אור בזויות

די.ג'יי קראש ונוסאג' ת'ינג יופיעו במועדון הבלוק החדש ביום חמישי הקרוב (8.9.2011). להשתתפות בהגרלת כרטיס זוגי, השאירו תגובה כלשהי. אם אתם לא יודעים מה לכתוב – אתם מוזמנים להשאיר לינק לוידאו  עם נינג'ות מיוטיוב.

Nosaj Thing (Jason Chung)

• וזה יפני או סיני אני תמיד מתבלבל: סיני. שגדל בלוס אנג'לס.
• נוסאג' מפיק היפ הופ אינסטרומנטלי מהסוג שמכניס אותך לטריפ, שעשוי להיות בקצב שונה לחלוטין מהקצב בו הגוף שלך זז על הרחבה. גולש על משטחי סאונד עדינים אך רחבים  ומאיימים, הוא לוקח את מה שאבא דיג'יי שאדו עשה בתור חלוץ טרנטייבליזם וכולא בטירה דמיונית חשוכה, עם מרתף ובו פטיפון אחד שבור ואיש עם ניצוץ בעין.
• האזינו לקטע הבא של נוסאג' ת'ינג מתוך תיקלוט שלו לפני חודשיים בלונדון. אתם מוכרחים. עובדה.

• הוא שחרר אי.פי כפול ב-2006 ואלבום הבכורה שלו Drift, יצא רק לפני שנתיים, בלייבל BrainFeeder של פליינג לוטוס.
• בשנתיים הספיק ילד הפלא למקסס רשימה מפחידה של אמנים – Radiohead, Flying Lotus, Charlotte Gainsbourgh, The XX, Drake, Daedelus.

• כבר חרש במות מסביב לעולם, כולל את אלו של הפסטיבלים החשובים ביותר (קואצ'לה, סונאר ועוד) ואף חימם את ה XX בסיבוב ההופעות הראשון שלהם בארצות הברית.
• הוא בא לשחק לכם גם עם העיניים עם מופע אודיו-ויז'ואל חדש, שיצר בשיתוף הקולקטיב Fair Enough, אולפן שאחראי לוויז'ואלז של אמנים כמו – Toro Y Moi ו -Holy Other.

• התחיל לתקלט כשהיה בן 12.
• עדיין נראה כמו ילד בן 12.
• אבל יש עליו:

DJ Krush (石 英明 Ishi Hideaki)

• אז זה יפני או סיני אני תמיד מתבלבל: יפני.
• אם נוסאג' ת'ינג הוא הנינג'ה קיד, די.ג'יי קראש הוא מיסטר מייאגי. הסנסיי החכם.
• אגב נינג'ות, הוא תרם לנינג'ה טיון את אחד הקטעים שהכי מזוהים איתה. The Sign.

• מאבות הטרנטייבליזם. עבד עם Coldcut, עם DJ Shadow ורבים וטובים אחרים.
• מופיע בסרט הקאלט Scratch:

• בין טונות שיתופי הפעולה שלו תמצאו את מוס דף, הרוטס, מאסיב אטאק, אנטי-פופ קונסורטיום ועוד.
• הוא קצת מפחיד.

• שיחרר כבר 9 אלבומי אולפן וקטעים שלו מצויים באוספים רבים של טריפ הופ, היפ הופ, אלקטרוניקה וביטים שבורים ועד לסול וניו ג'אז.
• וזה טירוף:

• באותו ערב של המסיבה של די.ג'יי קראש ונוסאג' יש גם את לטישייה סאדייר (Stereolab) לייב בלבונטין 7! תהיו אמיצים ותחגגו על שתי החתונות, אחרי הכל השעות לא ממש חופפות. ערב מפרך לפנינו שחאראם לפספס.

ההגרלה הסתיימה והזוכה בכרטיס הזוגי הוא יצחק! מזל טוב חבוב, בדוק מייל.

Jane's Addiction 2011

להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה כלשהי. אם אין לכם מושג מה, אתם מוזמנים להשאיר לינק יוטיוב לשיר שאהוב עליכם במיוחד מהניינטיז. ורצוי שיהיה עם גיטרות חזקות. שני הזוכים יבחרו ראנדומלית קרוב למועד ההופעה שתתקיים ב-1 בספטמבר בביתן 1, גני התערוכה. הופעת החימום תהיה של Blonde Redhead.

