חיפוש

האלג'יראי שבעט לי את הלב

אביב גדג' (צילום: אבי נתן)
אביב גדג' (צילום: אבי נתן)

תפילה ליחיד, האלבום החדש של אביב גדג' (סולן להקת אלג'יר), הוא אלבום מופת קורע לב. אמנם תפילה ליחיד רק יצא בתחילת החודש (אוגוסט 2009), אבל אני כבר מכתיר אותו, בביטחון מלא, לאחד האלבומים העבריים הטובים ביותר שיצאו בעשור האחרון! אמת גועשת מתוך האלבום הזה, כעוסה ועצובה. בועטת. המילים מעולות, נוקבות.

אין, כל השירים באלבום מעולים, כולם. זהו אלבום שלם. מהראשון ועד האחרון טלטלה אמוציונאלית. תפילה ליחיד הוא יצירה שלמה ולא אסופת שירים מפה ומשם. יש בכל האזנה לאלבום הזה כוח שמתגבר ומתגבר, השירים יורשים כוח מקודמיהם באלבום עד שכל העסק מתפוצץ לך בפנים בקתרזיס עוצר נשימה ופוער פיות בשיר האחרון הנושא את שם האלבום.

מוזיקאים שמשתתפים בתפילה של גדג' – רון בונקר, הגיטריסט המעולה מהמידנייט פיקוקס, יהוא ירון, שמנגן גם עם רות דולורס וייס, על בס וקונטרה בס, אביב ברק – תופים ובוריס מרצינובסקי האקורדיוניסט השיכור מהתזמורת הטרופית של איליאן פנסנסוי

הופעת השקה לאלבום תיערך בבארבי בתל אביב ב- 27/08. אני כל כך הולך להיות שם.

אש לא מרוסנת של אמת בלי חסד. אין התנצלויות. האלג'יראי הזה פשוט בעט לי את הלב. כמה כוח!

חדר ללילה / אביב גדג'

חדר אחד ללילה אחד
בלי אור שמש
רק מאכלת חרישית מאוד
קוץ במקום כתר, אצבע בסכר
והקוף כבר נמצא כאן
כפי שהובטח, מאולף ומגולח
דרך טבעת אש על רגל אחת
הוא קופץ מהגג מנתר על הצד
ושובר את היד לפי בקשת הקהל
אולי אי שם יש הר ובהר יש אגם
ובאגם יש אי ובאי יש באר
וליד הבאר יש גדר
שם הכל אחר

חדר ללילה אחד
שנמשך כבר שנתיים
למטה עדיין אותן הזונות מחכות
עם חזה מזויף ודמעות אמיתיות
כמו אז גם עכשיו
וידוי בלחש
על מיטה זמנית

מאכלת חרישית
אני מחסיר כל פעימה שלישית
וקופץ מהגג מנתר על הצד
ושובר את היד לפי בקשת הקהל
אולי אי שם יש הר ובהר יש אגם
ובאגם יש פיל ולפיל יש אקדח
לשם אני אברח

גילוי נאות – גם אני אלג'יראי גאה
Uri Zer Aviv

עיתונאי, בלוגר, עורך ומגיש ברדיו הקצה ובכאן 88

9 Comments
  1. שמוליק כץ

    אוגוסט 24, 2009 22:40

    אני עדיין לא יכול לכתוב על האלבום הזה.

    שיפסק הדימום
    שירגע הכאב
    שיעלם החיוך
    כשהכל ירגע
    וישארו רק צלילים
    בלי סיפורים
    בלי תפילות
    אולי אצליח להכיל את הכל במילים.

    נתראה ביום חמישי.

  2. חוזר למולדת שכולה...

    אוגוסט 25, 2009 11:24

    אדיר אדיר אדיר… מסוג האלבומים הבודדים שכמעט בלתי אפשרי לכתוב עליהם ביקורת…כל כך מושלם…מה שבאמת מדהים היא העובדה שהוא נמשך כמעט שעה ורבע! לא ייאמן…

  3. Jim

    ספטמבר 5, 2009 13:59

    ובכל זאת יש משהו שמפריע לי באלבום.
    הוא מופק בצורה מדהימה, הליריקה כואבת ונכונה, העיבודים מדויקים ומעולים והנגינה אינטנסיבית – ובכל זאת, משהו חסר לי, מפריע לי. אני לא מצליח לשים את האצבע על זה. כשאני מאזין לאלגיר פתאום זה מתבהר לי, מה חסר בתפלה ליחיד, אבל אני לא מצליח לנסח את זה במילים. אולי זה האדג'יות או העובדה שאלבום הסולו, שמופק ברמה בינלאומית, אולי, רק אולי, מופק מידי?

  4. אורי

    ספטמבר 5, 2009 16:33

    לדעתי הוא אוברדרמטי אבל אני אוהב את זה. לפעמים אפשר לפתח קצת ציניות בריאה לגבי זה אבל לבסוף – אם אתה אוהב את זה אתה תחזור לשמוע את זה. וזה וזה… 🙂

  5. Jim

    ספטמבר 5, 2009 22:44

    אל תבין אותי לא נכון, ממש אהבתי את האלבום, ממש! יש שם כמה קטעים שהם יצירת מופת בזכות עצמם אבל אלג'יר היו יותר… מלוכלכים. אני חושב שזה מה שחסר ומפריע לי. יותר מידי נקי, יותר מידי מסודר, יותר מידי מופק ומלוטש (עם כל הבעיטות בלב ובראש).

    מצד שני, אודה שלא האזנתי לאלבום כמו שצריך ובכבוד המגיע לו; לבד, עם אוזניות טובות. שמעתי אותו עשרות פעמים ביום בחנות המוזיקה בה עבדתי.

  6. יעל

    ספטמבר 12, 2009 01:19

    אלג'יר אולי היו יותר מלוכלכים באלבום הראשון שלהם, אבל השני מופק לעילא, עם כל כלי הקשת למשל…

  7. Jim

    ספטמבר 15, 2009 10:59

    יעל, גם בנאמנות ותשוקה היה ליכלוך נוראי ונפלא, שכבה גסה על גבי ההפקה המעולה – ואני מתכוון לזה בצורה בטובה ביותר!

  8. מתן

    יולי 9, 2011 23:23

    אולי מוטב שתסירי את הז"ל?
    טיפה מבלבל ומבעית.

  9. אורי זר אביב

    יולי 9, 2011 23:26

    צודק… תיקנתי.

    אולי מוטב שתסיר את ה-י' מה"תסירי"? (טיפה מבלבל) 😉

אולי תגיד את זה כבר?