אור בזויות

קטב מרירי - משמאל: חיים רחמני, יהוא ירון ושי לוינשטיין / צילום: טליק אדיר

מי הוא קטב מרירי? תלוי את מי שואלים. אם תחפשו את התשובה בגמרא או בקבלה, קרוב לוודאי שתמצאו סיפורים על איזשהו שד יהודי גדול ונורא. כן, מסתבר שגם לנו יש אחד כזה. לעומת זאת, אם תשאלו את עבדכם הנאמן, הדבר הראשון שאספר לכם יהיה על להקה מיוחדת במינה, ולמען האמת גם די עלומה, שאת אלבומה השני והמצוין הוציאה זה עתה. "על חורבות האביב" הוא נקרא, ובתוכו שוכן סיפורו של מנהיג הלהקה, חיים רחמני, או יותר נכון – סיפורה של העיר תל אביב כולה דרך הפילטר של מצפונו המיוסר.

את סיפורה של העיר בוחר רחמני לספר לא במילותיו שלו, אלא באמצעות טקסטים שנכתבו בידי המשוררים יונה וולך, רוני סומק, ישראל פנקס וט.כרמי. רחמני, חובב גדול של השירה העברית, אמנם גדל וחונך בירושלים בשכונה חרדית, אך מתגורר כיום בשנקין, ומשם מלחין ויוצר יחד עם חברי להקתו; הגיטריסט שי לוינשטיין, המתופפת קרן פמפימון-זהבי ואיך לא – הסופר בסיסט יהוא ירון, שפשוט נמצא בכל מקום לאחרונה, ומנגן עם אינסוף הרכבים נוספים.

"על חורבות האביב" מפגיש אלמנטים של נויז עם מלודיות פסנתר עדינות אך מעוותות, מין רוק בובות מרוטות עם אווירה איטית ומאיימת של חלום על ערש דווי. מי שיעמיק לחפור מתחת לחורבות האביב של קטב מרירי ימצא מתחתיהן אוצר גדול בדמוי אחד האלבומים המקוריים והמרגשים ביותר שיצאו משולי מוזיקת השוליים התל אביבית של האלף החדש. נפגשתי עם רחמני בדירתו ובי סקרנות גדולה ובוערת לגלות עוד על השד הנורא.

מי הוא קטב מרירי?

"מקור השם מפרשת "האזינו" שבספר דברים. זוהי קללה שאלוהים שולח על כל מי שלא ממושמע. זוהי רק אחת מתוך רשימה ארוכה של קללות שהוא שולח, שלרובן יש צליל שאני מאוד אוהב. אני בעיקר התחברתי לצליל. בתרבות היותר מאוחרת של ימי הביניים, מהתלמוד והלאה, החלו להתייחס לשם הזה כאל שם של שד יהודי והמציאו עליו כל מיני סיפורים בגמרא ובקבלה."

אז בעצם לא קראתם לעצמכם על שמו של שד יהודי נורא?

"לא, זאת לא הייתה הכוונה. מה שמרתק אותי זה העניין של הסאונד. המשמעות של השם פחות מעניינת אותי מאיך שהוא נשמע. קטב מרירי מתקבל כמו משהו מוכר ובעברית, אבל אז כשאתה מנסה לחשוב מה זה קטב ומה זה מרירי אז אתה לא ממש יודע. האמת היא שקטב מרירי בארמית פירושו חץ שמשוח ברעל."

ישנם כל מיני צלילים באלבום שקשה לשייך לאיזשהו כלי נגינה קונבנציונלי. על אילו כלים אתם מנגנים?

"הבסיס הוא פסנתר שאותו אני מנגן, יש גם כל מיני סוגי גיטרות ששי מנגן ואני גם קצת. אנחנו פשוט מעוותים הכל אחרי ההקלטה. גם הצורה שאנחנו מנגנים על כל אחד מהכלים היא לא סטנדרטית. שי מנגן עם כמה מגברים בו זמנית ועם המון אפקטים, אני מעביר את הפסנתר דרך מחשב עם כל מיני פיק-אפים. יש שם גם כל מיני בובות וצעצועים. ממש בנינו קונסטרוקציות באולפן כדי להכין אותו להקלטה."

