עם קצת פחות דרמות מבדרך כלל ובאווירה שהיא יותר צ'יל, ביטס מיוזיק, Fאנק ו-אלקטרוניקה קלה, השעה נפתחת עם Delree בקטע שלקוח מאוסף מעולה שניתן להורדה חינמית כאן (וגם קטע נוסף, בחצי השני של השעה, לקוח מתוכו). פליינג לוטוס ממשיך את השעה עם קטע מהאלבום חדש שלו ואחריו טעימות מהחדשים של ניב אסט ושל Sol Monk, הלוא הוא…
אילון: "תראה, יצא לנו לאהוב את אותה בחורה בתקופות שונות". עמיתק'ס: "הוא מתכוון לממש את האהבה".
טינופת! מלא מלא גראז' בלוז טראשי. ובוב לוג III מגיע להופעה בישראל! מדובר בוירטואוז פסיכי עם אלף גרוב. וואן-מן-בנד; גיטריסט, זמר ומתופף בחליפה זהובה וקסדה עם שפופרת של טלפון מחוברת אליה, שבו זמנית מצליח בהופעות גם להקפיץ בחורות על הברכיים
העדינות ותשומת הלב שלהם לניואנסים, ובכלל הלך הרוח הכללי, עושה עלי רושם של להקה בוגרת. כזאת שלא מתאפיינת, כצפוי מלהקה צעירה, בהדוניזם ומרד, אלא דווקא בוחרת לצלול לעומקים של השלמה.
התוכניות שלי הן בדרך כלל פסקול השבוע שעבר עלי מאז התוכנית הקודמת. אז כפי שאפשר לשמוע בשעה הראשונה, עבר עלי שבוע עצוב. אבל לא רק עצב היה השבוע, אלא גם גילויים יפים כמו האלבום החדש של ניב אסט (שהופיע בשנה שעברה באור בזויות) והסינגל הטרי של סטלה גוט מלהקת Bill and Murray. ובכלל, יצא שהאזנתי, בהמלצת…
היא הופיעה ברחבי העולם עם אסף אבידן בזמן שהוא חלב עזים בצפון. ואז לינק בודד ליוטיוב חיבר בינהם. המפגש הוליד אלבום חדש, שימס גם את הלבבות הציניים ביותר
חזרתי לשמוע את The Slider של טי רקס וכך יצא שהגלאם רוק של הלהקה המופלאה הזאת פותח את השעה הראשונה עם שיר שלה, שני קאברים לשירים שלה ושיר אחד שנאמר כי נכתב על סולנה - מארק בולן. לקווין יש אלבום חדש שמתעד הופעה שלהם מ-1974, רגע לפני שהפכו למפלצת אצטדיונים, ובתוכנית הייצוג שלו מגיע עם…
לא, אין לי שום דבר נגד האנג'לסי. להיפך, אני מת על האלבום שלהם ועוד יותר על ההופעות החיות, אבל בשבילי הם לא גילוי מרעיש מהשנה וגם לא מהשנה שעברה (ראיון שעשיתי איתם). מה גם שיש שירים שלהם שאני עדיין מעדיף בגרסת האי-פי המוקדם, אבל ייתכן מאוד שזה רק משום שאלו הגרסאות שבהן התאהבתי מלכתחילה.