אור בזויות

הגרסא האתיופית-מקסיקנית של ריידן ממורטל קומבאט - גונג'ה סופי

גונג'ה סופי, אחת ההפתעות הגדולות של 2010, עומד להגיע למועדון הקומפורט 13 בתל אביב (16.9, יום חמישי) להופעה אחת יחד עם הדיג'יי והמפיק הרצחני דה גסלאמפ קילר ואני בעננים מזה לחלוטין. באמת שלא ראיתי את זה בא, בד"כ אמנים מגיעים אלינו אחרי שכבר הספיקו להתבוסס בידיעה שהם כבר הפכו לענקים בכל העולם ונכון שלפעמים גם מתמזל מזלנו ואנחנו תופסים אותם קצת לפני זה, אבל עם גונג'ה סופי העיתוי פשוט מושלם, בדיוק בזמן הפריצה שלו, רק השבוע האיש נתן את ההופעה הראשונה שלו אי פעם בלונדון ומסתבר שאנחנו הבאים בתור! רק השנה שיחרר האיש את אלבום הבכורה המופתי שלו, A Sufi And A Killer, שאת רובו הפיק גסלאמפ קילר והוא ללא צל של ספק אחד מאלבומי השנה שלי, ואולי אף המיוחד והמפתיע ביותר מכל אלבום אחר שיצא לאחרונה. מלאן תאלפים כבוד צריך לתת לחבר'ה החרוצים של טבק, שאחראים על ההנחתה הענקית הזאת. וגם כמובן, תודה על זוג הכרטיסים שהם מעניקים לקוראי אור בזויות (פרטים בתחתית הפוסט).

אין בנאדם שהשמעתי לו את האלבום הזה ונשאר בפרצוף אדיש, אין מגזין מוזיקה שמכבד את עצמו שעדיין לא כתב איזו ביקורת נלהבת עליו. ובצדק, הצמד מסאן דייגו יוצר מוזיקה אורבנית כזאת שזורמת לא רק במועדונים חשוכים, אלא דווקא מתאימה לא פחות גם למרחבים הפתוחים של הטבע הפראי, למדבר, לחוף, לטיול הפנימי. הגונג'ה סופי הזה לא אמיתי, הוא נשמע כמו מכשף ונראה כמו אחד שלא הייתי מישיר מבט לעיניו אם היה יושב מולי ברכבת התחתית, אבל האמת היא שכולו יופי רוחני, מרגש גם כשכוחני, עדין גם כששבור, אבל תמיד שבור. יש בקול שלו משהו מנופץ לגמרי.

גונג'ה סופי נולד בשם הלא פחות מוזר – סומק אקס והוא בן לאבא אמריקאי-אתיופי ואמא מקסיקנית. מוזיקה הוא יוצר כבר מהניינטיז, היפ הופ וראפ אלטרנטיבי, ביטים מופרכים על CD-R וכאלה, אך רק בשנת 2008, אחרי ששיתף פעולה עם אמן ענק אחר בשם Flying Lotus, פתאום נפקחו עליו עיניהם של האנשים הטובים בחברת התקליטים האגדית Warp והעניקו לו את חותמת הכבוד. לפני שעזב את סאן דייגו אל המדבר הקליפורני ושם הפך מנרקומן למדריך יוגה, היה גונג'ה סופי חבר בקבוצת אנדרגראונד היפ הופ שנקראת Masters Of The Universe (הימן?). אך עם זאת, מהאזנה ראשונה לאלבום, האסוציאציות של את מי הוא מזכיר מתעופפות הרבה מעבר להיפ הופ אבל אף פעם לא פוגעות בדיוק. קשה, קשה מאוד לאפיין אותו: הוא לא זמרת סול, אבל בהחלט יש בו משהו שמזכיר את נינה סימון. הוא לא תום וייטס, אבל יש בקולו הפגום, המלא בחול וחצץ משהו שבכל זאת מזכיר אותו. הוא לא דבנדרה בנהארט, אבל אין ספק שהסופי הזה חתיכת ניאו-היפי מבפנים החוצה. אני יכול להמשיך כך עוד ועוד, על המילים האפלות שלו, החכמות והלפעמים הומוריסטיות, על הסאונד המעושן ועל ההשפעות המזרחיות על המוזיקה עצמה, אך זה כבר יהיה להכביר במילים. באמת שיש בו יותר מדי מרכיבים ובכל זאת המכלול שלהם איכשהו לא נשמע מורכב מדי. להיפך, מדובר כאן באלבום שתופס אותך על ההאזנה הראשונה ומשם נפתח לעומק. אתם פשוט מוכרחים לתת האזנה אחת לפחות לפני שאתם מחליטים להיות טמבלים ולפספס את ההופעה הזו, אז הנה אפשר ורצוי לשמוע את כל האלבום כאן.