אם אתן בחורות (וגם אם אתם לא), אתן בטח בוהות עכשיו באליל הגיטרה המקועקע של ג'יינז אדיקשן, דייב נבארו (השמאלי בתמונה למעלה) במקום להתמקד בטקסט. היי! קצת ריכוז. את נבארו הכרתי לראשונה ב-1993 (לפני שהוא עשה את כרמן אלקטרה) ולא, לא היכרות אישית, אלא דרך קסטה שגנבתי מאחי הגדול. אז הוא היה בכלל הגיטריסט של הרד הוט צ'ילי פפרז (נבארו, לא אחי) בתקופת האלבום One Hot Minute. אני זוכר שהופתעתי מאוד בתור ילד לגלות שמישהו בכלל מעז למדוד את נעליו של ג'ון פרושיאנטה, האיש מהאוזניות שלי שהיה עד אז הגיטריסט. מבחינתי אף אחד לא יכול היה להחליף את הגאון מ- Blood Sugar Sex Magik.

ובאמת RHCP השתנתה מאוד אחרי שפרושיאנטה התחרפן מסמים (ומעצמו) וצלל אל תהומותיו האישיים ובכך גם הפך לקורבן נוסף של הלהקה (לפניו הילל סלובק, הגיטריסט החיפאי של הצ'ילי פפרז, מת ממנת יתר של הירואין). אמנם One Hot Minute לא הצליח באותו קנה מידה של קודמו (Blood Sugar…), אך הוא בהחלט היה אלבום עמוס בסטייל, בכאב ובגרוב שהיה פחות fאנקי ויותר קשוח, ככל הנשמע תודות לנבארו ולחוויות הקשות שחברי שתי הלהקות האלו עברו יחד "מתחת לגשר" בלוס אנג'לס.

כל זה קרה כולה שנתיים אחרי שג'יינז אדיקשן התפרקה. נבארו הביא לצ'ילי פפרז את האלבום שגרם לי לעשות מוהק בכיתה ה'. רציתי להיראות כמו Flea, הבאסיסט הקופצני של RHCP. אבל לאמא שלי עלו אסוציאציות של נאו-נאצים מהראש שלי, מה שקיצר את חיי התספורת החדשה לפרק זמן של פחות מ-24 שעות, לפני שנגזמה וקירחה אותי. לא נורא, נשבעתי שאראה את הצ'ילי פפרז בהופעה בעודי צעיר ובזמן שכוחי עוד מאפשר לי crowd surfing. החלום הוגשם באנגליה ב-2001, כשראיתי את הצ'ילי פפרז על במה יחד עם ג'ון פרושיאנטה המשוקם, שחזר ללהקה מין המתים. ימי Californication העליזים. את ג'יינז אדיקשן לעומת זאת, עדיין לא יצא לי לראות בעיניים.

לא שמתי את ידיי על הקסטה של Nothing's Shocking עד החטיבה. כל השיט האובדני-הדוניסטי של סולן הלהקה ומייסד פסטיבל לולפאלוזה, פרי פארל, היה פסיכי מדי בשבילי בתור ילד מכדי להכיל. הצרחות בשיר – Ted, Just Admit It אפילו הפחידו אותי. !SEX IS VIOLENT, SEX IS VIOLENT. הו, אם אמא רק הייתה יודעת מה להקות כמו ג'יינז וה-Butthole Surfers שרו לי באוזניות – היא היתה מגלחת לי את המוהק על המקום במקום לתת לי למשוך איתו עוד כמה שעות של תשומת לב בבית-ספר.

