אור בזויות

שעה ראשונה: שעה צבעונית וכיפית במיוחד. אפילו קצת היפית הייתי אומר. התחשק לי לבחור שירים שמתקשרים בצבעים. הכל בגלל דונובן הסקוטי העתיק הזה שהתחיל אצלי את כל זה, עם השיר היפיפה שלו – Colours. כל שיר בשעה הזו קשור בצבע אחד או יותר: ממשיכים עם Love, שבדיסקוגרפיה שלהם ניתן למצוא שיר בכל צבע שרק תבחרו. אחריהם יגיעו גם הבית האדום של ג'ימי הנדריקס, והקאבר הפסיכי של זאפה ל-Purple Haze. איגור 'והמניאקים' שרים על מפלצת גדולה וירוקה ותקשיבו טוב גם לשיר של לי הייזלווד, על בחורצ'יק קצת מסכן שכולם קוראים לו Ugly Brown.

1. Donovan – Colours
2. Love – She Comes In Colors
3. Kevin Ayers and the Whole World – Red Green and Blue
4. Frank Zappa – Purple Haze
5. Jimi Hendrix – Red House
6. Boogaloo Joe Jones – Brown Bag
7. Igor & the Maniacs – Big Green
8. Lee Hazlewood – Ugly Brown
9. Mr Bungle – Pink Cigarette
10. Fuck Buttons – Colors Move (Mogwai remix)
11. Echo and the Bunnymen – All My Colours (Zimbo)
12. The Psychedelic Furs – Pretty In Pink
13. New Model Army – Green and Gray
14. The Horrors – Primary Colors
15. Dirty Beaches – True Blue

——————————————————————————————————————

שעה שניה: נפתחת עם הסינגל החדש והבועט של אטארי טינאייג' ריוט הוותיקים שחוזרים לפעילות ומוציאים אלבום חדש. ממשיכים באווירה גותית משהו, עם עוד שיר חדש מהאלבום המעולה של גנג גנג דאנס. ואז אני חוטף אימפולס לכיוון הגותיקה הקצת יותר קלאסית עם באוהאוס. בהמשך כמה מההרכבים הבולטים במה שמכונה Witch House, עם ווייט רינג ו-סליפ אובר וגם להקה מעולה שאני עדיין מתקשה לבטא את שמה – Balam Acab. בסוף השעה תכירו את השיר שהכי ריגש אותי בחודש האחרון וששייך ללהקה דנית שגורמת למילותיו של דיויד בואי:  Terrifies Me – Makes me party להישמע רלוונטיות מתמיד.

תראו, יש לי פרחים על הטבעת

פיטר מרפי, נסיך הדארק ווייב הגותי וסולן באוהאוס לשעבר, חוזר לישראל פחות משנה אחרי שנתן כאן שלוש הופעות סולד-אאוט בבארבי, ולי יש שני כרטיסים לחלק להופעה שלו ביום שני הקרוב ה-26.7, בבית האופרה! מרפי הוא ווקאליסט מדהים בעל קול תהומי, אפל ומרגש, לפעמים נמוך וקודר, ולפעמים גבוה וצווח, כמו איזו גרסא גלאם-גותית של דיויד בואי. מי שמכיר את באוהאוס ואת מרפי, רוב הסיכויים שכבר לא קורא את המילים האלה, אלא ישר גולל למטה בשביל להשאיר תגובה ולהיכנס להגרלה, אבל כל מי שעדיין לא חווה את העוצמות של באוהאוס המפלצתית, או שלא שמע עדיין את קולו של מרפי – הוידאו הבא הוא בדיוק בשבילכם:

קוטנר בתוכנית "עד פופ" עם אברי גלעד, מציג את פיטר מרפי לקראת הופעת הסולו הראשונה שלו בישראל 1990. זה ענק.

הרבה לפני שנערות גותיות בקאמדן טאון התחילו ללכת עם ראסטות וורודות, מה ששלט ברחובות היה ה-Pאנק. מרפי מאוד הושפע ממנו, ומזרמים מוזיקליים צבעוניים כמו הגלאם רוק של הסבנטיז והדאב הג'מייקני של התקופה, אך איכשהו מכל אלו הוא יצר מוזיקה אובדנית, רומנטית ושחורה. הקהל הישראלי הופתע לגלות בהופעתו הקודמת, שהבן אדם גם יודע לחייך, ושהוא כבר התפכח מהרעיון שדיכאון הוא סוג של סגנון (הלך רוח שהיה מאוד אופנתי באייטיז). אך עם זאת, שום דבר בביצועים שלו לא נפגע, ומה שהיה אז אפל עדיין פוגע, והקול שלו עדיין מדהים כשהיה. מאז שבאוהאוס התפרקה, הוציא מרפי שמונה אלבומי סולו, אלבום אוסף ואפילו אלבום נוסף עם באוהאוס מלפני שנתיים. הוא אפילו יצא ב-2006 לסיבוב הופעות עם ניין אינצ' ניילז, שאותה מנהיג אחד המעריצים הגדולים שלו – טרנט רזנור.

אחד השירים הגדולים של מרפי מתוך תוכנית רדיו אליה הוזמן יחד עם טרנט רזנור (NIN) וג'ורדי ווייט (A Perfect Circle)

כשגרתי בלונדון לפני ארבע שנים, יצאה הודעה על כך שבאוהאוס, שהתפרקה ב-83, תתאחד ותופיע בבריקסטון אקדמי בדרום העיר. אני, שאמנם לא הכרתי אז עדיין ממש טוב את המוזיקה שלהם, ידעתי שמדובר בתופעת קאלט שפשוט לא הספקתי לחקור, וקלטתי שאני הולך להצטער על כך עד עמקי נשמתי, אם אתפס עליהם הרבה אחרי שההזדמנות לראות אותם בלייב חלפה לה. הבעיה הייתה שבלונדון כרטסים זה משהו שנעלם רגעים אחרי ההכרזה, ולכן הגעתי עד ליום ההופעה כשאין בידי כרטיס וגם אין יותר לקנות, כל הכרטיסים כבר נמכרו. לא וויתרתי ונסעתי להופעה יחד עם חברה, בתקווה להשיג כרטיס בחוץ, אך החוויה החלה הרבה לפני שהגענו למקום.

ברגע שנכנסנו לרכבת התחתית כבר יכולנו לראות שמשהו קורה, יש המשך »

הגדל למסך מלא כדי שגם אוכל לקרוא שם משהו

הכתבה פורסמה לראשונה כאן

A Phaze In The Dark

דארק-ווייב, פולק גותי, פוסט רוק, קראוט-רוק, מטאל, ebm

A Phaze In The Dark – mixtape by ZeraviV

פסקול השבוע שעבר (עלי). אם אתם במקרה נמצאים עכשיו בתוך בור עמוק אז יופי, צ'מעו את זה. אמנם זה לא ממש עוזר במצבים מהסוג הזה (בור), אבל לפעמים המוזיקה נחוצה. נא לא להשמיע את המיקסטייפ הזה בנוכחות חיות מחמד.
יש המשך »