יש המשך »

בני אדם נהגו לקרוא שירה בעל פה, הרבה לפני שלמדו קרוא וכתוב. היא בוצעה מול קהל חי של מאזינים ניאנדרתליים חובבי תרבות עוד בימי קדם. משוררי קרנות הרחוב קראו בקול רם את שעל ליבם לכל עוברי האורח, אף אחד לא קרא לזה אז "ספוקן וורד". היום, שירה תוססת לה מתחת לאספלט התל אביבי, המגירות בעיר מתפוצצות מדפים אך אין קול ואין קורא. איפה היא? שמישהו יוציא אותה בבקשה לרחוב, שמישהו יצעק אותה מהמרפסת, אני רוצה לשמוע.

לא עברו אפילו חודשיים מאז הופעתו של אמן הספוקן וורד הניו יורקי סול וויליאמס, שהשאיר את הקהל הישראלי פעור פה בזמן שהמטיר את מילותיו הטובות כמו גשם זלעפות כשכל שעמד לרשותו זה מיקרופון ואוצר של מילים והנה – הפטרייה הראשונה כבר צומחת לה בתל אביב:

גלעד כהנא, יהוא ירון, נועה פארן, אודי שרבני, וגון בן ארי הם רק חלק קטן מרשימת האמנים שיופיעו ב- Word Up, ערב הספוקן וורד "הרשמי" הראשון בישראל אשר יתקיים ביום שלישי  הקרוב (05/01) במועדון הקומפורט 13.

בפגישה שקיימתי עם ההפקה של '!Word Up', שמחתי לגלות מולי שתי בחורות בשנות ה-20 לחייהן, נטולות דאווין, חברות טובות שחולקות דירה בתל אביב ואהבה משותפת לספוקן וורד. ענבל בנימין וים כהן מפיקות את האירוע הזה בכוחות עצמן, עם מינימום משאבים ואינסוף אמביציה. מסתבר שהן כבר לא לבד.

רגע, אז מה זה בכלל ספוקן וורד?

כהן: "אנשים לא יודעים מה זה ספוקן וורד. אני מחלקת פליירים ושואלים אותי מה זה. הסברתי כבר כל כך הרבה פעמים. ובכן, ספוקן פור דמי'ז – התחיל מז'אנר נספח של היפ הופ, סוג של שירה. ההקראה וההגשה שלה – יש בה קצב. ספוקן זה ללא מוזיקה, רק המילים שלך ואתה. אין לך מאחורי מה להתחבא. ראפ תלוי בביטים, במוזיקה. שיר ראפ עם מילים מפגרות יכול להתחבא מאחורי המוזיקה. ספוקן וורד זה טהור. זה רק הבן אדם. אפילו לא חובה שיחזיק מיקרופון."

בנימין: "אבל הקצב הוא לא קצב של ראפ. אולי זו הגדרה אישית שלי אבל לדעתי זו האינטונציה שמבדילה בין שירה רגילה לבין שירת ספוקן וורד." יש המשך »

אביב גדג' (צילום: אבי נתן)

תפילה ליחיד, האלבום החדש של אביב גדג' (סולן להקת אלג'יר), הוא אלבום מופת קורע לב. אמנם תפילה ליחיד רק יצא בתחילת החודש (אוגוסט 2009), אבל אני כבר מכתיר אותו, בביטחון מלא, לאחד האלבומים העבריים הטובים ביותר שיצאו בעשור האחרון! אמת גועשת מתוך האלבום הזה, כעוסה ועצובה. בועטת. המילים מעולות, נוקבות.

אין, כל השירים באלבום מעולים, כולם. זהו אלבום שלם. מהראשון ועד האחרון טלטלה אמוציונאלית. תפילה ליחיד הוא יצירה שלמה ולא אסופת שירים מפה ומשם. יש בכל האזנה לאלבום הזה כוח שמתגבר ומתגבר, השירים יורשים כוח מקודמיהם באלבום עד שכל העסק מתפוצץ לך בפנים בקתרזיס עוצר נשימה ופוער פיות בשיר האחרון הנושא את שם האלבום.

מוזיקאים שמשתתפים בתפילה של גדג' – רון בונקר, הגיטריסט המעולה מהמידנייט פיקוקס, יהוא ירון, שמנגן גם עם רות דולורס וייס, על בס וקונטרה בס, אביב ברק – תופים ובוריס מרצינובסקי האקורדיוניסט השיכור מהתזמורת הטרופית של איליאן פנסנסוי…

הופעת השקה לאלבום תיערך בבארבי בתל אביב ב- 27/08. אני כל כך הולך להיות שם. יש המשך »