אור בזויות

קליפ אנימציה חדש לשיר Fallout של Neon Indian, מתוך האלבום Era Extrana שיצא בשנה שעברה. לא רק לחובבי בובות בארבי שופעות ומגולחות.

M.I.A חוזרת שוב בקליפ בלגאניסיטי אחרי שעשתה המון רעש עם הקליפ ההוא, שבו רודפים למוות את כל מי שג'ינג'י. הפעם הקליפ הוא עם ערבים (ובתור אלג'יראי, אני יודע שרבים מהם ג'ינג'ים בעצמם. אבל זו עדיין לא סיבה). חרא שיר.

וגם מדונה, שעומדת להוציא בקרוב את MDNA, אלבומה ה-12 משחררת קליפ ראשון מתוכו ובו משתתפות הגברת מלמעלה, M.I.A וגם הבימבו-ביטצ' המדליקה ניקי מינאז'.

ולאיזון כל האינדי-פופיזם הזה. Lamb of God בקליפ אנימציה פוסט-אפוקליפטי חדש מתוך אלבומם הקרב Resolution. ב30 במאי היא תגיע (שוב) להופעה בישראל, הפעם בהאנגר 11. לא לשכוח אטמים.

מתוך אימפולסיביות רגשנית ומיסיונריות מוזיקלית, פרסמתי כמה שירים מלחיצים על הוול בפייסבוק. מייל, שכולל את השאלה, "מה שלומך?", לא איחר להגיע בעקבות (יש גם אנשים טובים ברשת. אנשים טובים מאוד). למטה אשתמש (בחלק) מהתשובה ששלחתי בחזרה, כתירוץ להשמיע גם לכם את ג'ו טקס ואת הכינור המטורף של וורן אליס:

"…חוץ מזה, עייפות עוזרת לי להיות קצת דרמה קווין .

זה בא לידי ביטוי במוס(ז)יקה שמרגשת אותי באותו רגע.

אז אתמול בלילה היא חרקה בכינורות,

שלישיית המלוכלכים בהנהגתו של הכנר והמלחין וורן אליס האוסטרלי, שגם חבר בלהקת הזרעים הרעים של ניק קייב

ועוד חריקות של כינורות מכיוון אחר, אלה הם .Tarantula A.D.

Tarantula A.D הוציאה רק אלבום אחד ב-2005 ומתוכו לקוח הקטע הנ"ל. היום הלהקה נקראת Priestbird

אבל מוקדם יותר, חוויתי בוקר שישי מלא בשמחת חיים שהייתה קיצונית לא פחות. גיליתי אמן נפלא שקוראים לו Joe Tex. זמר סול אנדרייטד כזה מפעם. חצי מטיף. בעל לב חכם. גיליתי אותו דווקא דרך שיר חדש יחסית של The Black Swans, שמספר עליו וקרוי על שמו.

הברבורים השחורים מאוהיו הוציאו השנה אלבום רביעי יפיפה שנקרא Don't Blame The Stars. מתוכו לקוח השיר Joe Tex

ואת השיר הזה של ג'ו (אנחנו כבר חברים) אני שומע בריפיטים כל הסופ"ש".

לב חכם היה לג'ו טקס. השיר מופיע בפסקול הסרט Deathproof של טרנטינו

האזינו לאלבום הנפלא שלו From The Roots Came The Rapper. עכשיו שאלו את עצמכם, איזה ראפר בכלל היה כשהאלבום יצא ב-1972? אין ראפ באלבום אבל יש סול, פאנק וקצת דיסקו והוא עמוק ומרומם ברמות שקשה לתאר. רגע, בעצם אני כן יכול לתאר, ניגנתי את האלבום בווליום גבוה ומצאתי את עצמי כל הבוקר מנקה את החצר ורוקד תוך כדי. בקטעים שונים בשירים ג'ו מסביר בספוקן וורד, כמו מבוגר אחראי, על משחקי האהבה והיחסים ואם תתרכזו במילים תיווכחו לגלות, שלמרות שקצת מוזר להאזין לניגר מטקסס שמת לפני שלושים שנה מטיף בסגנון don't do her wrong, יש מה ללמוד מהאיש הטוב.

