אור בזויות

לא כזה מפחיד. דיג'יי ספוקי

הקשיבו הקשיבו! הלילה, אחרי הפאנל בפסטיבל הפילוסופיה "אפשר לחשוב" בירושלים, דיג'יי ספוקי עומד לזרוק מסיבה (כן, כן – ליטרלי). רגע, תנו להתחיל מהתחלה – לפני חודש בערך אני נוסע עם האח ועם אשתו המעוברת לארוחת שישי אצל האמא. תוך כדי נסיעה כבדרך אגב, אחי שואל אותי אם אני מכיר DJ Spooky, ולפני שאני מספיק לענות, מספר שהוא עומד לחלוק איתו ועם עוד שני חבר'ה במה בפאנל באיזה פסטיבל בירושלים.

בטח שאני מכיר! that subliminal kid הוא אחד מהשמות הרבים שתחתם שחרר, המציא ושכלל הפנומן הזה. מעבר להיותו מוזיקאי מוערך בטירוף, בעיקר בתחום ההיפ הופ הנסיוני, הבחורצ'יק הוא גם פרופסור. אך עם היותו מוזיקאי ו-DJ – סביר להניח שפול מילר (עוד שם שלו, הכי לא קשור) ייזכר לדורות בעיקר בשל חדשנותו בצד הטכנולוגי.

אמן אחר, שגם מגיע מתחום ההיפ הופ היותר אבסטרקטי, הוא שי ליברובסקי (הידוע יותר בתור Digital_Me וחצי הצמד Bitter Jews). שמחתי כשהלברוב שמע על כך שדיג'יי ספוקי אשכרה עומד להגיע ארצה ואף אחד לא באמת יודע מזה, ושאל אותי אם יש עוד מקום אצלנו בטיולית. הוא מספר שכמעט אין ספר על היפ הופ, סקראצ'ינג או סימפולים (הבנאדם קורא ספרים על היפ הופ… הרבה), שספוקי אינו מצוטט בו לפחות מספר פעמים.

יש המשך »

פסטיבל גלסטנברי 2005, אנגליה. התמקמנו והקמנו אוהל על הגבעה הכי גבוהה בכל המתחם עצום המימדים של הפסטיבל אשר נפרש על פני עשרות שדות חקלאיים. מה לעשות.. זה מה נשאר, הגענו מאוחר ואוהלים נראו עד לאופק צפופים צפופים. מאה שלושים אלף איש. גלסטנברי זה פסטיבל של שלושה ימים אבל כולם מגיעים יום אחד לפני בשביל התארגנויות, טיולים ובירה.

בבוקר היום השני, שהוא בעצם יום ההופעות הראשון, התעוררתי בתוך האוהל לקור כלבים עם לחץ אטומי בשלפוחית. טסתי החוצה מהאוהל לתוך מבול קולח כדי לגלות מולי מחזה מרהיב: כל הפסטיבל שמתחתיי, כל העמקים והשטחים הפתוחים פשוט הכל מוצף לחלוטין. אוהלים נסחפים בשטפון, מכבי אש, בריטים על אסיד נרדמים בתוך שלוליות ענק. איזה מזל שהתמקמנו על הגבעה.

השלפוחית שלי איימה להתפוצץ, אם אני לא משתין עכשיו יהיו בושות. אבל שום שטח פנוי אין. לא עץ בודד. כלום. בכל מקום שאני בה לשלוף יש איזה שק שינה או חבורה של ילדים של נאו-היפים אירופאים מהאוהלים הסמוכים. מילאתי בקבוק בסתר ופרצתי בריצה/סקי נעליים במורד הגבעה החלקלקה וכמו אנגלי טוב נעמדתי גם אני בתור האינסופי לדוכן שמוכר וולי'ס, יענו מגפיים. אמרו לי תיקנה לפני, אל תהיה ילד, גלסטנברי תמיד גשום אפילו בקיץ.

אלו היו ארבעה ימים של אושר, ראיתי מיליון הופעות שאני בחיים לא אשכח.. בטח שלא אשכח, הרי מצאתי חלק מהן בוידאו מעולה שצילם מי אם לא ה- BBC. זאת ההופעה האדירה של אינטרפול עם כל הבוץ והטינופת. בקרוב אעלה גם את ההופעה של פריימל סקרים מאותו פסטיבל אגדי.

1. Evil
2. Obstacle 1
3. Say Hello To The Angles
4. Not Even Jail
5. NYC
6. Slow Hands