חיפוש

סרט על הפריק פולק + מה ההבדל בכלל בינו לבין האנטי פולק?

בעקבות הגעתם הקרבה והמשמחת של שניים מגיבורי הפולק "החדש" להופעות בישראל: ג'פרי לואיס, שמייצג את זרם האנטי פולק ודבנדרה בנהארט שמזוהה עם אחיו החורג של האנטי – הפריק פולק, התחלתי לחפור שוב בתוך הפולקיאדה ותראו מה מצאתי! The Eternal Children הוא סרט הולנדי, אמנם לא חדש (2006, אנגלית) אך לגמרי שווה ומרגש המתאר את הפריק פולק דרך עיניהם המוזרות והכל כך יפות לטעמי של כמה מאמניו המובילים: האחיות קוקורוזי, ושתי באניאן, אנתוני וכמובן הניאו היפי דבנדרה בנהארט.

אז מה בעצם ההבדל בין שני המושגים האלו, שכמובן שלא האמנים עצמם הגו: הפריק פולק שעליו מדבר הסרט, לבין האנטי פולק? למה כל כך שכיח להתבלבל ביניהם ולהחליף אותם אחד בשני?

הבילבול נובע בצדק, מהיות שני הזרמים המוזיקליים האלה בעלי לא מעט נקודות השקה, הרי מצד אחד שניהם סוגים משונים של מוזיקת פולק, אך מצד שני כאלה הנושאים הלך רוח שונה מאוד אחד מהשני. הפריק פולק, מגיע מראיית עולם הרבה יותר היפית-שאנטי-באבאית שכזאת, ומתוך סביבה נטורליסטית ואוניברסלית, לעומת האורבניות המיוחסת לאנטי פולק אשר נולד לו על שפות מדרכותיה של ניו יורק הסואנת. הפריק פולק שואב את כוחו והשראתו הגדולה מתוך החיבור האינפנטילי הטהור והיפיפה שלו עם הילדות, עם התמימות (להבדיל מנאיביות), מהג'נדר בנדריות וההתעלמות הטבעית שלו מהגדרות מיניות שבאות לבני אדם בד"כ רק אחרי גיל התבגרות מסויים.

למרות שרבים מייחסים בדיעבד את המפץ הגדול שהחל את הפריק פולק לאלבומה של ושתי באניאן – (Just Another Diamond Day (1970, שהפך לקלאסיקה רק אחרי כמעט 30 שנה, עדיין אף אחד לא באמת יודע מתי בדיוק החל הפריק פולק.


הקליפ החדש והמופרע של דבנדרה… אני יודע שלשים את הוידאו של I feel Just Like A Child היה מעביר את המסר ברור יותר אבל לא יכולתי להתאפק. זה גדול

האנטי פולק לעומת זאת, בכלל נובע מתוך ה-Pאנק ותרבות הנגד ומכאן שמו, אך בניגוד לאותו Pאנק הרסני שרובנו מכירים מלהקות של חוראנים סטייל הפיסטולז, האנטי פולק מלא בהומור עצמי, שנינות צינית וכנות אישית שבאה לידי ביטוי בסגנון כתיבה וביצוע ייחודי של כל אחד מהאמנים המייצגים אותו. רגע, אז מי בכלל מייצג אותו? בין האמנים היותר מוכרים של האנטי תמצאו את: אדם גרין, לאצ' וג'פרי לואיס כמובן, קימיה דוסון ו- Paleface. החבר'ה האלה הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה שבכל זאת נשארה איזוטרית באופן יחסי להצלחה האדירה של הפריק פולק מאז תחילת האלף הנוכחי.

לאנטי פולק, לעומת הפריק, יש תאריך לידה. הוא נולד מתוך סוג של פעולת מחאה יזומה של אדם אחד, סינגר-סונגרייטר בשם לאצ' (Lach) שרצה לבצע את שיריו במועדוני הפולק של הגריניץ' וויליג' אך סורב בטענה שמוזיקת הפולק שלו Pאנקית מדי בשבילם. לאץ' לא וויתר והקים מועדון משלו בו הוא קרא לכל האמנים והווירדו'ז, שלא תאמו את המועדונים השמרנים יותר, לבוא להופיע אצלו. באותו השבוע בו לאצ' פתח לראשונה את המועדון שלו – The Fort, במקרה התקיים בעיר פסטיבל הפולק של ניו יורק, אז הוא פשוט קרא לאירוע פתיחת המקום שלו – פסטיבל האנטי פולק של ניו יורק. אפשר להגיד שהאנטי פולק עבור הפולק הישן הוא מה שה-Pאנק היה עבור הרוק הקלאסי.