יש המשך »

הבית זונות באור בזויות נמשך עם עוד כרטיסים חינם. מה לעשות, כשמציעים לי לחלק כאן במתנה כרטיסים לאירועים שווים שאני בעצמי הולך אליהם, אני לא אומר לא (וכשמציעים לי לחלק לאירועים שלא הייתי הולך אליהם בעצמי, תהיו בטוחים שאני נמנע).

אם כן, חבורת סוליקו האדירה חוגגת עשר שנות פעילות (ימבה) ומרימה מסיבה בקלצ'ר קלאב בתל אביב בחמישי הקרוב (19/08). עידו 'וידו' סער, אייל רוב, מיכאל 'שימי סוניק' אמת ורונן סאבו (דה סוליקו קרו) יתקלטו ויתנו לאם סי זולו משיקגו לעשות את ההתחרעויות על המיקרופון. זולו הוא אם סי דאנסהול מעולה והוא אחד מהאורחים הרבים שמשתתפים באלבום הגדול שסוליקו הוציאו בשנה שעברה – Exotic On The Speaker, אלבום בו השתתפו בין השאר שמות ענקיים מעולם האלטרנטיב היפ הופ כמו דל דה פאנקי הומוספיאן, גוסטפייס קילה ו-ליריקס בורן. עוד יעלו ויבואו על העמדה החברים: סקול מאסטר (התפוחים), תת-מודאב (TABAC) ואבו דאבי סאונדסיסטם (הבחורצ'יק מהחומוס) בהופעת בכורה.

לכבוד המסיבה סוליקו רקחו מיקסטייפ מצויין של חצי שעה ככה, רק בשביל לתת איזה טיזר איכותי ומרקיד לקראת יום חמישי. שמעתי אותו. מעולה. יש מעט דאנסהול שאני ממש אוהב וסוליקו יודעים איך לתת את המינון הנכון שלו בין שלל הסגנונות שהם מנגנים אם זה היפ הופ, דאב, פאנק, אלקטרוני או ערבי. זה תמיד יוצא איכותי. הנה, אפשר גם להוריד למחשב:

• האיבנט של המסיבה בפייסבוק
• הורדה חינם של Queen Of Hearts עם אם סי זולו ונועה פארן מתוך Exotic On The Speaker

אז איך זוכים?

כרגיל, השאירו תגובה כלשהי. אם בא לכם אתם מוזמנים לענות על השאלה: איך זה שאריה ים לא נחשב למלך חיות הים? אבל לא חובה..

הזוכה בכרטיס זוגי: dikla

דיויד אלן - סבא פסיכדליה עדיין בועט בחלל

דיויד אלן, הזקן המטורלל שיחד עם רוברט ווייאט הקים את Soft Machine הגאונית אי שם בשנות השישים, חוזר עם להקתו The University Of Errors להופעה אחת בבארבי, ביום שלישי הקרוב (17/08). ההופעה תכלול ביצועים ורה-אינטרפרטציות לשירים מה-'ארלי דייז' של סופט משין כמו גם ביצועים מהקריירה שלו עם גונג וכאמן סולו. אלן מוכר כיום בעיקר בזכות  גונג, להקתו האגדית (והאגדתית) איתה גם ביקר בארץ בשנה שעברה. את סופט משין עזב אלן בעקבות כך שהסתבך עם הרשויות הבריטיות, ולא קיבל ויזה אל תוך הממלכה המאוחדת בניגוד לשאר חברי סופט משין. כידוע, הבריטים הצנונים האלה התייחסו אז להיפים כאל מגיפה שיש להדבירה, והיו להם די והותר אנגלים זרוקים משלהם, בשביל שירשו לעוד אוסטרלי תמהוני על אסיד, שעוד מתלבש כמו מכשף מאיזה ספר של טולקין, להיכנס לממלכה ולחיות ע"פ הפאונד. זוהי בדיוק הנקודה בה התחיל סיפור הולדתה של גונג המיתולוגית.

