים לא לעשות את הטעות שכמעט החלטתי לעשות.
Soulcat
ספטמבר 27, 2010 12:52
?Date
אורי זר אביב
ספטמבר 27, 2010 13:48
Date.
גלי
ספטמבר 27, 2010 20:04
ואיך היתה מיס קיטין?
נו טוב, קצת הלקאה עצמית לא הזיקה לאף אחד .הפוסט הזה הולך טוב עם הרינג ורגל קרושה.
אני אגב לא שמעתי ציוץ מהאלבום המשולש של ניוסום -אהיה שם בכל מקרה.
ג'ים
ספטמבר 27, 2010 20:16
תפנק את עצמך בעותק קשיח מהאלבום הקודם שלה, א ספלנדד טים איז גארנטיד
גיאחה
ספטמבר 30, 2010 13:15
מה שג'ים אמר!
cry no litra
אוקטובר 2, 2010 09:34
היית? איך היה?