הרכב האלקטרו-טריפ-הופ, Jahcoozi מברלין (BPitch Control), ינחת ישר באולפני הבניטחונים ויתארח ברדיו אור בזויות, ביום חמישי הקרוב (14.07) בשעה 19:00. הם ייתנו לייב בתוכנית! לפיכך, אין לי טעם בלהרביע לכם את המוח זוויגים-זוויגים כאן ועכשיו, מאחר ובכל מקרה אעשה זאת בזמן השידור. בינתיים תקשיבו לטריו הגרמני/סרי-לנקי/ישראלי המגניב הזה. להשתתפות בהגרלת כרטיס זוגי אחד ועוד כרטיס בודד אחד, השאירו תגובה כלשהי (שני זוכים רנדומליים בסך הכל). אתם מוזמנים לכתוב איך הייתם קוראים לעצמכם, אם הייתם DJ (שם במה)? כל מי שישאיר תגובה, ייכנס אוטומטית לרשימת ההנחות (ההגרלה פתוחה להשתתפות עד מועד שידור התוכנית)! ההופעה תתקיים כבר באותו לילה של חמישי, במועדון הבלוק החדש שבתחנה המרכזית והנוצצת.

• עמוד האיבנט בפייסבוק
• יתקלטו לפני ואחרי ההופעה החיה של ג'הקוזי נבחרת רצינית של דיג'ייז מקומיים:
  BOTANIKA, KALBATA, KISLUK & LOYAL, RADIOCLASH

האזנה ביום חמישי בשעה 19:00 לתוכנית דרך הלינק כאן. אשתדל לתת איזה סטטוס וציוץ תזכורת לפני

אני רוצה פוסטר כזה

ג'לו ביאפרה, סולנה האגדי של ה-Dead Kennedys, מגיע בפעם הראשונה להופעה בבארבי במוצ"ש הקרוב! הוא יגיע אלינו עם להקת-העל הנוכחית שלו – The Guantanamo School of Medicine שכוללת את ראלף ספייט (מ-Victim's Family), קימו בול, ג'ון וייס ואנדרו וייס שניגן עם הבאטהול סרפרז ועם הנרי רולינז. באמת שאפשר לכתוב ספרים על ספרים אודות האיש הזה, על ההשפעה העצומה שלו על ומתוך תרבות הנגד הצעירה של שנות השמונים והילך – אבל מה שאני הכי רוצה לעשות כאן זה לחלק לכם שני כרטיסים במתנה. להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה כלשהי ואם היא תכלול בתוכה גם איזה לינק יוטיוב לשיר מחאה שאתם אוהבים במיוחד – בכלל יצאתם גדולים (אבל לא עם יותר סיכויים )

ביאפרה נחשב לאחד מאבות תרבות ההרדקור וה-Pאנק האמריקאיים. אל המעמד הרם הזה הצליח איכשהו להגיע באמצעות הרבה הומור. אמנם הומור שיש שיראו בו מעוות, חולני וחסר טעם, אך זה בדיוק היה העניין וכאן נכנס גם הטעם לבדיחות – הרי הן מאז ומתמיד נשאו על גבן ביקורת נוקבת דרך מסרים אבסורדיים ומשחקי תפקידים. מטרתם היתה ועודנה לשים מראה מול חסרי חוש הביקורת העצמית והחברתית וסתם אל מול נכי-מצפון. כלומר, ביאפרה לעיתים בוחר לשחק בשיריו את הדמויות שהוא מתעב ואז לשיר כביכול מגרונם כפי שעשה בסינגל הראשון ששיחרר עם הדד קנדיז (שיצא באלבום הבכורה Fresh Fruit for Rotting Vegetables ב-1980).

California Über Alles – הסינגל הראשון של "דד קנדיז". השיר נכתב מנק' מבטו של מושל קליפורניה דאז שלדעת ביאפרה הוביל מדיניות היפית-פשיסטית. עוד יותר מצחיק לחשוב שניאו נאצים בעצמם חשבו שהם מצאו לעצמם להקת בית חדשה אחרי השיר הנ"ל שמתייחס גם להמנון הגרמני הפשיסטי של הימים החשוכים ושאף אחד כבר לא ממש שר יותר.

Nazi Punks Fuck Off – כתגובה מתנערת וחשובה מאוד, ביאפרה כתב את השיר הבא ובו טרח לנתק כל קשר בינו לבין ניאו נאצים חסרי חיוך וכמו כן להדגיש שה-Pאנק מבקר ומוחא נגד פשיסטים וכמובן שלא מצרפם "אל שורותיו".

