תראו, יש לי פרחים על הטבעת

פיטר מרפי, נסיך הדארק ווייב הגותי וסולן באוהאוס לשעבר, חוזר לישראל פחות משנה אחרי שנתן כאן שלוש הופעות סולד-אאוט בבארבי, ולי יש שני כרטיסים לחלק להופעה שלו ביום שני הקרוב ה-26.7, בבית האופרה! מרפי הוא ווקאליסט מדהים בעל קול תהומי, אפל ומרגש, לפעמים נמוך וקודר, ולפעמים גבוה וצווח, כמו איזו גרסא גלאם-גותית של דיויד בואי. מי שמכיר את באוהאוס ואת מרפי, רוב הסיכויים שכבר לא קורא את המילים האלה, אלא ישר גולל למטה בשביל להשאיר תגובה ולהיכנס להגרלה, אבל כל מי שעדיין לא חווה את העוצמות של באוהאוס המפלצתית, או שלא שמע עדיין את קולו של מרפי – הוידאו הבא הוא בדיוק בשבילכם:

קוטנר בתוכנית "עד פופ" עם אברי גלעד, מציג את פיטר מרפי לקראת הופעת הסולו הראשונה שלו בישראל 1990. זה ענק.

http://www.youtube.com/watch?v=_7zN3p0Iux4

הרבה לפני שנערות גותיות בקאמדן טאון התחילו ללכת עם ראסטות וורודות, מה ששלט ברחובות היה ה-Pאנק. מרפי מאוד הושפע ממנו, ומזרמים מוזיקליים צבעוניים כמו הגלאם רוק של הסבנטיז והדאב הג'מייקני של התקופה, אך איכשהו מכל אלו הוא יצר מוזיקה אובדנית, רומנטית ושחורה. הקהל הישראלי הופתע לגלות בהופעתו הקודמת, שהבן אדם גם יודע לחייך, ושהוא כבר התפכח מהרעיון שדיכאון הוא סוג של סגנון (הלך רוח שהיה מאוד אופנתי באייטיז). אך עם זאת, שום דבר בביצועים שלו לא נפגע, ומה שהיה אז אפל עדיין פוגע, והקול שלו עדיין מדהים כשהיה. מאז שבאוהאוס התפרקה, הוציא מרפי שמונה אלבומי סולו, אלבום אוסף ואפילו אלבום נוסף עם באוהאוס מלפני שנתיים. הוא אפילו יצא ב-2006 לסיבוב הופעות עם ניין אינצ' ניילז, שאותה מנהיג אחד המעריצים הגדולים שלו – טרנט רזנור.

אחד השירים הגדולים של מרפי מתוך תוכנית רדיו אליה הוזמן יחד עם טרנט רזנור (NIN) וג'ורדי ווייט (A Perfect Circle)

כשגרתי בלונדון לפני ארבע שנים, יצאה הודעה על כך שבאוהאוס, שהתפרקה ב-83, תתאחד ותופיע בבריקסטון אקדמי בדרום העיר. אני, שאמנם לא הכרתי אז עדיין ממש טוב את המוזיקה שלהם, ידעתי שמדובר בתופעת קאלט שפשוט לא הספקתי לחקור, וקלטתי שאני הולך להצטער על כך עד עמקי נשמתי, אם אתפס עליהם הרבה אחרי שההזדמנות לראות אותם בלייב חלפה לה. הבעיה הייתה שבלונדון כרטסים זה משהו שנעלם רגעים אחרי ההכרזה, ולכן הגעתי עד ליום ההופעה כשאין בידי כרטיס וגם אין יותר לקנות, כל הכרטיסים כבר נמכרו. לא וויתרתי ונסעתי להופעה יחד עם חברה, בתקווה להשיג כרטיס בחוץ, אך החוויה החלה הרבה לפני שהגענו למקום.

ברגע שנכנסנו לרכבת התחתית כבר יכולנו לראות שמשהו קורה, כל הקרון היה מלא באנשים לבושים בשחור, פירסינגים, קעקועים וכל זה, אתם יודעים, לונדונרים כאלה שקמים בבוקר והולכים לעבודה המשרדית שלהם בחליפה ועניבה. לא ילדים. ידענו לאן הם נוסעים. הצלחנו בלי יותר מדי בעיות לקנות כרטיסים מאיזה ספסר ובמחיר מופקע, ונכנסנו לבריקסטון אקדמי לראות את אחת ההופעות הטראומטיות ביותר שאי פעם ראינו (במובן הכי חיובי שניתן למצוץ מהמילה). רק היה חסר שיעבור שם מישהו בקהל ויזריק לאנשים הרואין לרקה. הכל היה שחור וכבד, וזה הרגיש קצת מוזר להיות שם כמו נצנצים, עם החולצות המכופתרות והצבעוניות שלנו, כמו איזה שני היפים שטעו בדרך. ההופעה הזו היא חויה שלא אשכח, אין עוד אף להקה אחרת שתמיד ידעתי שאני צריך להאזין לה, ולפני שזה קרה הגיעה הופעה שלה שהפכה אותי למעריץ באופן מיידי.

בארבי תל אביב, נובמבר 2009

השאירו תגובה כלשהי, אם בא לכם אתם יכולים לכתוב שם של להקה מהאייטיז שאתם ממש אוהבים. ההגרלה תהיה פתוחה עד 20:00 של יום ראשון הקרוב, הזוכים ייבחרו באקראי ויקבלו מייל ממני עם הודעת זכייה. אה כן, ושמעו את השיר הזה של באוהאוס, סתם, שיקרע לכם את הלב.[podcast]http://www.lightbaz.com/wp-content/uploads/2010/07/17-Crowds.mp3[/podcast]

הזוכים בכרטיס לפיטר מרפי: אלון אלפרוביץ' והגר, בדקו מייל

כל מי שלא זכה, ועכשיו בא לו להרוג מישהו (שנראה בול כמוני למשל), אז שיאשים את אלוהים. קודם כל כי זה הכי קל, וחוץ מזה כי שמעתי שהוא מנהל את האתר הזה, שבעצם עוזר לי בבחירת התגובה הזוכה