אור בזויות

שלושת הפרקים הראשונים של The Seven Ages Of Rock – סדרת התעודה המעולה של ה-BBC מ-2007, העוקבת אחר האבולוציה של הרוק החל מפריצתו עם הבלוז רוק של שנות השישים. מצאתי את שלושת הפרקים הראשונים באיכות מעולה ביוטיוב והפכתי אותם לפלייליסטים שמרכיבים את התוכניות במלואן לצפיה ישירה. יאללה, תשכילו.

Blues Rock

הפרק הראשון נקרא The Birth Of Rock ומספר כמובן על הולדתו וצמיחתו של הרוק מתוך הבלוז האמריקאי שבאותה תקופה פלש לאנגליה והפך למוטציה של עצמו אצל הקהל הבריטי, אשר היה פתוח יותר לחידושים והפתעות מאשר הקהל האמריקאי, שהעדיף את הבלוז שלו מסורתי.

"The rock revolution of the 1960's seen through the life and music of Jimi Hendrix. The first doomed icon of rock, Hendrix was the synthesis of everything that had gone before him and all that was to come. The Birth Of Rock also explores the influence of rhythm & blues on a generation of British musicians such as The Rolling Stones, Cream and The Who, and how the song-writing of Bob Dylan and studio developments of The Beatles transformed the possibilities and ambitions of rock."

.

Art Rock

הפרק השני בסדרה נקרא White Light, White Heat והוא מתעסק במה שמכונה די בפלצנות – Art Rock. אפשר לחשוב שהרוק שהגיע לפניו ואחריו לא היה art… האמת היא שהשם הזה ניתן מכיוון שהז'אנר או יותר נכון התקופה המוזיקלית הזו התכתבה עם אמנויות נוספות, שלאו דווקא היו מוזיקליות כמו הפופ ארט, ואמנויות המיצג. חלק מהמוזיקאים שמייצגים את הארט רוק בעצמם צמחו מתוך בתי ספר לאמנויות והביאו את המורכבויות השונות של ההבעה האמנותית אל תוך המוזיקה וההופעות שלהם. הפרק הזה הוא אמנם הכי פחות ממוקד מכל שאר הפרקים שבסדרה אך לטעמי הטוב ביותר שבה. יש כאן את הוולווט אנדרגראונד, אנדי וורהול, סיד בארט והרבה דיויד בואי.

"The story of how artistic and conceptual expression permeated rock. From the pop-art multi-media experiments of Andy Warhol and the Velvet Underground to the sinister gentility of Peter Gabriel's Genesis, White Light, White Heat traces how rock became a vehicle for artistic ideas and theatrical performance. We follow Pink Floyd from their beginnings with the fated art school genius of Syd Barrett through to the global success of 'Dark Side of the Moon' to the ultimate rock theatre show, 'The Wall'. Along the way, the film explores the retro-futurism of Roxy Music and the protean world of David Bowie."

.

Punk

החלק השלישי מספר על ה-Pאנק ו-"דור הריקנות" וכך הוא גם נקרא – Blank Generation על שם שיר של Richard Hell & The Voidoids שהיטיב לתאר את הלך רוחם של צעירי התקופה. הרבה סקס פיסטולז, ראמונז וקלאש.

"A tale of two cities, London and New York and the birth of punk. Each city created a bastard child that marked the biggest and fundamental shift in popular music since Elvis walked into Sun Studios. Blank Generation unpicks the relationship between the bankrupt New York and the class and race-riven London of the mid-1970's and explores the music of The Sex Pistols, The Clash, Ramones, Television, Patti Smith, The Damned and Buzzcocks."

.

סרט תעודה מעולה של ה-BBC על גיל סקוט הרון. אחרי כמה האזנות לאלבום החדש שלו, שהוא מעין אוטוביוגרפיה מצמררת, חזרה אלי הסקרנות לחקור שוב את האישיות הדגולה הזאת. הסרט בהחלט מסביר וממחיש את הסיבות לכך שרוכשים לאיש הזה כל כך הרבה כבוד. בין המרספקטים: צ'אק די ומוס דף שמסבירים למה דבק בגיל הכינוי – "הסנדק של הראפ". אם יש משהו אחד שגיל סקוט-הרון הוא המאסטר בו, כנראה זה היכולת שלו לדחוס לתוך משפט אחד כל כך הרבה סמלים ורעיונות מ"עולמות" שונים לכדי מסר חדש, חריף ונקי מחארטות.

הסרט נקרא The Revolution Will Not Be Televised (איך לא?). 2006. 60 דקות

• גיל סקוט הרון על להיות חדש כאן

עצלן זו חיה להזדהות איתה, להפיל עליה את כל מה שלא בסדר בתפקוד היומיומי שלך בטענה שככה זה גם בטבע. מי לא אוהב עצלנים? הם חמודים, טיפשים מצחיקים ולא מזיקים. בדיוק ההיפך מסיד, העצלן ההיפראקטיבי ההוא מהסרט עידן הקרח. בתקופה שיצא הסרט הראשון, יצא לי גם במקרה לצפות בתוכנית תעודה קורעת על עצלנים (bbc earth אלא מה). איזה כיף היה למצוא קליפים מתוכה ביו טיוב.

