אור בזויות

למהירי התגובה, בואו ניפגש בסינמטק תל אביב במוצ"ש ונצפה כבר ב-Living In The Material World החדש והמדובר כל כך של מרטין סקורסזה. הסרט החדש יוצא במלוא עשור שנים למותה של החיפושית השקטה ואני כבר מת לצפות בו. להשתתפות בהגרלה, השאירו תגובה כלשהי. אם בא לכם, אתם מוזמנים להוסיף קטע שאהוב עליכם מסרטיו של סקורסזה. הסרט יוקרן (טרום בכורה ארצית) כבר במוצאי שבת הקרובה 10.12, אז תזדרזו. כבר מחר בבוקר ההגרלה תיסגר ושניים מכם יקבלו מייל משמח.

בעוד כחודש יקבל הבמאי הענק את פרס איגוד המבקרים האמריקאי על השילוב של מוסיקה בסרטיו. לא רק על פסי הקול המעולים הוא זוכה, אלא ממש על מפעל חיים של יצירות קולנועיות-מוזיקליות. הוא ביים את סרט ההופעה The Last Waltz של להקת The Band, את הקליפ לשיר Bad של מייקל ג'קסון, יצר סדרה תעודה גאונית על בלוז וסרטי תעודה על בוב דילן No Direction Home ועל הסטונז Shine A Light.

Something in the way he plays, attracts me like no other guitarist

כמו שהבטחתי, הנה הראיון שעשיתי עם שון מקוויאק aka גראסהופר, הגיטריסט ונגן הקלרינט של מרקורי רב.

מרקורי רב מחפשים את הבנאדם בשדה"ת

להקת מרקורי רב הניו יורקית תגיע להופעה אחת בתל אביב במסגרת טור הופעות מצומצם שלה שנקרא Clear Light Ensemble. אמנם זו תהיה הפעם השלישית שהלהקה מופיעה כאן, אך לא מדובר הפעם בהופעה רגילה. במסגרת הטור מרקורי רב מנגנים מוזיקה שמתכתבת עם סרטים אילמים משנות השישים שמוקרנים ברקע. לא, לא מדובר ב-VJ, אלא בסרטי אוונגרד ניסיוניים שלהם תרכיב הלהקה פסקול חי. לכל מעריצי הלהקה שאולי נרתעים מהבחירה הארטיסטית לעיל – אל חשש, בחציה הראשון של ההופעה היא תנגן גם גרסאות Unplugged לשירים מוכרים שלה.

מרקורי רב זכתה בהכרה עולמית בקרב חוגי האינדי והאלטרנטיב בארה"ב ובאירופה בעיקר בזכות ההפקה החללית והמוזרה של בסיסט הלהקה לשעבר דייב פרידמן, שהפיק אלבומים גם לפליימינג ליפס ו-MGMT.  "דרים פופ" קראו לזה המבקרים גם ב-1998, כיוון חדש ומוזר שמרקורי רב תפסה ושהיה פופי וקליט יותר מכל דבר אחר ששחררה עד אז. בשלושת אלבומיה הראשונים והפרועים הסולן היה דיויד בייקר וכשעזב תפס את המיקרופון הגיטריסט התיאטרלי של הלהקה – ג'ונתן דונהיו. הסאונד ההזייתי של Deserter’s Songs, אלבומם הרביעי וגם ההפקה הבומבסטית אך העדיין מאוד אישית של אלבומם החמישי All Is Dream, סימנו עבור הלהקה דרך חדשה. לפני כשנתיים שחררה מרקורי רב את Snowflake Midnight שיצא יחד עם אלבום בונוס נוסף בשם Strange Attractor (הורדה) שכולו מוזיקה אינסטרומנטלית.

מוזיקה אינסטרומנטלית?

"כן, נקרין כמה סרטים אילמים משנות השישים של תנועה אמנותית שנקראת Fluxus וננגן יחד איתם."

