פוסטים שתוייגו תחת ’תעשיית המוזיקה‘

עמרםVs 500 הרקדן האוטומטי

פורסם בקטגוריות טכנולוגיה ואמנות בתאריך 1 בספטמבר, 2010 מאת אורי זר אביב – אין תגובות

על הוול בפייסבוק שלי הופיע שלשום לינק שכלל את הכיתוב הבא: Shirilev is doing The Ugly Dance. בהתחלה חשבתי שזו עוד שטות ויראלית שנועדה לבדר ולא יותר, אך בדיעבד הסתבר לי שמדובר בשיווק אינטראקטיבי לאיזו להקה שוודית חדשה עם שם מוזר.

נכנסתי ללינק ומצאתי שם את הראש של שירילב חתוך ומודבק בצורה מגושמת למדי למין חליפה כזאת שרוקדת ריקוד ממש, אבל ממש מטופש לצליליו של איזה שיר אינדי-דיסקו חביב באנגלית. האמת היא שאני לא מתלהב בקלות משטויות ברשת מהסיבה הפשוטה שממש כמותכם, גם אני כבר ראיתי טונות של אתרים מטופשים בתוך אוקיינוס הבולשיט הויראלי שבו אנחנו טובעים כל יום מחדש. אז איך הדבר הזה בכל זאת הצליח להדליק אותי?  הרי, אני די בטוח שראיתי כבר דברים דומים לזה בעבר. התשובה נעוצה במינימליזם ובטיב ביצוע הרעיון וההתמקדות אך ורק בו:  אין אופציות כמעט כך שהעניין נשאר פשוט, אין לינקים, השיר מתחיל להתנגן מבלי שתבקש והריקוד.. הריקוד באמת משעשע, מסונכרן ויושב טוב עם השיר. הריקוד הזה ישר הזכיר לי את את חבר שלי, עמרם500:

עמרם500 bust'a'move

מה שכן אפשר לעשות באתר, חוץ מלהעלות תמונה של ראש ולבחור מתוך שלוש אופציות של בגדים, זה לשלוט בתנועות של רקדן. למטה יש כל מיני dance moves שאפשר ללחוץ עליהם ולראות את הדמות מענטזת אותם לפי הקצב של השיר. עד השלב הזה עדיין לא היה לי מושג שמדובר בשיווק של להקה חדשה, וזאת למרות שזה דווקא היה כתוב כל הזמן באותיות הקטנות בשתי השורות שבתחתית העמוד.

click on the picture to see Amram500 doing The Ugly Dance

ובסוף יש תמונה של חתול. חובה חתול. אם קיימת נוסחה להצלחה ויראלית ברשת, אני בטוח שהיא מכילה בתוכה לפחות איזה חתול אחד. ראבאק, תחשבו עד כמה החיות האלו פופולריות ברשת. כל יוטיוב כבר נראה כמו חתולייה, אני מדבר כאן על כמות מטורפת של שטח איכסון שכרגע מיושב ע"י חתולים ווירטואליים. בכלל, נראה לי שיש יותר מהם ברשת מאשר ברחוב. ובחזרה לנושא, ברגע שנגמר השיר קופצת איזו בוקסא עם טקסט שבפעם הראשונה לא באמת טרחתי לקרוא. כל מה שקלטתי שם זה ראש של חתול ואופציה לתת תרומה כספית. לתרום למי בדיוק? במקום לברר מה הענין, לחצתי על האיקס, חזרתי לפייסבוק, נכנסתי לפרופיל של עמרם500, חתכתי לו את הראש מהתמונה בשביל ליצור לו רקדן אוטומטי משל עצמו (500 הוא מספר אחת בלרקוד כמו בושה). ואז שוב נגמר השיר וקופצת הבוקסא ההיא עם הטקסט (כן, זו עם הראש של החתול ואופציית התרומה). הפעם כן קראתי את ה-אחד-שתיים-שלוש:

הנה, אפילו שמנו לך חתול. אולי תתרום עכשיו?

