אור בזויות

נוח על משכבך בשלום גיל סקוט-הרון (1949-2011). כואב לשמוע את החדשות האלה, בייחוד לאור כך שהייתה לי הרגשה קריפית לגמרי מתחת לעור שהיום הזה קרב ובא. אמנם סיבת המוות אינה מפורסמת עדיין (נכון לזמן כתיבת שורות אלה), אך לי נראה שזו העיר ניו יורק שהרגה אותו. קשה שלא לשמוע זאת על קולו ב-I'm New Here – אלבומו האחרון שיצא בשנה שעברה. מצד אחד הוא נשמע שם אדם לגמרי שבור, אך מצד שני כזה שהשלים באופן מלא ובשלווה עם בואו בימים ומעברו ההדרגתי והאיטי אל העולם הבא.

נוח על משכבך בשלום

"A friend, Doris C. Nolan, who answered the telephone listed for his Manhattan recording company, said he died in the afternoon at St. Luke's Hospital after becoming sick upon returning from a European trip." (The New York Times)

לאחר שביטל את הופעתו בישראל בשנה שעברה כתבתי כאן פוסט בשם: "אין גיל ואין שמחה, אני רק מקווה שירגיש טוב". כתבתי שם ש: "מדובר באמן מבוגר בשנות השישים לחייו, אשר רק עכשיו השתחרר משלוש שנים בכלא. יותר מזה, הוא נכנס לשם מלכתחילה כי לא הסכים לאופציה הראשונה שהציעו לו הרשויות האמריקאיות: גמילה". הבוקר הזה והחדשות על מותו של הרון קצת הזכירו לי את ההרגשה הנוראית שחשתי כשליין סטיילי, סולן להקת אליס אין צ'יינס נמצא מת. חוסר האונים שבלהגיד לעצמך ש"זה רק היה עניין של זמן". ג'אנקי עד יומו האחרון… עצוב.

המקרה העצוב של ביטול ההופעה של גיל סקוט הרון מתחיל להתבהר לי. חלקי הפאזל המרכיב את התמונה הגדולה נמצאים בין שורותיו של גיל סקוט-הרון לזיוני השכל העלובים של מנהלו, וולטר לורור. לורור ניסה להסביר לעינב שיף בראיון קצרצר שערך איתו לוואלה תרבות מה היה כל הסיפור:

"היו סיבות רבות לביטול, ביניהן האפר הוולקני שגרם לבלגן בתאריכי ההופעות בסיבוב וכן טרגדיות אישיות הקשורות לחברי הלהקה."

יש המשך »

גיל סקוט-הרון להופעה בישראל, בארבי, 25 במאי!!!

• כן, אמרתי גיל סקוט-הרון (כתבתי על האלבום החדש והמצמרר שהוציא השנה)

• לא, באמת אני אומר. גיל סקוט-הרון (סרט תיעודי על האבא הרוחני של האבא הרוחני)

• באמא שלי, לא מסתלבט – גיל סקוט-הרון (ויקיפדיה. תעשו שיעורי בית)

אמא'לה ס'תכלי למעלה – אני עף Tabac + Naranjah + Afficoman= BIG LOVE

סרט תעודה מעולה של ה-BBC על גיל סקוט הרון. אחרי כמה האזנות לאלבום החדש שלו, שהוא מעין אוטוביוגרפיה מצמררת, חזרה אלי הסקרנות לחקור שוב את האישיות הדגולה הזאת. הסרט בהחלט מסביר וממחיש את הסיבות לכך שרוכשים לאיש הזה כל כך הרבה כבוד. בין המרספקטים: צ'אק די ומוס דף שמסבירים למה דבק בגיל הכינוי – "הסנדק של הראפ". אם יש משהו אחד שגיל סקוט-הרון הוא המאסטר בו, כנראה זה היכולת שלו לדחוס לתוך משפט אחד כל כך הרבה סמלים ורעיונות מ"עולמות" שונים לכדי מסר חדש, חריף ונקי מחארטות.

הסרט נקרא The Revolution Will Not Be Televised (איך לא?). 2006. 60 דקות

• גיל סקוט הרון על להיות חדש כאן

לפני כחודש, גיל סקוט-הרון שבר שתיקה עם אלבום חדש שנקרא, בסרקסטיות שכל כך מאפיינת אותו -  I'm New Here. יותר מ-14 שנים חלפו מאז הוציא את אלבום הסטודיו האחרון שלו. האלבום החדש הוא ללא ספק הטוב ביותר מבין כל מה ששיחרר בשלושים שנה האחרונות. מדובר באלבום קצרצר, כולה 27 דקות אך עם זאת הוא גם אינטנסיבי, אין רגע מת אחד לכל אורכו. עם השנים קולו של הרון הפך לכל כך קשה ומחוספס שאפשר ללטש איתו יהלומים וזה בדיוק מה שהוא עושה כאן לשירים. אלבום מבריק.

גיל סקוט-הרון הוא אחד הדוברים החריפים ביותר שפלטה תרבות הרחוב האמריקאית של המאה העשרים. הוא עלה לגדולתו בתחילת שנות השבעים עם השיר The Revolution Will Not Be Televised שיצא באלבום Pieces Of A Man. באותו טראק אלמותי, היטיב הרון לתאר את המציאות התקשורתית-פוליטית-קפיטליסטית של אותם ימים באמצעות דיבור כמעט ראפ (שעדיין לא נולד נכון לאז), ושימוש מבריק בסמלים שלקוחים מתוך תרבות הצריכה והפרסומות האמריקאיות של התקופה.

The Revolution Will Not Be Televised (1971)
 

באלבום החדש לא תשמעו מחאה ובטח שלא הטחות אשמה. להיפך, החדש של הרון הוא אינטימי להחריד. בניגוד לרוב עבודותיו עד כה, באלבום החדש מדבר המשורר על עצמו. בשיר הפתיחה, מדבר הרון על תקופת ילדותו בבית סבתו אי שם הרחק דרומה מהעיר הגדולה, הוא מספר שם על דמותה ואהבתו הגדולה אליה, על פטירתה בעודו בן 13 ועל חרדת הנטישה. הקטע הזה מגיע בדקלום ספוקן וורד, על רקע של ביטים אפלוליים וסמפל שלקוח משיר של קניה ווסט. הוצאת הקלידים מהקשרם המקורי היא לכשעצמה מעשה אמנות של מפיק האלבום, מנהל חברת התקליטים, XL - ריצ'ארד ראסל.

On Coming From A Broken Home Pt. 1 (2010)
 

הקטע השני בדיסק, Me & The Devil הוא חידוש, ראינטרפרטציה לשיר עתיק יומין ששייך לאגדת בלוז מיסטית בשם רוברט ג'ונסון (נווד כושי [!] עם גיטרה, שע"פ הסיפור מכר את נשמתו לשטן בתמורה ליכולות נגינה פנומנליות. האיש שבלעדיו לד זפלין לא היו לד זפלין).

באופן מאוד לא צפוי, שיר הנושא – I'm New Here, הוא ביצוע מחודש לשיר של ביל קלאהן המוכר יותר בכינויו – Smog מתוך האלבום המעולה שלו A River Ain't Too Much To Love מ-2005.

I'm New Here by Smog (original version 2005)
 

אי אפשר שלא לשים לב להקפדה האדוקה של ריצ'ארד ראסל על האותנטיות שבהפקת האלבום החדש של הרון. למרות השימוש בקטעים קיימים, עתיקים לצד חדשים, "הרוטס" של גיל סקוט-הרון נשמר והאמת אותה הוא מעביר באופן כה מצמרר נותרת ללא רבב.