איזה סוג של סרטים נותן לך השראה ליצור מוזיקה

"הרבה מהסרטים האילמים של ניו יורק של שנות השישים, סרטיו של הארי סמית', בכלל אמנים מתנועת הפלוקסוס; טוני קונראד, ג'ון קייל, יוקו אונו. הפלוקסוס הוא זרם אמנותי שהושפע מאוד מדאדא, אבל עסק גם בקולנוע, מוזיקה ואמנויות הבמה. היו סטודנטים שלקחו שיעורים אצל ג'ון קייג' בבית הספר לאמנויות שהוקם ברוח התנועה. אני למדתי שם קולנוע עם טוני קונראד, שניגן עם פאוסט וג'ון קייל, והוא תמיד לימד אותנו איך לא למתוח קווים בין מוזיקה, וידאו ואמנויות אחרות. ההבעה האמנותית והתקשורת שלנו טמונים במכלול האמנויות השונות שהן מקשה אחת של יצירה. אני חושב שלאורך כל הקרירה של הלהקה שמרנו על הקו המנחה הזה."

גם כשהתחלתם את הלהקה, לפני יותר מעשרים שנה, התעסקתם הרבה במוזיקה לסרטים נסיוניים. מה גורם לכם לחזור לזה עכשיו?

"חלק מזה קשור בזה שעשינו פסקול לסרט שנקרא Bye Bye Blackbird לפני כמה שנים ותוך כדי העבודה עליו זה די החזיר אותנו לעניין. חוץ מזה, גם כשאנחנו מנגנים בהופעות רגילות של מרקורי רב אנחנו מקרינים הרבה פעמים סרטים שאנחנו מרגישים ששלובים עם המוזיקה."

את ההיסטוריה של מרקורי רב אפשר לחלק לשתי תקופות. הראשונה שהיתה יותר רועשת, נסיונית וכאוטית והשניה שהפכה למאוד מתוזמרת, מלנכולית, אמנם עדיין פסיכדלית אך יותר אינטימית. מה אנחנו צפויים לשמוע בהופעה הקרבה?

"ננגן כמה שירים מכל אלבום, גם מהחומרים הישנים יותר. בבסיס אני וג'ונתן כתבנו את השירים האלה דווקא על גיטרות אקוסטיות ורק אחר כך הוספנו שכבות על שכבות של צלילים. אלו שירים שהתחילו ממש כשירי פולק, ניל יאנגיים כאלה. אבל הגרסאות לא יהיו עירומות לחלוטין כי חוץ מגיטרות יש גם פסנתר וכלים נוספים שהם לא חשמליים. ננגן שירים כמו Car Washed Hair ו-Chasing a Bee."

יש המשך »

יש לי כרטיס זוגי לחלק להופעה של מרקורי רב שתתקיים במועדון רידינג 3, ב-26.11! זאת הולכת להיות הפעם השלישית של הלהקה בארץ, אך הפעם זה הולך להיות לגמרי שונה: מדובר בטור הופעות מצומצם שנקרא The Clear Light Ensemble ובו הלהקה מנגנת מוזיקה שמהווה פסקול לסרטים אילמים משנות השישים שמוקרנים במקביל. את כל מי שאימפרוביזציות של ארטיסטים מרתיעות, אל חשש – מרקורי רב יתנו בנוסף ביצועים אקוסטיים לשירים שלהם מכל האלבומים.

מדובר בלהקה שאני מאוד אוהב מאז שגיליתי את האלבום המופתי Deserter's Songs. מייד התחברתי עם האפלוליות שבו, עם המילים הילדותיות והקטנות לעומת התיזמור הכמעט מגלומני של דייב פרידמן – הבסיסט של הלהקה, שהפיק את האלבום הזה וגם אלבומים לאמנים כמו הפליימינג ליפס, מודסט מאוס, מוגוואי, Tame Impala ועוד. אפשר לחלק את הקרירה של מרקורי רב שהחלה בתחילת שנות התשעים לשתי תקופות מרכזיות: הראשונה שאופיינה במוזיקה הרבה יותר פרועה, רועשת, פסיכאדלית וכאוטית והתקופה השניה שהחלה עם עזיבתו של דיוויד בייקר ותפיסת המיקרופון ע"י ג'ונתן דונהיו התיאטרלי שעד אז היה בעיקר גיטריסט בלהקה. השינוי היה דרסטי והסאונד של הלהקה הפך לבומבסטי, מופק יותר, עדיין פסיכאדלי אבל אינטימי ועצוב בדגש על מילות השירים.