אני מניח שההעדפה בין האנטי לפריק תלויה בסגנון החיים שלכם, בין אם אתם יותר חבר'ה של קיבוץ או של עיר, אך כמובן שהכי שווה ליהנות משני העולמות. כך או כך, ישנם המון מקומות בהם שני הסגנונות האלה פשוט נושקים. אני מניח שהראשון הוא הבסיס האקוסטי של הפולק, שכן את שניהם אפשר לנגן בחוץ, במעגל ובלי צורך בחשמל. אני גם שומע איפשהו את קולו של סיד בארט מהדהד בהרבה מהשירים של שני הצדדים הפסיכדליים האלה של הפולק. אך הדבר החשוב ביותר שמאחד בין שני תתי הז'אנר האלה הוא, ששניהם מהווים מים חיים ומתחדשים שזורמים מתוך ביצה של מוזיקה הנטמעת בתוך המאפיינים של עצמה. הרי פולק הוא קיצור של המילה פולקלור – רוח האנשים, ורוח מטבעה משנה את כיוונה כל הזמן. ישנם המון סוגי פולק שמייצגים המון סוגים של אנשים ממקומות ומזמנים שונים. הפריק והאנטי הם רק שניים מתוכם שבמקרה גם זכו בשמות.

Uri Zer Aviv

עיתונאי, בלוגר, עורך ומגיש ברדיו הקצה ובכאן 88

8 Comments
  1. יאיר י

    מאי 16, 2010 07:50

    הפריק פולק לא התחיל באלבום של ואשתי בניאן, ממש לא. האלבום של בניאן הוא לא כ-זה פריקי כדי שאפשר יהיה להסתמך עליו כנקודת פתיחה. בנוסף, זה היה אלבום אחד, ויפה ככל שיהיה, הוא לא מהפכני, לא מביא בשורה חדשה – פשוט אלבום מעולה אבל לא כזה שאפשר לראות בו מהפכה.

    לנסות לראות מה היה האלבום הראשון שהמציא ז'אנר, זו משימה לא אפשרית, וגם מיותרת.
    כיוון שמושגים מוזיקלים מומצאים עם ההיסטוריה וההיסטוריה שופטת תקופה של זמן ובתקופה של זמן יוצאים כמה תקליטים, כך שאם באמת יש באוויר movement מסוים של ז'אנר חדש – כמה אלבומים ביחד שותפים ליצירת המובמנט. כלומר, אי אפשר לומר ש'יס' המציאו את הפרוג כי קרימזון עשו חצי פרוג כבר ב 69, והביטלס עשו עשירית פרוג (תקליט קונספט?) שנתיים קודם.

    אם מחפשים באמת את שורשי הפריק פולק, צריך ללכת קודם כל, בראש ובראשונה, להרכבים ששמו קצת פסיכדליה קלה בפולק שלהם – פיירפורט קונבנשן ופנטנגל, ואחר כך להמשיך לכל מיני הרכבי אנדרגראונג לונדונים שחתמו בלייבל הפריק פולקי לחלוטין Kissing Spell ולחתום בגאונות של ההרכב הכי פריק פולקי מכולם – Incredible String Band.
    אם כבר, ה Incredible היו באמת הפריק פולקים האמיתיים. ואשתי הייתה דודה נחמדה עם שירים יפים. בהקשר הזה, טול לך את אלבום הבכורה המהפנט של linda perhacs.

    בקיצור, פריק פולק זה כולה מוזיקה שמבוססת על אקוסטיות\חיבוקי עצים\תחושה 'פולקית' (מה זה אומר בעצם?)+ אלמנטים של פסיכדליה (גיטרות פאז, טייפ לופס, אלמנט הזייתי כלשהו שמתעקשים לקרא לו פסיכדליה)