סינגל אפלולי שני מתוך Player Piano – האלבום החדש של Memory Tapes, שאמור לצאת ב-4 ביולי. אם האזנתם לאלבום Seek Magic, שדייבי הוק (שמו האמיתי) שיחרר ב-2009, אז אתם אמורים להבין עד כמה החדשות האלה משמחות. אגב, הוק גם ביים בעצמו את הקליפ היפה הזה.

————————————————————————————

פלנינגטורוק מסתמנת כאחת האהבות הגדולות שלי השנה. בחורה די מוזרה, שאוהבת להציג את עצמה בצילומים ובוידאו כמין הכלאה עדינה בין קלינגון לבין הג'ינג'י המעוות ההוא מהאייטיז. עם זאת, מכוערת ככל שתעשה מעצמה – מאוד אשמח אם תחזור לאיזו הופעה חיה בארץ עם החומרים החדשים. קוראים לה ג'נין רוסטרון (כן, גם לה יש שם אמיתי) והיא אמנית מולטימדיה אנגלייה (שחיה בברלין. חכמה). בעבר שיתפה פעולה עם The Knife השוודים ולמען האמת, גם קיים דימיון בינה לבין פיבר ריי.

The Breaks הוא סינגל ענק לטעמי מתוך האלבום השני והחדש שלה, שנקרא W (ואיך בכלל מבטאים את זה? כשם האות "דאבליו" או את הצליל שהיא מייצגת? איזו מחשבה מיותרת…). יוצא בימים אלה בלייבל DFA.

————————————————————————————

עז. רק בשביל הסיכוי הקלוש שעדיין לא צפיתם בקליפ הזה. וכן, גם את המוזיקה אני אוהב (מזכירה לי קצת את Aavikko). מדובר בעבודה של האנימטור Cyriak Harris, שמציין בעמוד היוטיוב של הקליפ כי מדובר בתרגיל בתוכנת אפטר-אפקטס, בתחום שנקרא Ovine Geometry.

אני עדיין לא מצאתי מישהו ששמע על סוג הגאומטריה הזה (ושאלתי). גם לא גוגל (וחיפשתי). אבל אתם בטח יודעים מה זה, נכון?

קצת התמכרתי ל-“Coquet Coquette”, הסינגל הראשון מתוך False Priest, אלבומם העשירי (!) שיצא שבוע שעבר ל-אוף מונטריאול, להקת האינדי-גלאם-פופ-פסיכדליה-בעיות-אישיות-קשות של קווין בארנס. האינטימיות הגרנדיוזית והמצבים המטרידים להפליא שמתוארים בכתיבה שלו כל כך עושים לי את זה. לאוף מונטריאול יש שירים עם דרמטיות קשה עד כדי מגוכחת, כזו שסוחפת אל תוך גל של טינאייג'ריות טוטאלית. גם הדיכאון הכי קשה אצלם מגיע עטוף במין Fאנקיות צבעונית וכיפית.

אבל מה קשור כל הקליפ הישרדות\בעל זבוב הזה למילים של השיר?!

Coquet coquette you know I won't forget
How you kissed me strange to prove you were mythical
My Coquet, you used my voice as your ugly vehicle

Coquet Coquette you know I won't forget
How you hurt me twice to prove you were cynical
My Coquet, you are the death, you are the pinnacle

With you I can only see my black-light constellations
And other sh!t I don't think I have the language to say

I don't want to catch you with some other guy's face
Under your eyelids
Something must be wrong
You give me emotional artifacts that can find no purchase

Coquet Coquette you know I won't forget
How you sold me out to prove you were typical
My Coquet, you're Herculean, you are so miserable

Coquet Coquette you know I won't forget
How you made me cry to prove I was beautiful
My Coquet, my teenage lust for you is so pitiful

With you I can only see my black light constellations
And other sh!t I don't think I have the language to say
I don't want to catch you with some other guy's face
Under your eyelids
Something must be wrong
You give me emotional artifacts that can find no purchase

• A coquette is a woman who flirts girlishly with men to gain their admiration; a flirt.