  1. במידה ומצאת את האתר הזה משעשע, אתה מוזמן לתרום ללהקה דולר לטובת המשך קיומו של האתר, בשביל לעזור ללהקה לשלם על שעות אולפן ואולי גם על איזה סינתיסייזר חדש
  2. במידה ותרמת, "על הדרך" תקבל גם לינק להורדת השיר + רמיקס בונוס. הלהקה לא מציעה לרכוש את השיר שלה, אלא במקום זאת משעשעת אותך לצליליו באופן אינטראקטיבי, ואז מציעה לך לתרום לה כסף. היא גם מסבירה לך, כאילו היית חבר של הלהקה, מה בדיוק היא מתכוונת לעשות עם הכסף.
  3. הפתעה. משהו שקשור לגברת מנומרת ושימפנזה קטנה. אני לא באמת יודע כי בשורה שמתחת, זו ששואלת כמה אתה מעונין לתרום: דולר אחד, חמישה דולרים או nothing, בחרתי באפשרות השלישית.

אז אם בסוף יצאתי קמצן מניאק ולא תרמתי גרוש, מה בעצם הרוויחה הלהקה השוודית הזאת, ששמה הוא Fulkultur (אום כולתום?), ושאפילו לא שמה באתר הזה שלה לינק למייספייס או לאתר רשמי, לא תמונות או כל מידע אחר על עצמה? ובכן:

  • תוך כדי ששיחקתי באתר, יצא שהאזנתי לשיר שלהם. ויותר מפעם אחת.
  • עכשיו אני גם זוכר את שם הלהקה וגם את חווית ההתוודעות אליה.
  • הפצתי הלאה. שיט, אפילו כתבתי על זה פוסט..

מוזיקה חינם – עשר דקות על עשר שנים

פורסם בקטגוריות טכנולוגיה ואמנות בתאריך 5 בנובמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 5 תגובות

תעשיית המוזיקה מעולם לא עברה כאלו זעזועים כמו שהיא עוברת בשנים האחרונות. הפודקאסט הבא, הלקוח מ- OnTheMedia, מגולל ב-10 דקות – עשור שלם של שינויים ותמורות בעולם המוזיקה הדיגיטאלי:

יש המשך »

הערב שולי רנד, סול וויליאמס ואני סגרנו מעגל

פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 23 בספטמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 16 תגובות
ushpizinscream

הלו, על מי נראה לך שאתה צועק?! שולי רנד מתוך הסרט אושפיזין. בימים אלו שולי ומיכל רנד עובדים על סרט קומדיה חדש

היום, לקראת השעה ארבע אחר הצהריים, מתקשר אלי חבר שלי לטלפון של העבודה: "אורי יא מפגר שוב השארת את הפלאפון שלך בבית, אתה רוצה לבוא הערב להופעה חינם של שולי רנד?"

עניתי לו: "איזה כיף בטח שאני בא."

"טוב תאסוף את בת דודה שלי ותגיע לרמת החייל עד השעה חמש. חברה שלה, חגית, מסדרת לנו שם כניסה"

איזה הופעה ואיזה בטיח… בכלל הגענו לצילומים של איזו תוכנית ראיונות באולפני מימד כדי להיות הקהל שאמור למחוא כפיים כל פעם שמסמנים לו. מבקר המוזיקה ושופט הכוכבים הפגים, גל אוחצ'ובסקי, עומד לעשות עם שולי רנד "ראיון עומק". יש המשך »

Literal Music Videos – מצעד חמשת הגדולים

פורסם בקטגוריות טכנולוגיה ואמנות בתאריך 18 בספטמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 5 תגובות

פעם היה את ערוץ 7 בכבלים – Mtv, ההוא עם הקליפים המטופשים. אני מתגעגע לזה. לא שהיתה שם כל הזמן מוזיקה טובה (בלשון המעטה) אלא שפשוט היה כיף לשבת עם חברים ולהעיר הערות מטופשות על הקליפים הדפוקים שאיתם העברנו את הזמן. שני מפגרים בשם Beavis ו- Butthead עשו מזה קריירה. אבל עכשיו בעידן הזהב של הטיפשות המקוונת נולד לו ז'אנר חובבני חדש של הסתלבטות על קליפים. זה נקרא Literal versions כלומר לוקחים הקליפ, משתיקים אותו על מיוט, מחליפים לו את המילים במה שבא ושרים איתו כאילו היה קריוקי. קבלו את מצעד חמשת הענקים:

1. במקום הראשון והבלתי מעורער, יצירת המופת – לב לקוי לאללה של בוני טיילר

YouTube Preview Image

2. במקום השני השיר קח עלי של להקת אא… הה… לא זוכר

יש המשך »

My People, Let Pharaoh Go – מיקסטייפ

פורסם בקטגוריות מיקסטייפ בתאריך 9 בספטמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 5 תגובות

Pharaohאני מת על היפ הופ. ישנה קשת רחבה מאוד של נושאים בהם היפ הופ בד"כ עוסק. מין הסתם מוזיקה יכולה לדבר על כל דבר שבעולם אך לרוב הנושאים בהיפ הופ סובבים סביב אקדחים דולרים ושרמוטות (כצפוי מהיפ הופ מסחרי לילדים שקנו כובע), מחאה פוליטית על מצב השחורים בארה"ב או על קפיטליזם, על רוחניות או סתם על האהבה למוזיקה ולניענוע עכוזים. בקיצור, כנראה היה לי מצב רוח קרבי לפני יומיים, אז הכנתי מיקסטייפ של היפ הופ אנטי קפיטליסטי בעיקרו, הרבה ביקורת על תעשיית המוזיקה. פתחתי אותו בשיר די הומוריסטי אך לחלוטין מחאתי ומשם המשכתי לכיוון קצת יותר כבד וממש לא מצחיק… תהנו.

My People Let Pharaoh Go – mixtape by ZeraviV
יש המשך »

Heineken Music Conference

פורסם בקטגוריות טכנולוגיה ואמנות בתאריך 7 בספטמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 4 תגובות

נוסע עם חברי הטוב, עמרם500, חזרה הביתה אחרי עוד הופעה מוצלחת של קרוסלה. עמרם מכניס דיסק של פיית' נו מור למערכת – King For A Day Fool For A Lifetime, פייבוריט משותף של שנינו. תוך כדי מתפתחת בינינו שיחה על הופעות, על פיית' נו מור ועל איך שהיינו משתוללים כמו בני חמש עשרה אם רק היינו זוכים להיות באחת מהופעות האיחוד שלהם. יומיים אחרי אני מרים טלפון ל-500 וצועק עליו: "עמרם, שת'לא מאמין! עמרם אתה בוכה חמוצים עמרם, פיית' נו מור מגיעים, התחילה מכירת הכרטיסים!" כמובן שקנינו מיד, הרי אחרי הכל גדלנו וחונכנו על האלבום המושלם הזה.

פסטיבל המוזיקה של הייניקן היה ללא ספק פסגת עונת ההזעה של 2009. איזה שבוע טירוף עבר עלינו, כל כך הרבה מוזיקה הייתה לחוות – FNM, MGMT, Dinosaur Jr, Monotonix, וסט של LCD Sound System ושם זה רק התחיל – גם Jazzsteppa ו- Allen Ellien הגיעו ארצה מברלין כדי לוודא הריגה… בשבת, כבר נראיתי כמו גופה. גופה עם חיוך מטופש (של ילד בן חמש עשרה).

עמי שליו ממונוטוניקס מזיע על איזה מישהו שנראה די מבסוט מזה

עמי שליו ממונוטוניקס מזיע על איזה מישהו שנראה די מבסוט מזה / צילום: דימה וזינוביץ'

יש המשך »

עוד הנחתה מבורכת מבית מונוקרייב

פורסם בקטגוריות הופעות בתאריך 30 ביולי, 2009 מאת אורי זר אביב – תגובה אחת

זה לא מפסיק כל החדשות הטובות האלו, מונוקרייב מביאים לארץ את הרכב האינדי פולק, אוקרביל ריוור, להופעה אחת ב-15 לספטמבר. איזה כיף! מונוקרייב, אם אתם עדיין לא יודעים, הם החבר'ה שהביאו לכאן את חוזה גונזלס (שהיה ענק), את הנוטוויסט ואת הוברפוניק. הם גם האנשים שעומדים מאחוריי סדרת המופעים "סיפורים באוזן" – אמנים ישראלים במופעים אינטימיים בהם האמן מספר לקהל קצת מעבר לשירים. זה יכול היה אולי להישמע לא לעניין, כל הפסטיבל מספרי סיפורים הזה, אבל המחשבה הזו מתבטלת לה כששומעים את גלעד כהנא זורם על עצמו באוזן בר ללא רסן.