  2. אורי זר אביב

    מאי 16, 2010 19:39

    @יאיר י.
    לגבי פסקה 1-3 של תגובתך: I couldn't agree more. אין לי ספק שלשים אצבע על הזמן בו התחיל ז'אנר מסויים זו פעולה בלתי אפשרית, שעלולה לגרום לאותה האצבע להימתח לכל הכיוונים (מטאפורית, זה כמו לנסות לשים את האצבע על אמצע הסיפור שאינו נגמר..). מצד שני, ככותב אני מתעסק במילים והשאלה הנשאלת היא ממתי התחילו לקרוא לזה בשם פריק פולק ולא ממתי התחילה המוזיקה עצמה. לשאלה הזו דווקא יכולה להיות תשובה, כפי שראינו עם ה-"אנטי פולק" שלו, כמושג, הייתה התחלה ברורה מאוד. גם אני לא חושב שבאניאן המציאה את הז'אנר ולפי הסרט – גם היא לא חושבת כך. חוצמזה, נראה לי שבאמת אבדוק את הלינדה הזאת.

    לגבי הפסקה האחרונה: אני חש נימה של זילזול צורם במה שמשתמע מהמילים שלך כאופנת פריק פולק, אבל בת'כלס אני מת על לא מעט אמנים שהוכנסו תחת מטריית ההגדרה הזו. להגיד אם מדובר בפסיכדליה או לא, או לשאול מה זה בכלל תחושה פולקית היא התעסקות סובייקטיבית של כל מאזין לעצמו.

  3. יאיר יונה

    מאי 17, 2010 02:21

    חלילה, לא בזלזול, פשוט כל גיטריסט עם פאז גיטר הוא עכשיו פסיכדליה, וכל אחד ששמע פול סיימון הוא פולק, ומי שמחזיק אקוסטית ומנגן כמו פול סיימון וברקע עושה ת'רסטן מור, קוראים לו פריק פולק.
    זה לא זלזול, אבל נמאס לי מהזילות הזו וההיפסטריות הטרנדית, זה הכל.

  4. יאיר יונה

    מאי 17, 2010 02:23

    ואגב, כן, אני מסכים איתך שזו התעסקות סובייקטיבית של כל מאזין, בגלל זה אני חושב שלעשות סרט על 'פריק פולק', לא אומר כלום, חוץ מאלה שעשו את הסרט + האמנים שהשתתפו בו, שמרגישים נוח תחת המטריה הזו שיצרו לעצמם.

    ראה ערך גראנג', אגב.

  5. יבגני

    מאי 19, 2010 23:57

    אני אישית מעדיף את האנטי פולק על הפריק פולק שאליו אני ממש לא מתחבר לרוב.

  6. ברק חיימוביץ'

    מאי 22, 2010 10:39

    ואני עירוני עם נשמה של קיבוצניק.

    כיוון שבד"כ אני נהנה יותר מהמוזיקה עצמה ורק במקרים מסויימים אני באמת מתעכב על הטקסטים, אני נהנה הרבה יותר מהפריק-פולק ומעולם לא ממש התרגשתי מאנטי-פולק.

    לא משנה שהגדרות ז'אנריות הן באמת קשקוש שאנחנו כל הזמן נשאבים לתוכו.

    וסתם במחשבה על כל הפריקיות הזו, נזכרתי כמה אני אוהב את האלבום האחרון של Fursaxa

  7. טל

    מאי 22, 2010 19:24

    ואולי ההגדרות הז'אנריות האלה כאמור לעיל זה קשקוש.
    זה הרגל משונה שלנו למתג את עצמנו לדעת עד שאנחנו מפסיקים להקשיב לתוכן ושופטים מוזיקה על פי מילים סתמיות וחלולות.
    פריק ואנטי הן סתם מילים שלא מסגירות כלום לגבי המוזיקה אותה אותה הן נועדו לתאר ואני גם חושב שלקרוא לכל דבר עם גיטרה אקוסטית בשם פולק זה גם נובע מראייה צרה של דברים.
    יש לי לפעמים הרגשה שאנחנו ממציאים תת ז'אנר מיוחד לכל מוזיקאי שצץ ועושה משהו חדש ומיוחד כי אנחנו חייבים לתת שם למשהו שבמהותו מעבר למילים. ככה יוצא שיש ז'אנרים כמספר האמנים ואנחנו טובעים ומתבלבלים בביצה של ז'אנרים, תתי ז'אנרים ומילים סתמיות וכתוצאה מפספסים את הדבר החשוב האמיתי, המוזיקה הייחודית לכל אמן ואמן.

  8. […] לי שני כרטיסים לחלק להופעתו של הילד הנצחי, דבנדרה בנהארט. בא לכם טוב? להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה. אם בא לכם […]

אולי תגיד את זה כבר?