Thats How Much I Need You Now performed by Daevid Allen's University Of Errors

חשוב לציין שהבאבא (ימים) הזה לא איבד מכוחו ובטח שלא מהיפיותו. חברים, אל תתנו ללוק הספייס-סבאי שלו להטעות אתכם - הגאון הזה מעולם לא הפסיק לבעוט בחלל, דבר שאי אפשר להגיד על חברו רוברט וויאט, שכבר לא בועט בכלום מאז שנפל מחלון בקומה רביעית, עוד בתחילת הסבנטיז באמצע מסיבה ומאז הוא על כסא גלגלים. במילים אחרות, אמנם דיויד אלן חי בסרט, אך זהו סרט בהמשכים, שמתקדם עם השנים, מתעדכן עם הצלילים וממשיך לחולל קסמים שאפשר לשמוע גם בלי אוזניות תלת מימד.

I Should've Known performed by Daevid Allen's University Of Errors

רה-אינטרפרטציות? אם לשפוט לפי Jet Propelled Photographs שאלן הוציא יחד עם אוניברסיטת הטעויות שלו ב-2004, בהחלט שווה לבוא ולשמוע את התחפושות החדשות שהוא תפר לשירים הישנים של סופט משין. Jet Propelled Photographs זהו שמו של אוסף שירים שסופט משין שחררה בק אין 1967, כשנה לפני ששחררה את אלבום הבכורה הרשמי שלה. אני משוכנע שגם מי שלא מכיר את ג'ט פרופלד פוטוגרפס הישן, אבל כן את סופט משין, יופתע לגלות שהוא בכל זאת מזהה לא מעט שירים. זאת מכיוון שלשירים של סופט משין יש אבולוציה שהתחילה עם אסופת השירים הראשונה וכמו שיהיה ניתן לראות ביום שלישי הקרוב – עדיין נמשכת.

יש המשך »

המתיחות בין חברי בום פם למשפחת הפשע רמירז רק גוברת ומחריפה בשבועות האחרונים, וכולם יודעים שבסוף זה ייגמר במכות, לא יעזור כלום. לפיכך החליט לאון הסנדק פלדמן, לעשות קצת סדר בשכונה, כי זה לא טוב שחמומי המוח האלה יעשו שוב מהומה, אחרי זה באה משטרה וחבל.

זירת איגרוף אמיתית. הפתרון של לאון הוא לדחוף את שלושת הרמירזים לזירה סטייל רויאל ראמבל, יחד עם שלושת הבום-פמים עד הסוף המר. הוחלט כבר על מקום, השעה נקבעה, ולאון הולך להיות השופט בזירה. הוא אפילו קנה חולצת פסים כזאת לכבוד המאורע. אני מדבר ברצינות, הולכת להיות שם זירה – אורגינל עם חבלים, באמצע מועדון הקומפורט!

אז מי לוקח, עוזי רמירז או אורי כנרות? שניהם נראים מסוכנים עם גופיות האבא מכה שלהם, ושניהם נחשבים לגיטריסטים רצחניים, אבל בת'כלס, לעוזי יש יתרון – הוא תמיד מביא אחים המניאק. מצד שני, גם אורי לא פראייר, יש לו את החבר הזה שלו – טובי. קוראים אותו ככה, למה הוא תמיד מסתובב ברחוב עם טובה במכנסיים (יש ערסים צעצוע שמחביאים סכין פרפר בכיס, אבל טובי לא מתעסק בקטנות). שמעתי, שכל מי שבא להתפלצף עליו, מוצא את עצמו שתול עמוק בתוכה (ועכשיו אתם יודעים למה יש לה סאונד כזה חי). גם איתמר לוי, המתופף של בום פם, כולו עבריין, אין לו אלוהים לממזר הקטן עם מסיכת החזיר בר שלו, מרים מקלות על כל גוליאת שלא יבוא. אויבו המושבע, איתן "אני אפרק'ך ת'תחת" רמירז מכיר את החזיר הזה לא מאתמול, וגם לו יש מקל. יותר ארוך. ומחדד.