YouTube Preview Image

יש המשך »

האם עלי לבקש סליחה משולי רנד?

פורסם בקטגוריות טכנולוגיה ואמנות, לך תדע בתאריך 26 ביולי, 2009 מאת אורי זר אביב – 13 תגובות

שנה שעברה יצא לי לקרוא ספר המגולל את ההיסטוריה של איזו חידה מתמטית (המשפט האחרון של פרמה) ובערך באמצע הספר זה קרה. אז פרצתי בבכי כי הבנתי שזו דעתי שהשתנתה. החלטתי שיש אלוהים. חבשתי כיפה, לא יודע למה, אבל זה הרגיש נחמד לתקופה. לא חזרתי בתשובה וגם לא התחלתי לשמור שבת. אני מניח שפשוט הייתי צריך להגיע עד הקצה בכדי לראות שלגבול שלנו אין סוף.

באותה תקופה, תחילת 2008 קרה עוד משהו טוב. "נקודה טובה" – אלבומו של המיסיונר החרדי, שולי רנד (ברסלב) יצא לחנויות. התזמון של יציאת הדיסק לא היה יכול להיות טוב יותר עבורי, המילים שלו התלבשו לי על החיים כמו כפפה. "ריבונו של עולם, אם לדבר גלויות, לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות". שורה די חתרנית… מסתבר שגם אחרי שהפך לבעל תשובה הוא לא הפסיק לשאול. חיפשתי בנרות (של האינטרנט) כדי להוריד את האלבום. זה לא היה קל. לא היה קל כי זה היה עוד לפני שהספיק שולי רנד להפוך משחקן תיאטרון לזמר, לקונצנזוס במוזיקה הישראלית והיהודית גם יחד. זה היה לפני שהפך שולי רנד לאמן שמכר הכי הרבה עותקים מכל מוזיקאי ישראלי אחר באותה השנה. לא היה קל אבל העקשנות השתלמה, ולבסוף מצאתי מהיכן להוריד את הדיסק – באופן אירוני היה זה דווקא מאתר של חב"דניקים. יש המשך »

מוזיקה זה לא עסק

פורסם בקטגוריות טכנולוגיה ואמנות בתאריך 19 ביולי, 2009 מאת אורי זר אביב – אין תגובות

כבר לא רוצים לקנות את מה שנגיש לכולם דרך האינטרנט ובחינם. מה שכן רוצים זה "לימיטד אדישן" של אותו האלבום בדיוק רק שתבוא עם נצנצים ואיזו הקדשה. חובבים מושבעים של אמן או להקה רוצים להראות לעולם (ולעצמם) שהם אוהבים את האמן יותר משאחרים אוהבים אותו. זה עיניין של איפיון העצמי. זה עינין ששווה בוחטות כסף.

אנדרו סביקס טוען שחברות המדיה הגדולות חייבות כבר להפנים שהן לא מוכרות לנו תוכן (מוזיקה, ספרים, סרטים). מה שהן כן מוכרות לנו זה את שירותן סביב ואל אותו תוכן.


In honor to all those organizations who instead of accepting that its model of business has expired, mutilate the music and the culture.Lady Pain via Flickr
  • "What you NEED to do is this – give your music away as high-quality DRM-free MP3s. Collect people's email info in exchange…"
  • "Gee, I really need some content. I could write some of it for myself to read today, but I'd rather pay someone else to do it."
  • "Arguing that you need to beef up copyright protection to make sure there are ways to generate revenue online incorrectly assumes that what people are paying for is the copyrighted content itself."