אור בזויות

הלבונטין 7 מאז ומתמיד היה על הדרך הנכונה. ראיון עם שלושת השותפים למקום: דניאל שריד, אסיף צחר ואילן וולקוב. כשנכנסתי לדירה של שריד וראיתי אותו ואת צחר, פתאום נפל לי האסימון (עתיק אני…) – הרי, אלו פרצופים שאני מזהה כבר שנים (5) מביקוריי החוזרים בלבונטין, אך אף פעם לא יצא לי להכיר. היה נעים.

הכתבה פורסמה לראשונה כאן

ב-27 ביולי, תגיע להקת הג'אז-רוק האיטלקית ZU, שמטופחת ע"י מייק פאטון ונחשבת בפי שלושת שותפי הלבונטין לאחת מפסגות ההישגים של המועדון.

ועוד אחד

זכיתי לארח ברדיו את אמן הכלייזמר-Pאנק הגדול דניאל קאהן ואת פסוי קורולנקו – כותב השירים ההזוי ממוסקבה לקראת הופעותיהם בארץ עם פרוייקט האונטרנציונל שכולל גם את אוי דיוויז'ן! קאהן הוא מספר סיפורים גדול, אמן רב תחומי בעל סגנון מוזיקלי ייחודי שסובב את הפולקלור היהודי (האשכנזי. בעיקר. טפו). רוק, בלוז וכלייזמרים, שירים רדיקליים ביידיש וקברט פוליטי – מין סמתוכה מוזיקלית מהוקצעת שמעמתת סוציאליזם עם שטניזם, חסידיזם, אלכוהוליזם, מודרניזם, ציונות, אנטי-ציונות, לאומנות, ופוסט-מודרניזם לכדי מוזיקה מעולה שכיף לרקוד לה ושווה מאוד להאזין למילותיה. הנה טיזר קטן מהתוכנית ששודרה אתמול – The Jew In You הוא קטע שקאהן כתב עבור דמות במחזה וזו הפעם הראשונה שהוא מבצע אותו בפומבי. תקשיבו למילים, היהודון הזה מדהים. במהלך הלילה אעלה לכאן את התוכנית המלאה, עם ביצועים חיים נוספים, קטעים מהאלבום החדש של קאהן וקטע אחד הזוי במיוחד של קורלנקו – עושה שיר ראפ קינקי על פיצות ממדינות שונות בעולם.

Partisans & Parasites של דניאל קאהן ולהקת The Painted Bird היה ועדיין אחד האלבומים הכי פרובוקטיביים ומוזיקליים ששמעתי בתקופת הזוהר של הPאנק הצועני. כמובן שהשיר הראשון שנתפסתי עליו מתוכו הוא Six Millions Germans הגאוני, שמתאר את הנקמה הפיקטיבית שלנו ואת רגשות האשם המסובכים שכבכיכול ליוו אותה. על כך אתם יכולים לקרוא את מה שכתבתי לפני כמעט שנתיים. צועניכלייזמערפאנק!

להשתתפות בהגרלת הכרטיסים להופעה שתתקיים בשבת בלבונטין 7 (26.3) השאירו תגובה כלשהי. ההגרלה נחתמה והזוכים הם: הילה ותומר ר. כרטיס מחכה לכם במייל

יש המשך »

הבלאק נידלז. יום שישי, לבונטין 7. גראז', Pאנק וצ'ה צ'ה = רוקנ'רול

מסתבר שקיימת סצינת גראז' רוקנ'רול Pאנקית ושמחה גם בברזיל הרחוקה. S Shaking Records מביאים ללבונטין 7 את הבלאק נידלז – טריו קשוח אבל מלא חדוות נעורים שמערבל את מורשתו של הגיטריסט האגדי המנוח -לינק ריי עם רוקאבילי ופסיכדליה דרום אמריקאית. זה ייקרה בשישי הקרוב (12.11), יענו מחר! ובשבת הופעה נוספת באוגנדה בירושלים.

אחרי שליאור אסטרו (משייקינג רקורדס ולשעבר חבר בלהקת האסטרוגליידס, עליה השלום) הביא לכאן את קינג קאהן אנד BBQ שואו ואת הבלאק ליפס, רגע לפני שהפכו למפורסמים מדי, החלטתי להקשיב להמלצותיו של הדוקטור. גם אם מדובר כאן בלהקה שאפילו גוגל עדיין לא שמע עליה. הבלאק נידלז שחררו השנה את אלבום הבכורה שלהם Bury My Heart והוא כיפי לאללה, מלא המנוני התפרעויות לצד קטעים אינסטרומנטליים מלוכלכים.

איזה לילה זה הולך להיות שישי הקרוב! למרות שדילינג'ר אסקייפ פלאן מופיעים בבארבי, נראה לי שאני הולך לבלאק נידלז ומשם ממשיך למיקס  מאסטר מייק באומן 17. כשזה מגיע לרוקנ'רול מחתרתי ופרימיטיבי שמדבר ישירות לתחת, לבטן ולרגליים – אני בפנים. אז איך זוכים בכרטיס? השאירו תגובה. אם אתם לא יודעים איזו תגובה, אתם יכולים לכתוב את צירוף המילים – ירקות שורש. מבחינתי זה תופס.

The Black Needles – Bury My Heart
 

The Black Needles – Sweat Lodge
 

The Black Needles – Journey To El Gran Pajaten
 

יש המשך »

שלשום בהודנא, מיסטר מוסטאש על הבמה. תופים, גיטרה, בוזוקי וזמרת חצי יווניה חצי גרמנייה. באמצע שיר, מישהו גדול מאוד עם לוק של פועל נמל ודיבור בלתי מובן בעליל, דוחף לבוזוקי שטר של עשרים שקל.  גלוח וגלוחת ראש רוקדים על שולחן.

גופיית אבא מכה של מיסטר מוסטאש

יש המשך »

משילים את המסורת מאלוהים עד שהיא נשארת עירומה

את עטיפת הדיסק "ארץ הקודש", אלבום הבכורה החדש של להקת פיסוק רחב הנחתי בידה של אימי הדתל"שית והמתנתי רגע. תגובתה לא איחרה להגיע: "אבל אורי, זה.. זה ממש ארוטי".
"כן" אישרתי, "זה כל מה שיש לך להגיד על זה?" התגובה הפעם התמהמה מעט ואז שוגרה אל חלל המטבח הנקי ביותר במזרח התיכון:
"השמות של הנגנים.. שבעה מהם ואין שם אפילו אחד מאותה העדה".
"כן", חזרתי על עצמי והוספתי "כך זה גם נשמע".
לפתע סקרנותה מבליחה – "ומה הקטע שלהם עם רחב הזונה?"

יש המשך »