בני אדם נהגו לקרוא שירה בעל פה, הרבה לפני שלמדו קרוא וכתוב. היא בוצעה מול קהל חי של מאזינים ניאנדרתליים חובבי תרבות עוד בימי קדם. משוררי קרנות הרחוב קראו בקול רם את שעל ליבם לכל עוברי האורח, אף אחד לא קרא לזה אז "ספוקן וורד". היום, שירה תוססת לה מתחת לאספלט התל אביבי, המגירות בעיר מתפוצצות מדפים אך אין קול ואין קורא. איפה היא? שמישהו יוציא אותה בבקשה לרחוב, שמישהו יצעק אותה מהמרפסת, אני רוצה לשמוע.

לא עברו אפילו חודשיים מאז הופעתו של אמן הספוקן וורד הניו יורקי סול וויליאמס, שהשאיר את הקהל הישראלי פעור פה בזמן שהמטיר את מילותיו הטובות כמו גשם זלעפות כשכל שעמד לרשותו זה מיקרופון ואוצר של מילים והנה – הפטרייה הראשונה כבר צומחת לה בתל אביב:

גלעד כהנא, יהוא ירון, נועה פארן, אודי שרבני, וגון בן ארי הם רק חלק קטן מרשימת האמנים שיופיעו ב- Word Up, ערב הספוקן וורד "הרשמי" הראשון בישראל אשר יתקיים ביום שלישי  הקרוב (05/01) במועדון הקומפורט 13.

בפגישה שקיימתי עם ההפקה של '!Word Up', שמחתי לגלות מולי שתי בחורות בשנות ה-20 לחייהן, נטולות דאווין, חברות טובות שחולקות דירה בתל אביב ואהבה משותפת לספוקן וורד. ענבל בנימין וים כהן מפיקות את האירוע הזה בכוחות עצמן, עם מינימום משאבים ואינסוף אמביציה. מסתבר שהן כבר לא לבד.

רגע, אז מה זה בכלל ספוקן וורד?

כהן: "אנשים לא יודעים מה זה ספוקן וורד. אני מחלקת פליירים ושואלים אותי מה זה. הסברתי כבר כל כך הרבה פעמים. ובכן, ספוקן פור דמי'ז – התחיל מז'אנר נספח של היפ הופ, סוג של שירה. ההקראה וההגשה שלה – יש בה קצב. ספוקן זה ללא מוזיקה, רק המילים שלך ואתה. אין לך מאחורי מה להתחבא. ראפ תלוי בביטים, במוזיקה. שיר ראפ עם מילים מפגרות יכול להתחבא מאחורי המוזיקה. ספוקן וורד זה טהור. זה רק הבן אדם. אפילו לא חובה שיחזיק מיקרופון."

בנימין: "אבל הקצב הוא לא קצב של ראפ. אולי זו הגדרה אישית שלי אבל לדעתי זו האינטונציה שמבדילה בין שירה רגילה לבין שירת ספוקן וורד."

איך הגעתן לרעיון של הפקת ערב מיוחד שכזה?

בנימין: "בכלל לא תכננו בהתחלה לעשות משהו גדול, אבל אחרי ההופעה המרגשת של סול וויליאמס, אמרנו אחת לשנייה שזה אפשרי גם כאן. האנשים מתעניינים. אנחנו מקבלות המון  פידבקים ברשת, אנשים ממש ניגשים אלינו ברחוב, שואלים אותנו איפה אפשר למצוא עוד אירועים מהסוג הזה."

ים: "הסצינה המקומית עדיין מינימלית, אבל תוך כדי ההכנות לאירוע, גילינו ואנחנו עדיין מגלות עוד ועוד אמנים ששומעים על המסיבה שלנו ומבקשים להשתתף."

שירת הספוקן וורד האמריקאית נוטה להיות מחאתית, אקטיביסטית. האם נראה לכן שגם אמנים בתל אביב יינצלו את הבמה ב- Word Up למטרות פוליטיות?

בנימין: "הספוקן אכן התחיל ברצון של האמן להביא לשינוי. מההיכרות שלי עם האמנים שמופיעים, תהיה גם מחאה אבל ממש לא כל ספוקן הוא כזה. יש גם ספוקן וורד מצחיק."

כהן: "כל הדגש כאן הוא על ישראל. אנחנו לא בקטע ציוני אבל כן ישראלי. מה שחשוב זה שהאמנים הם מכאן."

הבנתי שכל האמנים שמשתתפים בערב עושים זאת בהתנדבות.

כהן ובימין (כמעט ביחד): "המטרה העיקרית של '!Word Up' היא לא רווח כספי. אנחנו רק רוצות סצינת ספוקן וורד בישראל."

מסקרן אותי לגלות אם הולך להיות איזשהו קו מנחה או אלמנט תוכני משותף בין השורות שייזעקו על הבמה ב- !'Word Up'. כך או כך, זה צפוי להיות מעניין, האמנים באים מתחומים ורקעים שונים של מוזיקה, עיתונות וכתיבה והרבה טקסטים חדשים הולכים לצאת שם מהמגירה. בנימין קוראת לזה "ליריקס טוב שמוקרא בקטע קצבי וכיפי". כהן קוראת לזה "הצד היותר פאנקי של שירה", ואני אומר לכם, מילה שלי, יש דיבור חזק על ערב ספוקן וורד ישראלי.

הכתבה פורסמה לראשונה Time Out בתאריך ה- 31/12/2009