סם, בילי, אוטיס ונינה על הבוקר
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 27 במאי, 2011 מאת אורי זר אביב – 8 תגובותבוקר יום שישי. השמש בחוץ זורחת יופי ואני מתעורר מוקדם מדי, פותח מחשב. בוהה, חצי ישן. מקליק על איזה לינק בפייסבוק ונופל על שיר של סם קוק מתוך הופעה בהארלם סקוור קלאב (1963). מכאן מתחיל לו בוקר שחור ומואר להפליא. כל פרט ולו הקטן ביותר בשיר Bring It On Home To Me, מתוך אותה הופעה ענקית, מדבר ישר אל הלב. אין שום דבר שכלתני בשירים של קוק. בטח לא כשהוא צועק בטלפון על המרכזנית: "מרכזנית?! אני לא רוצה שום מרכזנית, תביא לי לדבר עם הבייבי שלי!". אבל זה כל כך לא משנה, כי הוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר. הוא נמצא עמוק בתוך הדרמה הגדולה והרוקנ'רולית הזו, שאופפת אותו ואת כל הקהל באולם. לשמוע ולרצות להיות שם:
השיר נפתח בדקה 02:50. תהיו סבלניים. זה כל כך שווה את זה
מאוחר יותר בבוקר, נתקלתי בלינק הנפלא הזה, לסרט תעודה של שעה וחצי על מוזיקת מחאה אמריקאית, בעיקר שחורה, משנות הארבעים ועד השמונים לצפיה ישירה בערוץ של Yes דוקו. "תנו לחופש לשיר: על מוסיקה, מהפכה ותרבות" נקרא הסרט בעברית. הסרט, כמו משמיים, השלים לי את מה שהתחיל במיקרה עם השיר של סם קוק. הוא עסק בעיקר במחאה נגד הגזענות הלבנה במדינות הדרום, ואז בשלב יחסית מוקדם בסרט – נכנס הביצוע המצמרר הבא של בילי הולידי לשיר הנורא Strange Fruit (מ-1939).
Southern trees bear strange fruit,
Blood on the leaves and blood at the root,
Black bodies swinging in the southern breeze,
Strange fruit hanging from the poplar trees.
Pastoral scene of the gallant south,
The bulging eyes and the twisted mouth,
Scent of magnolias, sweet and fresh,
Then the sudden smell of burning flesh.
Here is fruit for the crows to pluck,
For the rain to gather, for the wind to suck,
For the sun to rot, for the trees to drop,
Here is a strange and bitter crop.
השיר פירק אותי לגורמים ראשוניים. החריזה, הביצוע… כשאתה רואה את הולידיי בוידאו שרה את המילים "The bulging eyes and the twisted mouth", אתה לא חייב להבין אנגלית כדי לדעת למה גברת ליידי דיי מתכוונת.
לקחתי קצת הפסקה מהדיכאון הזה לכיוון קליל יותר והאזנתי לאלבום ההופעה של סם קוק במלואו. יצאו לי קרני אור מהראש, אלבום מושלם לסגור איתו את השבוע. כשהשכן שלי יצא לחצר המשותפת שלנו לשאול על מה כל המהומה, גררתי אותו פנימה אליי לדירה והראיתי לו. פשוט הושבתי אותו מול המחשב והשמעתי לו את שני השירים שלמעלה. בזמן ש-Strange Fruit התנגן לו, נכנס בי אימפולס אסוציאטיבי בראש – תפסתי את מר שכנצ'יק בחולצה ואמרתי לו – "רגע, עוד שיר אחד. שתבין אותי":
My Only Friend by The Magnetic Fields (1999)
(לחצו על הפליי לפני שאתם מתחילים לבחון את הציורים)
By the talented Sean Azzopardi!
דיסקו-בלוז-ההגדה ע"פ בובי קון
שירים נגד עשירים: We're Taking Over The World
דיויד אלן והתעויוט עושים וינטאג' סופט משין (שני כרטיסים חינם)
ראיון עם יוקימי נגאנו מלהקת ליטל דרגון ו-2 כרטיסים חינם להופעה