אור בזויות

שעה ראשונה: נפתחת בשיר של אינטרפול לכבוד ההכרזה הרשמית על הגעתה להופעה בתל אביב ב-30 באוגוסט. משם חוזרים להתעסק במה שקורה עכשיו – קאט קופי. ניגנתי בתוכנית שיר אחד מתוך כל אלבום שלהם ובנוסף – קטעים מתוך שיחת הטלפון שלי עם סולן הלהקה, דן וויטפורד, שבהם הוא מספר בלהט על חמשת האלבומים שהכי השפיעו עליו ועל להקתו. הערב בבארבי.

1. Interpol – Obstacle 1
2. Cut Copy – Going Nowhere
3. David Bowie – Sound and Vision (Dan Whitford presentes)
4. Cut Copy – Unforgettable Season
5. Malcolm Mclaren – Buffalo Gals (Dan Whitford presentes)
6. DJ Shadow – Stem/long Stem (Dan Whitford presentes)
7. The Avalanches – Radio (Dan Whitford presentes)
8. Cut Copy – Where I'm Going
9. Roxy Music – Love Is The Drug
10. Fleetwood Mac – Tusk (Dan Whitford presentes)
11. Gang Gang Dance – Glass Jar

——————————————————————————————————————

שעה שניה: אפלה ונויזית. אלבום שלישי חדש לקטב מרירי המעולים, שהוציאו עכשיו את "קסמים לסבל" ומתוכו בחרתי להשמיע שיר שכתב מאיר ויזלטיר. בהמשך גם טעימה מהחדש של צמד האלקטרוניקה התעשייתית – טאפט ומוג'הדין, שמצטרפים עם השיר "עורבים" ויחד עם הנ"ל גורמים לשעה הזאת להישמע ירושלמית מאוד. אקדיש אותה ל-"אוגנדה" (בתל אביב), שנשרף כליל בשבוע שעבר.

קטב מרירי - משמאל: חיים רחמני, יהוא ירון ושי לוינשטיין / צילום: טליק אדיר

מי הוא קטב מרירי? תלוי את מי שואלים. אם תחפשו את התשובה בגמרא או בקבלה, קרוב לוודאי שתמצאו סיפורים על איזשהו שד יהודי גדול ונורא. כן, מסתבר שגם לנו יש אחד כזה. לעומת זאת, אם תשאלו את עבדכם הנאמן, הדבר הראשון שאספר לכם יהיה על להקה מיוחדת במינה, ולמען האמת גם די עלומה, שאת אלבומה השני והמצוין הוציאה זה עתה. "על חורבות האביב" הוא נקרא, ובתוכו שוכן סיפורו של מנהיג הלהקה, חיים רחמני, או יותר נכון – סיפורה של העיר תל אביב כולה דרך הפילטר של מצפונו המיוסר.

את סיפורה של העיר בוחר רחמני לספר לא במילותיו שלו, אלא באמצעות טקסטים שנכתבו בידי המשוררים יונה וולך, רוני סומק, ישראל פנקס וט.כרמי. רחמני, חובב גדול של השירה העברית, אמנם גדל וחונך בירושלים בשכונה חרדית, אך מתגורר כיום בשנקין, ומשם מלחין ויוצר יחד עם חברי להקתו; הגיטריסט שי לוינשטיין, המתופפת קרן פמפימון-זהבי ואיך לא – הסופר בסיסט יהוא ירון, שפשוט נמצא בכל מקום לאחרונה, ומנגן עם אינסוף הרכבים נוספים.

"על חורבות האביב" מפגיש אלמנטים של נויז עם מלודיות פסנתר עדינות אך מעוותות, מין רוק בובות מרוטות עם אווירה איטית ומאיימת של חלום על ערש דווי. מי שיעמיק לחפור מתחת לחורבות האביב של קטב מרירי ימצא מתחתיהן אוצר גדול בדמוי אחד האלבומים המקוריים והמרגשים ביותר שיצאו משולי מוזיקת השוליים התל אביבית של האלף החדש. נפגשתי עם רחמני בדירתו ובי סקרנות גדולה ובוערת לגלות עוד על השד הנורא.

מי הוא קטב מרירי?

"מקור השם מפרשת "האזינו" שבספר דברים. זוהי קללה שאלוהים שולח על כל מי שלא ממושמע. זוהי רק אחת מתוך רשימה ארוכה של קללות שהוא שולח, שלרובן יש צליל שאני מאוד אוהב. אני בעיקר התחברתי לצליל. בתרבות היותר מאוחרת של ימי הביניים, מהתלמוד והלאה, החלו להתייחס לשם הזה כאל שם של שד יהודי והמציאו עליו כל מיני סיפורים בגמרא ובקבלה."

אז בעצם לא קראתם לעצמכם על שמו של שד יהודי נורא?

"לא, זאת לא הייתה הכוונה. מה שמרתק אותי זה העניין של הסאונד. המשמעות של השם פחות מעניינת אותי מאיך שהוא נשמע. קטב מרירי מתקבל כמו משהו מוכר ובעברית, אבל אז כשאתה מנסה לחשוב מה זה קטב ומה זה מרירי אז אתה לא ממש יודע. האמת היא שקטב מרירי בארמית פירושו חץ שמשוח ברעל."

ישנם כל מיני צלילים באלבום שקשה לשייך לאיזשהו כלי נגינה קונבנציונלי. על אילו כלים אתם מנגנים?

"הבסיס הוא פסנתר שאותו אני מנגן, יש גם כל מיני סוגי גיטרות ששי מנגן ואני גם קצת. אנחנו פשוט מעוותים הכל אחרי ההקלטה. גם הצורה שאנחנו מנגנים על כל אחד מהכלים היא לא סטנדרטית. שי מנגן עם כמה מגברים בו זמנית ועם המון אפקטים, אני מעביר את הפסנתר דרך מחשב עם כל מיני פיק-אפים. יש שם גם כל מיני בובות וצעצועים. ממש בנינו קונסטרוקציות באולפן כדי להכין אותו להקלטה."

יש המשך »