Kill The Poor – מי שחשב בזמנו שביאפרה קורא באמת ובתמים לצאת ולהרוג עניים בהחלט אמור להיות זכאי לאחוזי נכות והוא כנראה לא מקבל אותם, כי הוא פשוט טיפש מדי בשביל לבקש. צריך להרוג אנשים שלא מבינים בדיחות.

פוליטיקאים, אנשי עסקים דורסניים ושאר מזהמי סביבה הם רק חלק קטן ממי שחטף את ריקושט מילותיו של ביאפרה לאורך השנים, עם הדד קנדיז וכאמן ספוקן וורד מוערך. מטרתו היא פחות לבדר מאשר לגרות את המחשבה ולהתגרות בה קצת. לבעוט ביסודות שהניח הממסד בראשך ושעליו בנית את מה שאתה קורא לו – אתה.

לא רק למי שמחפש מורה נבוכים לסוגיית הביאפרה: קוואמי שידר ב-"הקצה" של יום ראשון, כמעט שעתיים ספיישל מרתק על האיש ועל פועלו. הקלטה של התוכנית זמינה שם להאזנה והיא מהווה יופי של מבוא לפועלו של ביאפרה. יש בה המון סיפורים קטנים ומגניבים עליו והנה כמה אנקדוטות נחמדות: כיום הוא חבר במפלגת Green Party של ארה"ב וב-79 אפילו התמודד על תפקיד ראשות עיריית סאן פרנסיסקו. הוא שיחרר את אלבומיו ב-Alternative Tentacles – הלייבל הקליפורני הפרטי שהקים ללהקתו וללהקות נוספות (מי צעק אינדי?). הנה ראיון אדיר שלו מ-1979 עם ג'ולס הולנד הבריטי באיזו המבורגרייה ברחוב.

תרעומת גדולה קמה נגד ההחלטה של ג'לו ביאפרה להגיע להופעה בישראל. קבוצה פלסטינית בשם “Punks against Apartheid”, העבירה עצומה והשיגה אני לא יודע כמה – אבל סביר להניח שהמון חתימות נגד הגעתה של הלהקה לכאן. וביאפרה בעצמו הרי ידוע בדעותיו השמאלניות ובתכל'ס זאת לא היתה הפתעה גדולה אם היה בוחר שלא להופיע כאן מלכתחילה ולא לעשות מזה רעש. אבל לבטל אחרי שהכריז? לא מתאים לו. ואני תומך בהחלטה שלא להחרים. כן, אני אשכרה מעדיף לשלם כסף בשביל לעמוד ולחטוף צרחות ממישהו שאני מעריך את תפיסת עולמו ואת הדרך שהוא יודע לבטא אותה על במה. אקבל אותה איך שאקבל אותה – אבל לפחות יהיה לי הצ'אנס להקשיב.

הנה ג'לו ביאפרה בכבודו ובעצמו, מסביר את פשר החלטתו כן לבוא ולהופיע על אף המחאה:

אגב, גם הופעת החימום הולכת להיות שווה לאללה – במיוחד לאנשים כמוני שאוהבים להתפגר. הנה צ'מעו אותם בבנד קמפ שלהם. קוראים להם "בוא לבר" ויש אלבום בכורה בדרך.

הפעם מייקל ג'ירה חוזר לארץ כדי להופיע ולא בשביל להשלים זמן בכלא הישראלי שבו ישב פעם על סחר, או בקיבוץ שבו גר בצעירותו. והוא מגיע לכאן עם סוואנס (שלישי בבארבי, 12.4) – להקתו הענקית שחזרה לפעילות בשנה שעברה אחרי 13 שנה של שקט תעשייתי ופתאום הוציאה אלבום גדול ב-2010.

My Father Will Guide Me Up A Rope To The Sky יצא בשלב, שבו מעריציה הגדולים והוותיקים קיבלו את הלהקה מימי האנדרגראונד השחורים שלהם, בעין מעט חשדנית – אך לבסוף לחלוטין מאשרת. כתבתי עליו ביקורת אוהדת במיוחד בטיים אאוט ולמען האמת – רוב הביקורות היללו אותו, בייחוד אלו שהתפרסמו באותם אתרי אינדי שעוד לא היו קיימים בתקופתה הראשונה של סוואנס (עדיין, 13 שנה אחורה). אך סוואנס אינה באמת להקה "מאוחדת", אלא כזו שפשוט חזרה לפעילות ותפסה את המושכות מהיכן שהניחה אותן.

