fbpx
חיפוש

ערב יום הזיכרון בקיץ האחרון של שפיות זמנית

בתור ילד קטן, תמיד נראה היה לי שהקיץ האחרון של שפיות זמנית הוא לא כמו כל אותם שירי יום הזיכרון של המבוגרים. ממש לא. לי הוא הרגיש כמו מסתנן מתוך "תרבות הרוק" שלא נוגעת לרוב קהל ההורים בטקס. השיר הזה, שנכתב על ידי ילד בן 15, עדיין שופך אותי. יש משהו בעיניים שלה. משהו שאין בלתת את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה אוהב.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=0DYLaPpatdk[/youtube]

אני אפילו לא בטוח ש"הקיץ האחרון" נכתב בהקשר לאיזה חבר שנפל, אבל אצלי השיר נצרב בזיכרון ונקשר אסוציאטיבית עם הפעם הראשונה שחזיתי באבא שלי בוכה (והוא אלג'יראי קשוח אל תראו אותו ככה). זה היה בטקס במגרש הכדורסל של היסודי שבו השומע השיר, הרבה אחרי הצפירה וקצת לפני שהתחלתי להשתעמם מהנאומים.

Uri Zer Aviv

עיתונאי, בלוגר, עורך ומגיש ברדיו הקצה

11 Comments
  1. crynolitra

    אפריל 18, 2010 22:56

    להבדיל מהשיר האלמותי הזה, "שיר יום הזיכרון האהוב עלי" הוא "מה יהיה בסופינו":

    המילים ההיסטריות-משהו של לאה גולדברג עם לחן מנחם מנחם.

  2. עומרי

    אפריל 18, 2010 23:16

    וזה שלי:

  3. אורי זר אביב

    אפריל 18, 2010 23:22

    יודעים מה? זה רעיון טוב. כל מי שבא לו לחלוק איתנו את פייבוריט הזיכרון שלו מוזמן לזרוק כאן לינק אליו.

  4. יניב

    אפריל 18, 2010 23:53

    לא שיר זיכרון, אבל נזכרתי בו מחדש במהלך העריכות האינסופיות ליום הזיכרון.
    יצא באלבום "סימנים" משיריו של מירון ח. איזקסון. בנאי בגדולתו.

  5. יניב

    אפריל 18, 2010 23:54

    זה:

  6. אורי זר אביב

    אפריל 19, 2010 00:17

    כתבה של אור ברנע על מקס גת מור שהוציא שיר יחד עם עמיר לב ממש עכשיו (הילד שכתב את השיר):
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3860395,00.html

    אסוציאציות נוספות מהקיץ האחרון של שפיות זמנית: קני ג'י, סופט רוק, ולהקות של להיט אחד (שאיתן יש לי פחות בעיה מהשניים הראשונים)

  7. שמוליק כץ

    אפריל 19, 2010 02:08

    כרגע, הערב, עכשיו, זה שלי. וחיכיתי הערב לביצוע של רות דולורס וייס לשיר הזה בערב הזכרון בצוותא, אבל רות הייתה חולה, וכך נמנע מאיתנו רגע ראשוני ומצמרר.

  8. שמוליק כץ

    אפריל 19, 2010 02:09

    והנה ניסיון נוסף ללינקוק:

  9. יניב

    אפריל 19, 2010 14:51

    הנה הרשימה המלאה שלי ליום הזה:
    http://www.hamagber.co.il/2010/04/yom-hazikaron.html

  10. mushon

    אפריל 24, 2010 01:40

    זה שלי:

    בגיל 10 זה גרם לי להרגיש כחלק מהקולקטיב הלאומי – קורבן תמידי של מציאות מלחמתית. הייתי מדמיין את עצמי כחלל צה"ל שומע "תינוק מיילל ובוכה עם הרוח", זה הרגיש לי מאוד רומנטי. היום קצת קשה לי יותר להתחבר לקורבנות הזאת שבשיר. אני יותר מרגיש ש"מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו, לא ישיבו לכאן."

  11. […] משינה ורוקפור. כל השירים תמימים יחסית מבחינת תוכן, אפילו הקיץ האחרון – שיר אבל דכאוני אבל עם תמימות של ג…, מה שכנראה הפך אותו ללהיט כזה גדול. למה ליבך כמו קרח […]

אולי תגיד את זה כבר?