רדיו אור בזויות עוברת מחצות הלילה לפריים טיים! (של הטלביזיה…). התוכנית תשודר אחת לשבוע שעתיים רצוף, בכל יום שני ב-20:00, ברדיו הבינתחומי 106.4fm. התוכנית בעיקרה סובבת סביב מוזיקה אלטרנטיבית אך אני שומר לעצמי את החופש לתקוע פה ושם יציאות שלא במקום. עכשיו שעברתי לשעתיים רצוף אשתדל לתת יותר ייצוג לדברים חדשים שיוצאים וכמו כן לשפוך קצת יותר אור על הזווית הישראלית.
תוכניות הרדיו האחרונות של אור בזויות להאזנה ישירה ו/או הורדה. אני משתפר לאט לאט. שבוע הבא עובר לשדר בלייב ואז אני מקווה שאשמע הרבה יותר חי. צפו להמון מוזיקה טובה ובטח פאשלות בשידור פה ושם. זה לא מה שיעצור אותי מלהעלות את הפודקאסטים של התוכניות ל-Icast ולבלוג. מקווה שתהנו וממש אשמח אם תכתבו בתגובות אם יש לכם הצעות לשיפור / הסתלבטויות על השדרן / הערות על השירים או כל מה שבא לכם. רדיו אור בזויות משודרת ברדיו הבניתחונים 106.4fm בימי שני ורביעי בחצות הליל כשכל האחראים כבר ישנים ואני יכול להתחרע באולפנים המצ'וכללים! קולטים את התחנה באיזור הרצליה, רמת השרון, רעננה וקצת מסביב. משדר לעשירון העליון ולאינטרנט… תעשו כיף.
סמים (16/12/2009)
מכיף לאבדון…
Steinski – Acid Test
The Ink Spots – That Cat Is High
Memphis Jug Band – Cocaine Habit Blues
Johnny Cash – Cocaine Blues
Dillinger – Cocaine In My Brain
Kid Loco – Cocaine Diana
Primal Scream – Higher Than the Sun
The Beatles – Blue Jay Way
The Velvet Underground – I'm Waiting for the Man
Dead Kennedys – drug me
Bobby Conn – Angels
Marilyn Manson – I Don't Like The Drugs (But The Drugs Like Me)
פורסם בקטגוריות הופעות בתאריך 13 בנובמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 3 תגובות
שאול וויליאמס, ב-27 בנובמבר במועדון הקומפורט 13
בעקבות ה-מיקסטייפ של סול וויליאמס קיבלתי מייל מעיתון הארץ ששואל אותי אם מתאים לי לכתוב על סול למדור התרבות "גלריה". הלכתי למרוח מעט אלוורה על הנפיחות שנהיתה לי באיזור האגו. הכתבה התפרסמה לצד מספר כתבות נוספות אשר יחד הרכיבו ספיישל 30 שנה להיפ הופ. הנה הכתבה כפי שהתפרסמה לראשונה בעיתון של סוף השבוע שעבר:
הייתי בדרכי להופעה של ליאונרד כהן, צועד בין עשרות אלפי אנשים, כשלפתע שמעתי מוסיקה לא שייכת. בטח לא מוסיקה של ליאונרד כהן. זה היפ הופ. מיד זיהיתי את קולו של טופאק. הפניתי ראשי לאחור, לכיוון מקור המוסיקה, וראיתי אותם; כמעט ילדים. אחד לבש גופיית אן-בי-אי שמגיעה לו עד הברכיים והשני אחז פלאפון משוכלל עם רמקול, על ראשו כובע מוטה לצד, המצחייה ישרה כמו דיקט.המשך קריאה »
תעשיית המוזיקה מעולם לא עברה כאלו זעזועים כמו שהיא עוברת בשנים האחרונות. הפודקאסט הבא, הלקוח מ- OnTheMedia, מגולל ב-10 דקות – עשור שלם של שינויים ותמורות בעולם המוזיקה הדיגיטאלי:
ה-27 לנובמבר קומפורט 13. הופעה אחת שאתם לא הולכים לפספס
אני נמצא כרגע בעיצומו של מסע מיסיונרי, אליו יצאתי לפני תשע שנים, להפצת האמן שהשפיע עלי יותר מכל אמן אחר בעשור האחרון – סול וויליאמס. המשורר, הראפר, הפילוסוף, הפאנקיסט, השחקן, המרצה, האקטיביסט, המטיף, הפציפיסט, נביא הזעם שאני כל כך אוהב מגיע לכאן להופעה אחת במועדון הקומפורט 13, תל אביב ב-27 לנובמבר ואתם הולכים להיות שם איתי. כוונו לעצמכם את הלב לרגישות מקסימלית. שכחו ממה שחשבתם על היפ הופ – זה גדול מזה. אז לקראת ההופעה הלא פחות מהיסטורית אני מתכוון להעלות לכאן מספר פוסטים בתקווה להרחיב את מעגל חסידי השירה הכל כך ייחודית שלו. אפילו שולי רנד, הברסלב החביב על הבלוג כבר יודע את המילים… סול וויליאמס הוא תופעה. אבל קודם כל מה שהכי חשוב - המוזיקה, נו מה. קבלו את המיקסטייפ הזה באהבה. קחו הרבה אוויר. אנחנו צוללים.