יצא שאני לומד ומכיר את סוואנס לאט ובזהירות ומהסוף להתחלה. זו לא מוזיקה של – 'בקטנה בוא נציץ פנימה ונשמע', אלא שהאלבומים של סוואנס דורשים מאמץ ולפעמים אפילו סבל. כן, סבל מהסוג שטיפוסים בעלי יצר הרס עצמי משוכלל מזהים ומזדהים עימו בשניות. ייסורים רוחניים בין מכונות מתועשות. אבנים במקום גשם. כאן זה לא לשחות – כאן זה לנופף בהיסטריה מהעמוקים. ולי יש 2 כרטיסים! להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה כלשהי. עדיף שתכלול לינק (יוטיוב) לשיר שגורם לכם לסבול, אבל בקטע טוב. (ההגרלה פתוחה עד השעה 12:00, יום שני)

אנשים קוראים לזה No Wave ניו יורקי. אז אוקיי, מדובר בסצינה מוזיקלית שביעבעה מתחת למדרכות העיר ניו יורק – זה ברור מאליו וגם די שכיח בעולם הפופ והרוק. ומה זה בכלל גל מוזיקת ה-'שום גל' הזאת? הרי 'נו וייב' הוא ז'אנר די מופשט, מין וריאציה על הארט Pאנק שהיה בעצמו מוטציה של הדבר הראשוני שאף אחד לא יודע באמת מהו, ושלא אתחיל בכלל לבלבל את השכל על המילה פוסט. עצור. תרגיע. לטעמי סוונאס הם, יותר מהכל, נק' ההשקה המיוחדת שבין האינדסטריאל והמוזיקה הגותית הפסיכדלית והכבדה לאינדי-רוק הראשוני שהגיח בזמנה (ת'ורסטון מור ניגן על באס עם סוואנס לפני שהקים את סוניק יות'. אבל מיהו בכלל).

נשמע שההתקדמות של הברבורים היא איטית. הם לא צחורים והמים עכורים. סוואנס הם האבולוציה של הנשמה המיוסרת והשופטת של ג'ירה. באמת קשה להאמין שמדובר עדיין באותו איש, אותו הנער ההיפי האמריקאי שהיה מסתובב בסיקסטיז בארץ – שאליה הגיע בטעות במהלך רואד-טריפ אירופאי שהסתבך. אותו ההומלס עם השיער הארוך והספליף שהיה עובד במכרות הפחם בתמנע. התמונה המצטיירת משני המשפטים האחרונים היא כמעט אנטיתזה למוזיקה של סוואנס, שהיא סמיכה ואפלה וכלל לא צבעונית, חופשית ומלאה בחיוניות ובברק.

ג'ירה הוא פרונט-מן שמסמל את מה שאמיתי בעיניי באנדרגראונד רוק האנטי מסחרי – החל מהופעות קיצוניות, שיטות שיווק עצמאיות והתכה חופשית של סגנונות מוזיקליים שבדרך כלל לא נפגשים, דרך אופן הבעה אמוציונלי מאוד אך עם זאת קשוח על אמת. מעניין איך הפך מהסטלן הקטן שהיה, לאותו אייקון שהוא כיום בקרב הרדקוריסטים רבים וטובים. אל תהיו כבדים, זרמו להופעה הזאת.

הגרלה הסתיימה. שמות הזוכים הם עמית ו-כפיר אבינון.