קטע מתוך הסרט האדיר של הבי בי סי על העצלנים

אני אוהב חיות, אפילו עוד יותר מאז שאימצתי חתולה, דיויד שמה, כפרה עליה. כשעוד הייתה גורה, הייתי יוצא מהבית ומשאיר אותה עם כל הדיסקוגרפיה של הביטלס מתנגנת בחדר. בריפיט. חינוך זה חינוך. אך אם היא הייתה עצלן(ית) לא הייתי טורח בכלל להכיר לה את הביטלס. נראה לי שהייתי הולך יותר על שירים רגועים, חלומיים ועצלניים שכאלה. בחרתי שלושה קטעים להשמיע לעצלן אם אי פעם אחליט לאמץ אחד:

Brian Eno – Another Green World (1975)

לפני ארבע שנים יצאתי לטיול ביער על הר בצפון הודו, כשהאלבום Another Green World מתנגן לי באוזניות. המוזיקה התערבבה במראות האורגניים בצורות משתנות ומושלמות. שם זה קרה שהתאהבתי באלבום הזה. לעולם לא אשכח את אותו טיול, ולא, לא הייתי (יותר מדי) מסטול. איכשהו יצא שהתוודעתי ליוצר הבריטי המחונן בריאן אינו, דווקא אחרי שעזבתי את אנגליה והמשכתי לטיול בתת היבשת האסייתית. המוזיקה כל כך התאימה לנינוחות המזרחית שחוויתי שם. יופי שקשה לתאר במילים. פשוט תשמעו.

Cocteau Twins – Lazy Calm (1986)

אלבום אפלולי, אמביאנטי וקסום. למרות התדמית הגותית שדבקה בלהקת הקוקטאו טווינז הסקוטית, לי היא נשמעת דווקא כמו להקה שמתאימה לניו אייג' היפי לשמוע. אני אוהב את הניגוד. Lazy Calm הוא הקטע היפיפה וחסר המילים שפותח את Victorialand, אלבום הסטודיו הרביעי שלהם. השירים של הטווינז לרוב כתובים ומושרים בג'יבריש. העצלן הוא חצי חירש ולכן שירה מורכבת הינה משהו שיש להימנע ממנו במידה ואתה רוצה לחדור את האדישות ולעניין את החיה המטונפת הזאת.

Super Furry Animals – Chewing Chewing Gum (1999)

ואם כבר מדברים על נאו-היפים, הסופר פרי אנימלס היא אחת הלהקות האהובות עלי. לדעתי, גרילה הוא האלבום הכי מצחיק שהוציאו החיות הסופר שעירות. אם היה לי עצלן מחמד הייתי משמיע לו את השיר Chewing Chewing Gum הנחמד והמטופש עם המשפט הנצחי: Dont go chewing in bed / You might wake up with it stuck in your head. מת על וולשים, אינסטנט פייבוריט.

יש המשך »

נכנסתי ממש חזק לקטע של סרטי תעודה מעולם המוזיקה. אחרי שני הסרטים הקודמים שפירסמתי כאן לצפייה, האחד על זרם הקראוטרוק והשני על ה-לאונרד כהן, נהיה לי ממש חשק לעוד. לפיכך, הנה שני סרטים מצויינים נוספים:

מאותה סדרת סרטי תעודה מעולים של ה- BBC4 אליה שייך הסרט על הקראוט-רוק, לקוח גם הסרט המצויין הבא – Synth Britannia. הסרט מתעד את דעיכתה של הגיטרה אל מול ההשפעות הישירות של הרוק האלקטרוני הגרמני על המוזיקה הפופולרית של בריטניה. בתכל'ס זו בעצם הנקמה התרבותית של הגרמנים בבריטים. בשנות השבעים, הגרמנים המציאו מין חיידק אלקטרוני כזה והדביקו בו את האנגלים, החיידק דגר בבריטים, עבר כמה מוטציות אפלות עם הזמן עד שהתפרץ כמחלה איומה הנקראת "אייטיז". אבל אנחנו מתים על מוזיקה של מחלות לא ככה?

From early electronic pioneers like Wendy/Walter Carlos, Kraftwerk and Giorgio Moroder to mainstream mega-stars Depeche Mode, the new BBC Four documentary, Synth Britannia, surveys the origins and escalation of British electronic music and what is now considered “modern dance pop”.

The Film of Warp20 – סרט התעודה הנוסף הוא על Warp, חברת התקליטים הבריטית ואחד הלייבלים האהובים עלי שחוגג יום הולדת עשרים. המון אמנים שיצאו תחת השם וורפ, נטחנו אצלי במערכת לאורך השנים. חרשתי על הפיוז'ן של רד סנאפר, על הפסיכוזות של אפקס טווין, על ההיפ הופ הטכנואידי של Anti-Pop Consortium וגם על הפאנק המסונתז של ג'ימי טנור והסול הרטרו-אלקטרוני של ג'יימי לידל… אני יוכל להמשיך עוד ועוד על הלייבל הנפלא הזה אבל בדיוק מתחיל סרט:

Live performances, interviews and animated surprises from Battles, Jamie Lidell, Flying Lotus, !!!, Clark, Hudson Mohawke, The Hundred In The Hands, Born Ruffians and Pivot. Directed by Lorenzo Fonda and produced by Warp Films/Mighty8. In loving memory of Jerry Fuchs.

מלחמת העולם השנייה הותירה את צעירי גרמניה עם אשמה איומה, שתיקה גדולה והגרוע מכל – כוכבני שלאגר-פופ מטופשים ששרו מילים טיפשיות ולבשו בגדים מטופשים. לא פלא שההיפים הגרמניים, מוכי ההיסטוריה אשר נשארו ללא מילים בפיהם מצאו את עצמם נשאבים אל תוך האבסטרקט.

זוהי תוכנית תעודה מבריקה על הרוק הגרמני, מלאה באנשים מוזרים שמדברים דברי חכמה באופן קצת מפחיד. זוהי תכנית ההסטוריה של פסקול הולדתה מחדש של גרמניה. ה-BBC פשוט יודעים לעשות תעודה.

הסרט המלא לצפייה ישירה (60 דקות):

עכשיו אני רוצה לטוס לברלין. עכשיו!