נ.ב. – אלף נשיקות לחבר'ה שאחראים על הפקת האירוע – קבוצת הדי ג"יים האדירה TABAC שחוגגת בארוע זה יום הולדת שלישית. סחתיין עליכם הבאתם אותה בשיחוק ביג טיים!
נ.ג. – אם בכל זאת בא לכם לדעת קצת יותר – הנה מה שכתבתי ב-2003 על אלבום הבכורה שלו, Amethyst Rock Star, ב-ארספואטיקה או באתר השרת העיוור.
פסקול השבוע שעבר (עלי). אם אתם במקרה נמצאים עכשיו בתוך בור עמוק אז יופי, צ'מעו את זה. אמנם זה לא ממש עוזר במצבים מהסוג הזה (בור), אבל לפעמים המוזיקה נחוצה. נא לא להשמיע את המיקסטייפ הזה בנוכחות חיות מחמד. המשך קריאה »
פורסם בקטגוריות מיקסטייפ בתאריך 9 באוקטובר, 2009 מאת אורי זר אביב – 3 תגובות
רטרולקטרו מודל 411
קצת אלקטרו-קלאש, קצת טכנו, קצת 2007, קצת רוק אלקטרוני, וטראק אחד הזוי מ- 1970.
כל השמות בפלייליסט (למטה) הם לינקים שמובילים אל קטעים נבחרים של האמנים ביו-טיוב, באנג און! Electro411- mixtape by ZeraviV המשך קריאה »
פורסם בקטגוריות הופעות בתאריך 6 באוקטובר, 2009 מאת אורי זר אביב – 4 תגובות
קר שם בנורווגיה
כבר אפשר להרגיש את רוחות הצפון הקרות מנשבות על קיצו של קיץ ההופעות החיות הכי שווה שהיה לנו כאן מאז הכרזת העצמאות. אחרי שהצדיקים של חברת ההפקות נרנג'ה הביאו לנו מאיסלנד את Múm לבארבי, עכשיו זה תורה של הנורווגית המדהימה Hanne Hukkelberg לעלות לבימת הבארבי ובקולה הילדותי להכריז רשמית על חורף. אם נמשיך לקבל בקצב הזה עוד הופעות של אמני אינדי מחו"ל, נראה לי שיהיה בסדר, נתחמם כבר בקהל…
ההופעה תתקיים בבארבי ב-18 לנובמבר
(קאבר לשיר של הפיקסיז) listen to Break my Body by Hanne Hukkelberg
מזה זמן מה לא התראינו. חבל, כי בשבת האחרונה ציפיתי לראותך. חשבתי שתוכל להגיע. כמה התאכזבתי כשלא הגעת! הרי אין כמוך השואל שאלות אמנים נפלאים, מקשה ובודק מה מזיז להם את הקורקבן מבפנים. והרי היה זה אתה שפרסם בדף פני הספר שלו כי הוא מתעתד להגיע למופע… אחרי שראיתי את הפוסט על אירוע "סיפורים באוזן" שמארחים הפעם את שלומי שבן, החלטתי מייד להרים את הכפפה והשפופרת ולחייג למספר להזמין כרטיסים. כן, חודש מראש, ומבלי שראיתי מעולם לפני כן את שבן בהופעה, החלטתי שזהו זה. הגיע הזמן להקשיב לו, בלייב. כמובן שאהובי הצטרף לחוויה בהתלהבות, אך מי אם לא, אורילה הסנדלר, נשאר יחף וחף מכרטיס.
השיר הפותח את Red, האלבום החדש של Datarock הנורווגים, פשוט העיף אותי על ההאזנה הראשונה – התחלה של סינתיסייזרים מאוד אייטיזית ולפני שאתה שאתה בכלל קולט כל העסק מתהפך לו לקטע אלקטרו -רוק בועט. שימו לב לקול שמדבר על מהפכת המידע.