זכיתי לארח ברדיו את אמן הכלייזמר-Pאנק הגדול דניאל קאהן ואת פסוי קורולנקו – כותב השירים ההזוי ממוסקבה לקראת הופעותיהם בארץ עם פרוייקט האונטרנציונל שכולל גם את אוי דיוויז'ן! קאהן הוא מספר סיפורים גדול, אמן רב תחומי בעל סגנון מוזיקלי ייחודי שסובב את הפולקלור היהודי (האשכנזי. בעיקר. טפו). רוק, בלוז וכלייזמרים, שירים רדיקליים ביידיש וקברט פוליטי – מין סמתוכה מוזיקלית מהוקצעת שמעמתת סוציאליזם עם שטניזם, חסידיזם, אלכוהוליזם, מודרניזם, ציונות, אנטי-ציונות, לאומנות, ופוסט-מודרניזם לכדי מוזיקה מעולה שכיף לרקוד לה ושווה מאוד להאזין למילותיה. הנה טיזר קטן מהתוכנית ששודרה אתמול – The Jew In You הוא קטע שקאהן כתב עבור דמות במחזה וזו הפעם הראשונה שהוא מבצע אותו בפומבי. תקשיבו למילים, היהודון הזה מדהים. במהלך הלילה אעלה לכאן את התוכנית המלאה, עם ביצועים חיים נוספים, קטעים מהאלבום החדש של קאהן וקטע אחד הזוי במיוחד של קורלנקו – עושה שיר ראפ קינקי על פיצות ממדינות שונות בעולם.

Partisans & Parasites של דניאל קאהן ולהקת The Painted Bird היה ועדיין אחד האלבומים הכי פרובוקטיביים ומוזיקליים ששמעתי בתקופת הזוהר של הPאנק הצועני. כמובן שהשיר הראשון שנתפסתי עליו מתוכו הוא Six Millions Germans הגאוני, שמתאר את הנקמה הפיקטיבית שלנו ואת רגשות האשם המסובכים שכבכיכול ליוו אותה. על כך אתם יכולים לקרוא את מה שכתבתי לפני כמעט שנתיים. צועניכלייזמערפאנק!

להשתתפות בהגרלת הכרטיסים להופעה שתתקיים בשבת בלבונטין 7 (26.3) השאירו תגובה כלשהי. ההגרלה נחתמה והזוכים הם: הילה ותומר ר. כרטיס מחכה לכם במייל

יש המשך »

שעה ראשונה: ספיישל באזקוקס לקראת הגעתה לארץ של אחת הלהקות הגדולות והכי משפיעות ב-Pאנק הבריטי המקורי ותרבות ה-DIY. (ה)באזקוקס השפיעו על אינספור הרכבי Pאנק, כמו גם על להקות שמותגו מאוחר יותר בסבנטיז כפוסט Pאנק, באייטיז כאינדי ובתחילת הניינטיז כגראנג'. ולהבדיל מהופעתו של הווידרדו ההוא שהיה כאן ממש עכשיו – מארק אי סמית', מההופעה הזו דווקא יש לי ציפיות גבוהות. באזקוקס יודעים את מקומם, יש להם קהל מסור כבר עשרות שנים ולמרות שאת המהפכה שלהם הם כבר עשו, להופיע הם תמיד אהבו והם עדיין ידועים באנרגיות הלא נגמרות שלהם על הבמה.

באדיבות הרדיו הבינתחומי יש לי 2 כרטיסים חינם לחלק לכם להופעה! להשתתפות בהגרלה – הכניסו בתגובות לינק לשיר Pאנק שאתם ממש אוהבים (הקישור ליוטיוב יהפוך אוטומטית לוידאו עצמו). שמות הזוכים המאושרים בכרטיס לבאזקוקס + הקליק הם ליבי ואביתר ערד.

1. Buzzcocks – Oh Shit!
2. The Velvet Underground – There She Goes Again
   נ.ב. – "האבנים המייסדות" = אבני הפינה שהניחו הלהקות המייסדות
3. Buzzcocks – Boredom
4. Sex Pistols – New York
5. Buzzcocks – Orgasm Addict
6. The Boys – First Time
7. Buzzcocks – I Don't Mind
8. The Undertones- Teenage Kicks
9. The Stooges – Raw Power
10. The Clash – I Fought The Law
11. Buzzcocks- Ever Fallen In Love (With Someone You Shouldn't've)
12. Magazine – Shot By Both Sides
13. Buzzcocks – What Do I Get
14. Wire – Mannequin
15. The Fall – Repetition
16. Buzzcocks – Promises
17. The Strokes – Undercover of Darkness
18. Buzzcocks – Lipstick

