יפני

אם ולנטיינז דיי היה קפה שחור, אז התכנית הזאת היא מה שנשאר בתחתית הכוס למחרת. שעטנז של אלמנטים אוריינטליים לצד שירים לשבורי הלב שערים מאתמול

שיר של דיוויד בואי שלא הכרתי עד לפני שבוע פותח את התכנית, ואחריו מגיעות לא מעט יפניות מחפופות רצח. שעה של נויז ואקספרימנטל שנגמרת במסיבה