אני לא סגור עדיין על מי אני מהמר, אבל מה שבטוח זה שאני לא סומך על לאון שבאמת ישמור על כל העסק שלא ייצא משליטה. כמו שאני מכיר אותו, הבנאדם בטח יהיה שיכור מת כבר אחרי הסיבוב הראשון, ועוד יגנוב את הכוסית עם הביקיני שמסתובבת בזירה עם השלט הזה שאומר… בעצם אני לא ממש סגור על מה הוא אומר, אף פעם לא טרחתי להרים את העיניים עד אליו. אבל מה זה חשוב, תנו לרוסי הזה לשתות, גם ככה אף פעם לא הבנתי מה עושה השופט בקרבות מהסוג הזה, הרי במוזיקה כמו ב-WWF אין באמת חוקים. אולי הוא שם בשביל לקבל בראש את הכסא המתקפל. לאון תיזהר.

• לדף האיבנט בפייסבוק
• חברי שתי הלהקות מחממים ומתגרים אחד בשני לקראת הקרב (טיים אאוט, עמוד 124)

איך זוכים?

השאירו תגובה כלשהי. אם בא לכם, אתם יכולים להמר על מי ינצח, או לכתוב מי היה המתאבק האהוב עליכם בכל הזמנים. יש המשך »

תראו, יש לי פרחים על הטבעת

פיטר מרפי, נסיך הדארק ווייב הגותי וסולן באוהאוס לשעבר, חוזר לישראל פחות משנה אחרי שנתן כאן שלוש הופעות סולד-אאוט בבארבי, ולי יש שני כרטיסים לחלק להופעה שלו ביום שני הקרוב ה-26.7, בבית האופרה! מרפי הוא ווקאליסט מדהים בעל קול תהומי, אפל ומרגש, לפעמים נמוך וקודר, ולפעמים גבוה וצווח, כמו איזו גרסא גלאם-גותית של דיויד בואי. מי שמכיר את באוהאוס ואת מרפי, רוב הסיכויים שכבר לא קורא את המילים האלה, אלא ישר גולל למטה בשביל להשאיר תגובה ולהיכנס להגרלה, אבל כל מי שעדיין לא חווה את העוצמות של באוהאוס המפלצתית, או שלא שמע עדיין את קולו של מרפי – הוידאו הבא הוא בדיוק בשבילכם:

קוטנר בתוכנית "עד פופ" עם אברי גלעד, מציג את פיטר מרפי לקראת הופעת הסולו הראשונה שלו בישראל 1990. זה ענק.

הרבה לפני שנערות גותיות בקאמדן טאון התחילו ללכת עם ראסטות וורודות, מה ששלט ברחובות היה ה-Pאנק. מרפי מאוד הושפע ממנו, ומזרמים מוזיקליים צבעוניים כמו הגלאם רוק של הסבנטיז והדאב הג'מייקני של התקופה, אך איכשהו מכל אלו הוא יצר מוזיקה אובדנית, רומנטית ושחורה. הקהל הישראלי הופתע לגלות בהופעתו הקודמת, שהבן אדם גם יודע לחייך, ושהוא כבר התפכח מהרעיון שדיכאון הוא סוג של סגנון (הלך רוח שהיה מאוד אופנתי באייטיז). אך עם זאת, שום דבר בביצועים שלו לא נפגע, ומה שהיה אז אפל עדיין פוגע, והקול שלו עדיין מדהים כשהיה. מאז שבאוהאוס התפרקה, הוציא מרפי שמונה אלבומי סולו, אלבום אוסף ואפילו אלבום נוסף עם באוהאוס מלפני שנתיים. הוא אפילו יצא ב-2006 לסיבוב הופעות עם ניין אינצ' ניילז, שאותה מנהיג אחד המעריצים הגדולים שלו – טרנט רזנור.

אחד השירים הגדולים של מרפי מתוך תוכנית רדיו אליה הוזמן יחד עם טרנט רזנור (NIN) וג'ורדי ווייט (A Perfect Circle)

כשגרתי בלונדון לפני ארבע שנים, יצאה הודעה על כך שבאוהאוס, שהתפרקה ב-83, תתאחד ותופיע בבריקסטון אקדמי בדרום העיר. אני, שאמנם לא הכרתי אז עדיין ממש טוב את המוזיקה שלהם, ידעתי שמדובר בתופעת קאלט שפשוט לא הספקתי לחקור, וקלטתי שאני הולך להצטער על כך עד עמקי נשמתי, אם אתפס עליהם הרבה אחרי שההזדמנות לראות אותם בלייב חלפה לה. הבעיה הייתה שבלונדון כרטסים זה משהו שנעלם רגעים אחרי ההכרזה, ולכן הגעתי עד ליום ההופעה כשאין בידי כרטיס וגם אין יותר לקנות, כל הכרטיסים כבר נמכרו. לא וויתרתי ונסעתי להופעה יחד עם חברה, בתקווה להשיג כרטיס בחוץ, אך החוויה החלה הרבה לפני שהגענו למקום.

