אור בזויות ברדיו הקצה
רדיו אור בזויות 552: Fickle Sun
"אני ילד בכיתה ח׳, סיפורים שקרו לי, תודה: לפטנציאל הענק ולשוקופאי הבת, אחשלי הגדול עזר לי שזה לא ישמע כמו רעש מגעיל, עליזה המורה שתכשלי בחיים"
"אני ילד בכיתה ח׳, סיפורים שקרו לי, תודה: לפטנציאל הענק ולשוקופאי הבת, אחשלי הגדול עזר לי שזה לא ישמע כמו רעש מגעיל, עליזה המורה שתכשלי בחיים"
נצר לאצולת קאנטרי של עבריינים במחווה לג'ורג'יו מורודר, "קיקינג אגיינסט דה פריקס" של ניק קייב חוגג 30, נעמה הכהן משיקה אלבום, סינגל מהחדש של Thee Oh Sees ועוד מלא שיט מעולה
שעה של רומנטיקה אפלה עם לא מעט שילוב בין קולות גבריים ונשיים, כולל שירים חדשים של Cat's Eyes, LUH, סוואנס, הילה רוח, טל פוגל ועוד
ביסייד מהמם של קאס מקומבס, קטעים חדשים של מריסה נדלר, טל פוגל וגלברט, אלקטרוניקה ודארק ווייב תורכיים מפילים ולקינוח, רמז על להקה אדירה שעומדת להגיע לארץ
למארקי פאנק יש תקליט חדש מפחיד רצח, יוחאי וולף מרכיב מחדש יצירות של מלחינים גדולים, קובארי חוזרת עם אלבום שני ועוד במדור המוזיקה ותוכנית הרדיו "אור בזויות"
פותחת את השעתיים טל פוגל, שעליה ועל האלבום האדיר שהוציאה השנה, "ערימות של חלומות", כתבתי כאן בהרחבה. הגיטרות שולטות בחצי השעה הראשון עם גראז', שוגייז וכל טוב ואחר כך העניינים מתחילים להתערבל לשלל ז'אנרים אחרים. עברית, אנגלית, ערבית, אמהרית או ללא שפה בכלל - לא חשוב: המוזיקה הכי טובה שיצאה כאן השנה. Lightbaz 190: 2014 favorites…
נוכחות ישראלית כבדה (תרתי משמע) בשעה שלפניכם; "זרע לוויתן" הוא אלבומו החדש של ניר מטרסו, שיושק בהופעה בלבונטין 7 ב-11 בנובמבר. "לוויתן" הוא הסינגל החדש של דניאלה ספקטור. זהו, אין יותר לוויתנים בתוכנית. טעימה מהאוסף החדש של תחנת הרדיו הירושלמית העצמאית raasHHour, שיושק ברייב עצבני בשכונת תלפיות וגם שני קטעים נוספים של חברי קולקטיב No Coast, שאף הוא ירושלמי. בהמשך, קטעים מעולים של ההרכבים הרוקנרוליים הטריים (והמקומיים) The Psychotic Beach Bums ו-With Only Sound. וגם טל פוגל, כפרה עליה, רוצחת. Sleaford Mods הם Pאנקס בריטים שמדברים לא יפה, Iceage הם Pאנקס דנים שדווקא התחילו לאחרונה לדבר יפה ו-White Lung הן Pאנקס קנדיות שלא מדברות, אלא הן צורחות. אבל יפה.
לא, אין לי שום דבר נגד האנג'לסי. להיפך, אני מת על האלבום שלהם ועוד יותר על ההופעות החיות, אבל בשבילי הם לא גילוי מרעיש מהשנה וגם לא מהשנה שעברה (ראיון שעשיתי איתם). מה גם שיש שירים שלהם שאני עדיין מעדיף בגרסת האי-פי המוקדם, אבל ייתכן מאוד שזה רק משום שאלו הגרסאות שבהן התאהבתי מלכתחילה.