פשוט שלושה קליפים מדהימים שתפסו אותי חזק לאחרונה. לא יפה לשמור אותם לעצמי:

הראשון לקוח מתוך התוכנית רחוב סומסום, ונעשה ב-1972! קליפ משוגע לגמרי, מושקע בטירוף, פופ ארט של פינבול הזייתי על רקע ה-Fאנק הפסיכדלי של זמרות הפויינטר סיסטרז, וזה היה שנה לפני שהן בכלל הוציאו את אלבומן הראשון. את המוזיקה ,הג'אזית והכלל לא פשוטה כאן, הלחין איזה וולט קריימר אחד. ממש לא מדובר כאן בעוד שיר ילדים ביטלסי טיפוסי. הפזמון עם המספרים העולים ממכר ברמות מטומטמות, הרי אחרי הכל צריך גם ללמוד מזה משהו, ואני לא מתכוון לרעיונות להתנסויות חדשות. האנימציה מכילה אינסוף רעיונות יצירתיים, כל מספר מוצג בתוך עולם רעיוני אחר: ג'ונגל, ימי הביניים, מיני גולף, קרקס, מגרש בייסבול ועוד. טירוף ללמוד ככה.

"אני יכולה להיות צפרדע" – קליפ של הפליימינג ליפס מתוך Embryonic, האלבום השנים עשר שלהם (12!). וויין קוין בשיר אינפנטילי ויפה, שעל הדרך מזכיר מיליון סוגים של של יצורים שונים ולפעמים גם לא של יצורים (הליקופטר?!). קארן או מה- Yeah Yeah Yeahs עושה בהתאם את קולות הרקע. רעיון פשוט וביצוע מדהים.

הקטע האחרון נקרא The Music Scene, והוא לקוח מתוך אלבום שיצא השנה לבלוקהד, אמן היפ הופ אינסטרומנטלי מנינג'ה טיון. מין סרטון פוסט אפוקליפטי וצבעוני במיוחד על עולם שנשארו בו בעיקר חיות וטלביזיות ענקיות. כמה אלמנטים בקליפ הזה ממש מזכירים לי את האנימציות המסויטות מ- The Wall של פינק פלויד. קחו למשל את הדמויות של האנשים עם הראשים שנראים כמו מסננות בסגנון מטחנות הבשר המפורסמות מ-"ווי דונט ניד נו אג'וקיישן".

אולי הקטע חדש הזה של סקוורפושר יעזור לכם לשחרר קצת מההתלהבות, לפחות עד ש- Lcd Soundsystem יגיעו לארץ להופעה. תאריך רשמי: ב-31 באוגוסט! השמועות מדברות גם על הופעות של Leftfield ו- Public Image LTD באותו יום ועל אותה הבמה!!!

מה זה הדבר הזה?! פאקינג התחרעות טוטאלית על באס-תופים ואלקטרוניקה שביחד בועטים פסיי-רוק קשוח, אך בכל זאת מלא גרוב. Delta-V הוא קטע יחסית חדש ומאוד חי של Squarepusher, ממליץ לצפות על מסך מלא. ולסגור את האור.

יש המשך »

פעם היה את ערוץ 7 בכבלים – Mtv, ההוא עם הקליפים המטופשים. אני מתגעגע לזה. לא שהיתה שם כל הזמן מוזיקה טובה (בלשון המעטה) אלא שפשוט היה כיף לשבת עם חברים ולהעיר הערות מטופשות על הקליפים הדפוקים שאיתם העברנו את הזמן. שני מפגרים בשם Beavis ו- Butthead עשו מזה קריירה. אבל עכשיו בעידן הזהב של הטיפשות המקוונת נולד לו ז'אנר חובבני חדש של הסתלבטות על קליפים. זה נקרא Literal versions כלומר לוקחים הקליפ, משתיקים את הזמר/ת, מחליפים את המילים במה שבא (בד"כ תיאור הקליפ) ושרים איתו כאילו היה קריוקי. קבלו את מצעד חמשת הענקים:

1. במקום הראשון והבלתי מעורער, יצירת המופת – לב לקוי לאללה של בוני טיילר

2. במקום השני השיר קח עלי של להקת אא… הה… לא זוכר

יש המשך »