ברגע שנכנסנו לרכבת התחתית כבר יכולנו לראות שמשהו קורה, יש המשך »

תעני אסתר לפני הסוויטץ' / צילום: בן פלחוב

אחת ההופעות היותר טובות שראיתי באינדינגב האחרון, היתה של להקה שעד אז הכרתי רק בשמה המוצלח – תעני אסתר. הקלילות הטובה שלה באה עם משב גבי קיצי כזה, שעושה לך להוריד חולצה ולצאת לטייל יחף לצלילי החשמלית-בס-תופים-קלידים-קאזו צהוב-קאזו כתום-קאזו אדום, אה כן וגם המפוחית. רוקנ'רול לחייך איתו. בסוף ההופעה ההיא הם איכשהו זרמו לתוך ג'אם על הבמה יחד עם כהן@מושון. היה שמח.

משהו בפשטות של המילים, בהרמוניות הביץ'-בויזיות, ובאהבה האמיתית למוזיקה החמה, גורם לזה כנגד כל הסיכויים לעבוד ולהשמע מצוין. תעני אסתר מערבבים רוחות סיקסטיז אמריקאיות עם בריט-פופ מהניינטיז דרך הסאונד התל אביבי של שנות השבעים, ובעברית. עושה חשק לצפות שוב בסרט מציצים. להקה לשים במערכת באוטו כשיוצאים לטיול עם חברים. גוד וייבז לגמרי.

תעני אסתר עוברת השבוע שינוי קורע לב בהרכב הלהקה, חילוף ראש בראש של בן-של אחד בבן-של אחר. בסיסיט הלהקה, עומר בסן, בנו של דני בסן הגב-גבר מתיסלם, עוזב לרישיקש (אח.. רישיקש), ומפנה את מקומו ליידוב, יונתן יידוב, הבסיסט והבן-של שלמה, הלוא הוא החולם בספרדית. נפל בחלקי להזמין שניים מקוראי הבלוג להופעת הפרידה/הקבלה של תעני אסתר בחמישי, 22.7, באוזן-בר. להשתתפות בהגרלה, השאירו תגובה כלשהי, אתם מוזמנים לכתוב אילו עוד להקות עם בנים/ות-של עולות לכם לראש.

יש המשך »

אגסוביץ': התפוחים חזרו מלונדון! יש להם הופעה בקומפורט 13, שבוע הבא ב-17
תפוזיאן: תשבע!
אגסוביץ': בכבוד של שלמה בר
תפוזיאן: ששש! איך אתה מדבר?! ככה לשאת את שמו של השלמה לשווא
אגסוביץ': למה תגיד לשווא, מה קרה לך? נפלת מהעץ? כולך לא בעניינים. שלמה בר איתם בדיסק החדש!
תפוזיאן: מה קשור? תשבע!
אגסוביץ': בטרומבון של ג'יימס בראון
תפוזיאן: ג'יימס בראון?
אגסוביץ': נו מה אתה חירש? צא מהקליפה שלך! הטרומבוניסט של ג'יימס בראון, פרד ווסלי, גם מנגן איתם בדיסק החדש. הם לא סתם קראו לאלבום – Kings
תפוזיאן: תגיד לי מה נראה לך, שצמחתי על שיח?! אתה בא להסתלבט עלי?
אגסוביץ': ככה אתה מכיר אותי?
תפוזיאן: מי מכיר אותך בכלל? אם אמא שלי תשמע שאני מדבר עם אגס היא תאכל אותי יש המשך »