——————————————————————————————————————

שעה שניה: אד באנגר, הלייבל שהביא לנו שמות כמו ג'אסטיס, Busy P ו- Uffie, מוכיח לעולם שהאלקטרו הצרפתי עדיין בועט עם אוסף חדש. ארט דפרטמנט הקנדיים מגיעים לנגן בתל אביב. Sandwell District הם תעלומה. איפי חדש לג'אזסטפה המצויינים, קטע נוסף של The 2 Bears שהתמכרתי אליו מתוך Curious Nature, דטה רוק מוציאים אלבום רמיקסים לפני שיחרור האלבום החדש ולסיום – טעימה מהשוודית החמה של השעה.

התוכנית משודרת בימי רביעי בשעה 20:00 ברדיו הבינתחומי 106.4fm

ככה עושים הסברה נכונה. ככה מייצאים לעולם את מה שכן טוב במדינה. רק ככה הגויים ילמדו – דרך הרגליים זה יעלה להם לתחת ודרך הלב זה ישקע להם בראש! הרי, יש לנו פה הרבה יותר מכמה גמלים ובחורות בביקיני עם נשק אוטומטי על הגב (טוב, הדוגמא האחרונה דווקא די מגניבה, אם ממש משתדלים שלא לחשוב עליה לעומק). האוסף החדש של נבחרת הגרוב הישראלית יוצא בימים אלה בארץ ובחו"ל ולי הוא נשמע כמו דרך נפלאה להכיר לעולם את מה שכן זורם כאן (חוץ מדם, זה הם מכירים). הערב (חמישי, 3.3) יושק הדיסק החדש בחגיגת הופעות מטורפת בהאנגר 11. תתכוננו לשואוקייס של אחת הסצנות היותר כיפיות במוזיקה הישראלית של השנים האחרונות:

קותימן הגאון, Soulico שבדיוק חוזרים מסיבוב הופעות באמריקה, הנשמה המקומית – קרולינה, בום פם המתיוונים יחד עם 'דה קיד' – המתופף המעולה שלהם שמכניס בהם וייב מטאל בריא, התפוחים והאחים רמירז שאולי יתאחדו שוב למגה-זורד שנקרא "התפואחים", אשף הסמפלרים וחצי הצמד ביטר ג'וז הלוא הוא שי ליברובסקי aka דיגיטל_מי, דיג'יי הקטיק מהחבר'ה של טבק והדיג'יי מארקי Fאנק שנראה ונשמע כאילו ברח מבית חולים פסיכיאטרי בסיקסטיז, The Koliphones שמחזירים עטרה מזרחית ליושנה, האיש שנשאר מבחירה בסבנטיז – עוזי נבון, הדדהדז הישראלים – Tree, להקת Left. פאק זה הרבה מוזיקאים, את מי שכחתי? רגע. כן: רדיוטריפ, MC Goga – הסולן של לוס כפרוס, אייל תלמודי – הנשפן של הבלקן ביט בוקס ויורם ארבל שדופק קאמבק מגניב לאללה עם חידוש לשיר של עצמו, "תני לי הזדמנות", מתוך האלבום היחיד שהוציא ב-1972.

לכבוד הפסטיבל, החבר'ה בלייבל אודיו מונטאז' מפנקים בשני עותקים של האוסף המדובר – Mediterranean Grooves and Raw Sounds. כדי להיכנס להגרלה השאירו בתגובות איזה אמן ישראלי לדעתכם רצוי שלא ייצג את ישראל בחו"ל (ואתם יכולים גם להשאיר תגובה סטייל "תביא דיסק ותפסיק להתחכם" – זה גם תופס). אגב, רק כדי להפריך את השמועה – זה לא דיסק כפול אבל כן אלבום אחד ארוך וגדוש בלא פחות מעשרים קטעי הסברה ישראלית טובה ואנטי-שכלתנית:

1. Boom Pam – Sabal'e

2. BTA – Hijazz Chaser (UBK Remix)

3. Kutiman – Losing It (Featuring Karolina)

יש המשך »