מכירים את זה שאתם רוכבים על אופניים ואז משהו בא באזניות ובלי אזהרה פתאום הלב נשבר ועוד רגע תאונה? רגע כזה שחוויתי השבוע הוא ההשראה לעריכת התוכנית הזאת שכוללת המון מוזיקה שחורה אנטי גזענית מקצוות שונים ומשונים - כי שום דבר לא נגמר רק בגלל שבחוץ קצת יותר שקט עכשיו
עשרים שנה לאלבום California של מיסטר באנגל, זיכרון מביך שקשור לעניין, חזרה לאלבום בכורה מדהים שיצא לפני עשור וקאבר אחד יפהפה ללהיט היסטרי מ-1982
לרקוד כאילו כולם מסתכלים עליך. ואז די מהר - על משהו אחר
קוקוקו הוא הרכב קונגולזי מקינשסה מגניב בטירוף שהוציא אלבום בכורה בתחילת החודש בלייבל הבריטי טרנסגרסיב (Flume, SOPHIE, Let’s Eat Grandma). פשוט לא יכול לקבל מספיק ממנו. בהמשך גם קצת חומר מרוקאי, רוק מזמביה, היפ הופ, פוסט פאנק וירקות שורש
גיאגיא הוציא במהלך 2018 לא פחות מעשרים ריליסים במרווחים קצובים של עשרים יום זה מזה. כן, זה אומר שכל עשרים יום "לא אלבום" חדש עלה לרשת - וכמות החומרים המעניינים, הטובים והלעיתים מבריקים מתוך העומס הזה היא לא פחות ממדהימה
הפעם הראשונה שפרינס ביצע את Purple Rain מול קהל, חדש של White Fence, הולי הרנדון רק חצי אנושית ודייוויד ברמן מסילבר ג'וז חוזר ובסגול
לא נשאר לי זמן לשיר החדש של פרץ רב וטיפולי ההרמה בין כל החומרים שהשמעתי כי היו הרבה ריקושטים מוזיקליים בתוך הראש שלי מליל Girls to the Front שהתקיים במוצ"ש האחרון בלבונטין ושיט מעולה ששמעתי בסדרה Euphoria.
הוצאה מחודשת לאלבום של להקת אוונטגארד, פוסט פאנק ופופ מתחילת האייטיז באה לי בהזמנה משמיים כי רק נחשפתי אליהם לאחרונה והתאהבתי עד כלות. קוראים להם Zru Vogue ותוכלו לשמוע אותם כאן לצד שירים מהחדשים של בלאק מידי, אמיל אנד דה סניפרז, וגיאגיא שאם עדיין לא יצא לכם להכיר - זה הזמן. The Residents - Voodoo…