אני לא מסוגל להאזין למוזיקה ולקרוא ספר באותו הזמן. תשומת הלב שלי נוטה באופן אינסטינקטיבי לכיוון משמע אוזניי ופחות למילים שאני קורא. מצד שני, אם ישנו קשר בין מה שאני שומע למה שאני קורא אז לא רק שלא קשה לי להתרכז אלא שגם יש לי שלושה מימדים שונים שעוזרים לי לחוות את אותו הדבר. כמו לקרוא מהספר בבית הכנסת ותוך כדי להאזין לחזן, זה סוג שונה של התעמקות בתוכן, חוויה שמשודרגת בחוש אחד נוסף. הרי אתם בטח יודעים כמה שזה כיף להאזין בפעם הראשונה לדיסק שהרגע קניתם ותוך כדי לקרוא את המילים של השירים מהחוברת המצורפת. אני עושה את זה מאז שאני יודע לקרוא, מאז פיץ העכבר.
פיץ במלחמת השחרור מסתנן לכנופייה הנוראה של קאוקג'י
לחצו על הפליי להאזנה ללקט מתוך פיץ העכבר!!! (תודה יובל, איפה בכלל מצאת את זה?)
ברכת הכהנים שלאונרד ברך אותנו בתום המופע ההיסטורי שבוע שעבר, סגירת המעגל שלי עם שולי רנד וכל התפילות האלו שהשמיעו ברשת ב' לפני כניסת החג הכניסו אותי לווייבים המוזרים של יום הכיפורים.
פורסם בקטגוריות הופעות בתאריך 20 בספטמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 4 תגובות
Gong - הרכב הפרוגרסיב רוק האהוב עלי בכל הזמנים מגיע לשתי הופעות בארץ הקודש בהרכב המקורי והמלא! זה יקרה במועדון הזאפה בתל אביב ב-30 וב-31 באוקטובר במסגרת פסטיבל תל אביב הראשון למוזיקה! אבא גונג ומייסד הלהקה הוא היפי אוסטרלי העונה (לפעמים) לשם דייויד אלן. בסיקסטיז אלן היה חלק מהרכב פרוגרסיב ג'אז פסיכדלי גאוני בשם The Soft Machine יחד עם Robert Wyatt ו- Kevin Ayers שהגיעו היישר מסצנת קנטרבורי המוזרה. Gong הם מחלוצי הספייס רוק, מעין תת ז'אנר של רוק בריטי פסיכדלי במיוחד המערבב השפעות של פרוגרסיב רוק עם פולק, ג'אז, סינטיסייזרים ואסיד, המון המון אסיד. עומדות להגיע לכאן פיות תה שעפות בתוך קומקומים ויהיו גם גמדים. גונג המיתיים פשוט לא אמיתיים. יום בהיר אחד בשנת 1967 החליטו סופט משין לטוס מאנגליה לארה"ב. כשהגיעו לשם, האמריקאים לא נתנו לדיויד אלן האוסטרלי להיכנס למדינה והוא נאלץ לחזור חזרה לאנגלייה… Soft Machine המשיכה לאמריקה ואלן נשאר להקים את משפחת גונג המשוגעת שלו.
Part 1 in the Radio Gnome Invisible trilogy - Flying Teapot
פורסם בקטגוריות מיקסטייפ בתאריך 9 בספטמבר, 2009 מאת אורי זר אביב – 5 תגובות
אני מת על היפ הופ. ישנה קשת רחבה מאוד של נושאים בהם היפ הופ בד"כ עוסק. מין הסתם מוזיקה יכולה לדבר על כל דבר שבעולם אך לרוב הנושאים בהיפ הופ סובבים סביב אקדחים דולרים ושרמוטות (כצפוי מהיפ הופ מסחרי לילדים שקנו כובע), מחאה פוליטית על מצב השחורים בארה"ב או על קפיטליזם, על רוחניות או סתם על האהבה למוזיקה ולניענוע עכוזים. בקיצור, כנראה היה לי מצב רוח קרבי לפני יומיים, אז הכנתי מיקסטייפ של היפ הופ אנטי קפיטליסטי בעיקרו, הרבה ביקורת על תעשיית המוזיקה. פתחתי אותו בשיר די הומוריסטי אך לחלוטין מחאתי ומשם המשכתי לכיוון קצת יותר כבד וממש לא מצחיק… תהנו.