חוזרים לישראל / הגלדיאטורז בירושלים בביקורם הקודם

להקת הרוטס האגדית הגלדיאטורז, חוזרת לישראל להופעה על שפת הים. מה יותר טוב מזה במזג אויר כל כך חם? זה רגאיי אורגינל. הגלדיאטורז הם הדבר האמיתי, להקה וותיקה מטרנצ'טאון שבקינגסטון, ג'מייקה, אותה שכונה שידועה כל כך בזכות המוזיקה הנפלאה שיצאה ממנה. להקה שלא הפסיקה לנגן מאז היווסדה ב-1967, ואחראית במידה רבה על עיצוב הסאונד של הרוטס רגאיי – הרגאיי הקלאסי, אתם יודעים זה עם שירי המחאה והכלים החיים. יש אפילו איזה בחורצ'יק אחד בשם בוב נסטה מארלי, שהצהיר פעם שהגלדיאטורז היא הלהקה האהובה עליו. אומרים שהוא מבין. בקיצור יש לי שני כרטיסים לחלק להופעה שלהם בחוף נעורים ב-5 ביולי, שתמשיך אחר כך למסיבה בה יתקלטו הזוג מיי לורד סאונדסיסטם, חבורת ראסטה ליון סאונד וג'וניור בראון. כדי להשתתף בהגרלה השאירו תגובה כלשהי. אם בא לכם, אתם יכולים לציין שם של שיר רגאיי שאתם לא יכולים בלעדיו.

רק לפני שבועיים העליתי לכאן את הסרט Rockers שמתעד את תקופת הזהב של הרגאיי בג'מייקה של שנות השבעים. אז זהו, על זה אני בדיוק מדבר, הגלדיאטורז היתה אחת הלהקות הבולטות של אותה תקופה, התחילה לפניה ונשארה הרבה אחריה. זו להקה משפחתית אותה הקים אלברט גריפית' באק אין דה סיקסטיז, והיום חברים בה כל חמשת בניו לצד שניים ממיסדי הלהקה המקוריים. אין כמעט להקות רוטס מקוריות נוספות שהצליחו לשרוד מאז הסבנטיז, עם עליית הפופולאריות של מוטציות רגאיי צעירות יותר כמו הדאב, הראגאמפין והדאנסהול. הרכב הלהקה עבר הרבה שינויים עם השנים אך בכל זאת הגלדיאטורז הצליחו להשאר בתמונה. וחוץ מלג'ה, שיגידו תודה גם לאלוהי האינטרנט, שחשף בפני הקהל העולמי את סוגיו הרבים של הרגאיי ובסוף גרם לו לחזור ולחפש את שורשיו.

כמה טעימות מהגלדיאטורז:

Looks Is Deceiving by The Gladiators
 

Belly Full by The Gladiators
 

Dreadlocks The Time Is Now by The Gladiators
 

יש המשך »

Woven Hand יופיעו ב-2 וב-3 ביולי, בצוללת הצהובה בירושלים ולמחרת בבארבי בת"א, ואני זכיתי בהזדמנות נוספת לעשות שניים ממכם מבסוטים. ניסיתי לעשות את זה כבר קודם, רק שההיפי ביטל, כזכור לכם. מי שיעלה בהגרלה הנכחית, יזכה לבחור איפה בא לו לראות את ההופעה ואני לגמרי בטוח שהיא הולכת להיות לא פחות מחוויה דתית, איפה שלא תבחרו (היפית היא לא תהיה, זה בטוח). הופעת החימום תהיה שונה בשתי ההופעות: יהוא ירון יחמם בירושלים, ובתל אביב רועי ריק ועידן רבינוביץ' מהקולקטיב. כדי להשתתף בהגרלה השאירו תגובה. אם בא לכם, אתם מוזמנים לכתוב איזה שיר לדעתכם ממש הכעיס את אלוהים במאה שנה האחרונות. מי יודע? אולי בסוף אכין איזה מיקסטייפ חטאים מהתגובות שלכם .

קחו אותי אל הדרום החם / צילום: יח"צ

יש המשך »

יש לי שני כרטיסים לחלק להופעתו של הילד הנצחי, דבנדרה בנהארט. בא לכם טוב? להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה. אם בא לכם להיות יצירתיים, כיתבו מה לדעתכם הייתם מוצאים בתוך הזקן של דבנדרה אם הייתם מחפשים ממש טוב

לא קיים תצלום של דבנדרה בנהארט עושה פרצוף רציני אז ציירו אחד

הופעתו הקודמת בבארבי לפני ארבע שנים, הייתה בין ההופעות היותר כיפיות ושיכורות, שאי פעם יצא לי לחוות. כמה רגעים ספציפיים מאותו ערב נחרטו בזיכרוני, רגעים שהיו לא פחות מקסומים (איכ.. אמרתי קסומים), ויעיד כל מי שהיה שם – היו לא מעט רגעים שכאלה. קבלו אחד ביזארי במיוחד:

יש המשך »