אור בזויות

בעקבות הגעתם הקרבה והמשמחת של שניים מגיבורי הפולק "החדש" להופעות בישראל: ג'פרי לואיס, שמייצג את זרם האנטי פולק ודבנדרה בנהארט שמזוהה עם אחיו החורג של האנטי – הפריק פולק, התחלתי לחפור שוב בתוך הפולקיאדה ותראו מה מצאתי! The Eternal Children הוא סרט הולנדי, אמנם לא חדש (2006, אנגלית) אך לגמרי שווה ומרגש המתאר את הפריק פולק דרך עיניהם המוזרות והכל כך יפות לטעמי של כמה מאמניו המובילים: האחיות קוקורוזי, ושתי באניאן, אנתוני וכמובן הניאו היפי דבנדרה בנהארט.

אז מה בעצם ההבדל בין שני המושגים האלו, שכמובן שלא האמנים עצמם הגו: הפריק פולק שעליו מדבר הסרט, לבין האנטי פולק? למה כל כך שכיח להתבלבל ביניהם ולהחליף אותם אחד בשני?

.

הבילבול נובע בצדק, מהיות שני הזרמים המוזיקליים האלה בעלי לא מעט נקודות השקה, הרי מצד אחד שניהם סוגים משונים של מוזיקת פולק, אך מצד שני כאלה הנושאים הלך רוח שונה מאוד אחד מהשני. הפריק פולק, מגיע מראיית עולם הרבה יותר היפית-שאנטי-באבאית שכזאת, ומתוך סביבה נטורליסטית ואוניברסלית, לעומת האורבניות המיוחסת לאנטי פולק אשר נולד לו על שפות מדרכותיה של ניו יורק הסואנת. הפריק פולק שואב את כוחו והשראתו הגדולה מתוך החיבור האינפנטילי הטהור והיפיפה שלו עם הילדות, עם התמימות (להבדיל מנאיביות), מהג'נדר בנדריות וההתעלמות הטבעית שלו מהגדרות מיניות שבאות לבני אדם בד"כ רק אחרי גיל התבגרות מסויים.

למרות שרבים מייחסים בדיעבד את המפץ הגדול שהחל את הפריק פולק לאלבומה של ושתי באניאן – (Just Another Diamond Day (1970, שהפך לקלאסיקה רק אחרי כמעט 30 שנה, עדיין אף אחד לא באמת יודע מתי בדיוק החל הפריק פולק.

הקליפ החדש והמופרע של דבנדרה… אני יודע שלשים את הוידאו של I feel Just Like A Child היה מעביר את המסר ברור יותר אבל לא יכולתי להתאפק. זה גדול

האנטי פולק לעומת זאת, בכלל נובע מתוך ה-Pאנק ותרבות הנגד ומכאן שמו, אך בניגוד לאותו Pאנק הרסני שרובנו מכירים מלהקות של חוראנים סטייל הפיסטולז, האנטי פולק מלא בהומור עצמי, שנינות צינית וכנות אישית שבאה לידי ביטוי בסגנון כתיבה וביצוע ייחודי של כל אחד מהאמנים המייצגים אותו. רגע, אז מי בכלל מייצג אותו? בין האמנים היותר מוכרים של האנטי תמצאו את: אדם גרין, לאצ' וג'פרי לואיס כמובן, קימיה דוסון ו- Paleface. החבר'ה האלה הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה שבכל זאת נשארה איזוטרית באופן יחסי להצלחה האדירה של הפריק פולק מאז תחילת האלף הנוכחי.

לאנטי פולק, לעומת הפריק, יש תאריך לידה. הוא נולד מתוך סוג של פעולת מחאה יזומה של אדם אחד, סינגר-סונגרייטר בשם לאצ' (Lach) שרצה לבצע את שיריו במועדוני הפולק של הגריניץ' וויליג' אך סורב בטענה שמוזיקת הפולק שלו Pאנקית מדי בשבילם. לאץ' לא וויתר והקים מועדון משלו בו הוא קרא לכל האמנים והווירדו'ז, שלא תאמו את המועדונים השמרנים יותר, לבוא להופיע אצלו. באותו השבוע בו לאצ' פתח לראשונה את המועדון שלו – The Fort, במקרה התקיים בעיר פסטיבל הפולק של ניו יורק, אז הוא פשוט קרא לאירוע פתיחת המקום שלו – פסטיבל האנטי פולק של ניו יורק. אפשר להגיד שהאנטי פולק עבור הפולק הישן הוא מה שה-Pאנק היה עבור הרוק הקלאסי.