לפני כמה ימים צילצלתי לגראסהופר (שון מקוויאק), ממייסדי מרקורי רב שמנגן גיטרות וקלרינט בלהקה. הראיון ייתפרסם בטיים אאוט השבוע ואחרי שזה ייקרה כמובן שאפרסם אותו גם כאן. כדי להשתתף בהגרלה כל שעליכם לעשות זה להשאיר תגובה. אם אין לכם מושג מה לכתוב פשוט תבחרו מושג רנדומלי ותכתבו עליו. זו בדיוק הדרך שבה אני בוחר בזוכה.

הזוכה בכרטיס זוגי: גילי ש.

הודעה חשובה לזוכים:
האירוע יתקיים ביום שלישי (מחר! 11/05) ולא כפי שנאמר במייל שנשלח אליכם מקולנוע לב. נתראה שם

סול קיטצ'ן הוא סרט חדש ופאנקי לגמרי, מבית היוצר של הבמאי התורכי-גרמני המעולה פאטי אקין ("קצה גן עדן" ו-"עם הראש בקיר"), ואני שמח לבשר לכם שיש לי כרטיסים זוגיים לחלק לכם לאירוע הקרנת הבכורה החגיגי שלו. וכשאני כותב חגיגי אני מתכוון לזה: חוץ מלצפות בסרט לפני כולם, תזכו גם בפסקול הכפול שלו! הבירה והנשנושים גם כלולים בכרטיס.

מדובר בקומדיית טעויות מרגשת המספרת את סיפורו של זינוס, צעיר חמום מוח שמחזיק מסעדה בשם "סול קיטצ'ן". יום אחד הצרות מתחילות ליפול על זינוס בצרורות: חברתו העיתונאית מודיעה לו שהיא חותכת לשנחאי, הסועדים הקבועים של המסעדה עושים לו חרם על השף החדש, מס הכנסה יושבים לו על הגב עם צווי סגירה ואם כל זה לא מספיק, אז הוא גם סובל מפריצת דיסק. זינוס, שבור הלב מחליט לטוס לסין בעקבות אהובתו, ולהשאיר את ניהול המסעדה בידי אחיו העבריין. כמובן שהכל רק הולך ומתבלגן לו אבל הי, העיקר שאותנו זה מצחיק. זהו סרט על אהבה ועל מוזיקה, על אוכל ועל נשמה או במילים אחרות: על כל מה שצריך כדי להיות מבסוטים באמת. אני כבר רוצה לראות אותו.

זינוס לא לא הולך לרופא (טיפול אלטרנטיבי בלשון המעטה)

הפסקול (הכפול) באמת שווה, מישהו בטוח עשה שם עבודת מחקר רצינית לפני שבחר את השירים. לא מדובר בעוד אסופת להיטי סול ופאנק קלישאתיים ששמעתם באלפי דיסקים אחרים. לצד שמות גדולים מעולם הגרוב השחור כמו קרטיס מייפילד, קווינסי ג'ונז וקול אנד דה גנג (שתופיעה ביום הסטודנט בירושלים!), תמצאו בפסקול הזה גם כל מיני קטעים מגניבים בטירוף של פאנק יווני, אלקטרו, רוק נשי ואפילו קצת דאב. תאמינו לי שכבר האזנתי לכל הפסקול של סול קיטצ'ן פעמיים (השלישית מתבצעת תוך כדי כתיבת שורות אלו), ואני יכול להבטיח לכם שרק המוזיקה לבדה כבר שווה את ההשתתפות בהגרלה. קבלו כמה טעימות מתוכו:

Quincy Jones – Hicky Burr
 

Burning Spear – Walking In Dub
 

Love Ravers – Mission Of Love
 

נו יאללה איך זוכים?

צפו בטריילר של הסרט וענו בתגובות על השאלה הבאה: מדוע הדמות הראשית בסרט לא הולכת לרופא? אתם מוזמנים לציין גם שם של אמן פאנק/סול/דיסקו שאהוב עליכם במיוחד, סתם שיהיה יותר מעניין. ההגרלה תיסגר ביום חמישי הקרוב (6/5), בחצות. לזוכים יישלח מייל משמח בהמשך, עם כל הפרטים שצריך.

ההגרלה נחתמה ונסגרה: לזוכים יישלח מייל בימים הקרובים. עכשיו אגלה לכם שהיו לי לא פחות מ-15 כרטיסים לחלק משמע כמעט כולכם יצאתם זוכים! fun

• עוד על הסרט: פייסבוק ובאתר הרשמי של קולנוע לב