אני מניח שההעדפה בין האנטי לפריק תלויה בסגנון החיים שלכם, בין אם אתם יותר חבר'ה של קיבוץ או של עיר, אך כמובן שהכי שווה ליהנות משני העולמות. כך או כך, ישנם המון מקומות בהם שני הסגנונות האלה פשוט נושקים. אני מניח שהראשון הוא הבסיס האקוסטי של הפולק, שכן את שניהם אפשר לנגן בחוץ, במעגל ובלי צורך בחשמל. אני גם שומע איפשהו את קולו של סיד בארט מהדהד בהרבה מהשירים של שני הצדדים הפסיכדליים האלה של הפולק. אך הדבר החשוב ביותר שמאחד בין שני תתי הז'אנר האלה הוא, ששניהם מהווים מים חיים ומתחדשים שזורמים מתוך ביצה של מוזיקה הנטמעת בתוך המאפיינים של עצמה. הרי פולק הוא קיצור של המילה פולקלור – רוח האנשים, ורוח מטבעה משנה את כיוונה כל הזמן. ישנם המון סוגי פולק שמייצגים המון סוגים של אנשים ממקומות ומזמנים שונים. הפריק והאנטי הם רק שניים מתוכם שבמקרה גם זכו בשמות.

ג'פרי לואיס מגיע לירושלים-חיפה-תל אביב וזה יקרה ב-23-24-25 במאי במועדונים: אוגנדה, המרתף 10 ובסוף בלבונטין 7 בת"א! שלוש הופעות, יעני אן יזראלי מיני-טור… לואיס הוא אחד מהכותבים היותר מוצלחים שצמחו מסצינת האנטי פולק הניו-יורקית. בנוסף לכתיבה המהוללת שלו בפי רבים וטובים, האיש ניחן גם בידיי אמן והוא מצייר ממש טוב. שני הכשרונות האלו שלו יחד עם העובדה שלואיס הוא יצור אורבני באים לידי ביטוי מירבי כשהוא שר ומלווה את עצמו בציורי קומיקס. הכנתי פלייליסט של שישה קטעי וידאו מובחרים לשם הדגמה והדלקה:

-

הפעם הראשונה שנתפסתי על הווירדו המוכשר הזה  הייתה כששמעתי את – The Last Time I Did Acid I Went Insane. כשמו כן הוא, זה שיר שמדבר על חוויה כימית-רוחנית, כפי ששירים רבים הטיבו לתאר לפניו, אך ממש לא ככה! – ג'פרי לואיס מצחיק רצח. הוא נוטה לכנות-יתר (אין דבר כזה) אשר מובילה את המאזין למצבים אבסורדיים, מצחיקים ועמוקים להחריד. הנה לדוגמא, קטע קצר ומשעשע באופן מטריד מתוך הפעם האחרונה  (נכון לתקופת כתיבת השיר…) שלואיס עשה אסיד:

יש המשך »

תוכנית מספר 21 (שודרה ב- 17/02)

1. רותם אור – This is What You All Came For
2. רותם אור – Alcohol (Gon Ben Ari Re-interprertation)
3. Memory Tapes – Green Knight
4. Kid Loco – Confession (Parov Stelar Remix)
5. Kevin Blechdom – Lazy
6. Faun Fables – Eternal
7. Timber Timbre – We'll Find Out
8. Brown Bird – Severed Soul
9. The Black Heart Procession – The Letter
10. 16 Horsepower – Splinters
11. Tarantula AD – Who Took Berlin Pt. 1
12. Mastodon – Joseph Merrick
13. Espers – Meadow
14. ?

"Hello Hello / Turn your radio on / Is there anybody out there / Help me sing my song"

אור בזויות, יותר לא תצעדי לבדך – מעכשיו תתלווה לבלוג תוכנית רדיו חדשה! התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי 106.4fm, החל מהשבוע, בחצות שבין שני לשלישי ובחצות שבין רביעי לחמישי. כמובן שאעלה את התוכניות לכאן. תוכלו למצוא אותן תחת הקטגוריה – "רדיו אור בזויות". כל תוכנית שאשדר תנסה לגוון וללכת בכיוון מוזיקלי אחר מקודמתה. אור בזויות תנגן את כל מה שעולה על רוחי לשמוע ולהשמיע. מו-הא-הא-הא!

תוכנית ראשונה: פריק ופולק נכנסו לים

שמוליק, אם תלחיץ אותי אני אשבר ואתן לך להוריד אותי

יש המשך »