אור בזויות

בסוף הלילה, שעות הבוקר המוקדמות, כשבבר נשארים רק זוגות בודדים שמתחרמנים -  אני מנגן להם את השיר הזה ונהנה.

דירטי ביצ'ס היא להקה של איש אחד עם השם הבעייתי אלכס זאנג הונגטאי. השפעות קשות של מוזיקה אמריקאית וצרפתית משנות ה-50 טרום ביטלז, באווירת לואו-פיי אלביס עם ציוד עתידני שהתקלקל מזמן. השיר לקוח מתוך Badlands, אלבום שקרוי על שם סרט משנות החמישים המספר על זוג מאוהב שיוצא למסע רצח (מי צעק רוצחים מלידה?). רומנטיקת נעורים בריליינטינית ותמימה. הנה לכם עוד דוגמא לשיר שיושב לי טוב עם מלנכוליית נעורים כאילו עתיקה.

נכון שאלו לא קטעים חדשים ממש, אבל מצד שני גם רומנטיקה היא לא כזה חידוש. ולעניין אחר לגמרי, האנימטור הישראלי אורי טור, שיצר בשנה שעברה קליפ מצויין לאנימל קולקטיב (!), שיחרר לאחרונה קליפ לשיר של פנדה בר (שגם חבר בלהקת אנימל קולקטיב). הנה, תראו:

שלושה שוודים ודרקון אחד קטן ומלוכסן

מלהקת אינדי אנונימית וגם קצת מוזרה של חבר'ה מבית ספר תיכון רגיל בעיר גוטנברג שבשוודיה, הפכה Little Dragon ללהיט עולמי ענק, אשר מפגיש בין מוזיקת סול מודרנית, אלקטרוניקה, פופ ואוונגרד; "מצד אחד אנחנו מאוד נמשכים למוזיקה נסיונית, אך באותו הזמן ממש אוהבים פופ וסול כמו של מייקל ג'קסון ופרינס". אומרת יוקימי נגאנו (28), סולנית הלהקה בשיחת טלפון איתה, "יש לנו הרבה שירים שאין בהם את המבנה הטיפוסי של בית ופזמון, אך למרות זאת הם עדיין שומרים על קלילות פופית וקליטות מסוימת".

מקור שמה של הלהקה בכינוי שבו משתמשים חבריה על מנת לתאר את התנהגותה של נגאנו, כאשר זו נתקלת במחסום יצירתי ומתחילה לנשוף ולרשוף כמו דרקון קטן ומלוכסן. את החשיפה המשמעותית האחרונה קיבלו ליטל דרגון מדיימון אלברן כשלקח אותם להיות המופע הפותח הרשמי של הגורילז. נגאנו אפילו השתתפה בכתיבה של שני שירים ב- Plastic Beach – אלבומם האחרון של הגורילאז וכמו כן השתתפה ב-Maximum Ballon – הפרוייקט של דייב סיטק מטיוי און דה רדיו.

עד כה ליטל דרגון שחררה שני אלבומים כאשר השני מתוכם – Dream Machine, זכה לתגובות נלהבות בתקשורת העולמית. בימים אלו עומד לצאת אלבומה השלישי – Ritual Union, ובהפקה משותפת של השסק, News ומועדון הבארבי, היא תגיע להופעה בתל אביב שתחתום את סיבוב ההופעות האירופי שלה.

עברתם דרך ארוכה מלנסות ולכתוב שירים עם החבר'ה מהתיכון ועד ללהופיע מסביב לעולם עם הגורילז. איזה מאורע מיוחד על הדרך הזאת שינה את התפיסה שלך לגבי עתידה של הלהקה?

"אין ספק שההופעה הראשונה שלנו מחוץ לאירופה. זו הייתה הפתעה גמורה ונק' מפנה עבורנו. הרי בהתחלה באירופה לפעמים כמעט ולא היו אנשים בהופעות ובמקומות מסוימים שאליהם הגענו – בכלל לא ידעו מי אנחנו. ואז פתאום קיבלנו הזמנה לבוא ולהתארח בתחנת הרדיו המפורסמת KCRW באל.איי ולהופיע במועדון הרוקסי! אפילו לא היינו מודעים לזה שאנחנו מושמעים כל כך הרבה בתוכניות שלהם. כאילו, בשוודיה אף אחד לא יודע מי אנחנו בזמן שבלוס אנג'לס אנחנו אשכרה פוצצנו את הרוקסי. לא ממש ידענו איך לאכול את זה – האנשים בהופעה ידעו את כל המילים, הרגשתי כל כך ביישנית פתאום."

ומייד אחרי אותה הופעה ואירוח ברדיו בלוס אנג'לס, הקהל בביתכם בשוודיה שינה את ייחסו אליכם?

"ממש לא. נראה לי שזה לוקח זמן. אתה צריך לגרום למוזיקה שלך להופיע גם ברדיו המקומי ושיהיה לך צוות טוב שיעזור לך עם כל זה. לנו לא היה מי שידחוף אותנו קדימה בביתנו. כמובן שאפשר לעשות זאת גם לבד, אבל זה מורכב. מצד שני, אני מרגישה שההופעה האחרונה שלנו בשטוקהולם היתה בין המוצלחות שלנו, כך שגם אם זה לקח יותר זמן – אני עדיין שמחה."

המוזיקה שלכם יוצאת בלייבל Peacefrog שמתמקד בעיקר במוזיקה אלקטרונית ובמעט פולק ואינדי ולי הוא מרגיש מאוד נכון עבורכם.

"לא! החוזה שלנו איתם נגמר עכשיו, עם צאת האלבום השלישי, ולמען אנחנו מאוד נרגשים להשתחרר ולעבור ללייבל עצמאי משלנו. אמנם זהו לייבל מכובד והם מייצגים אמנים חשובים (מודימן, פטריק ווטסון, חוזה גונזלס ועוד. א.ז.א), אבל אני חושבת שעבורנו זו היתה מערכת יחסים מאכזבת. חתמנו איתם בתקופה בה הירידה במכירות הדיסקים הפכה לצניחה ושרר מין פסימיזם בתוך ההנהלה של החברה, שבא לידי ביטוי בכך שהיינו צריכים לעשות כל דבר ללא תקציב בכלל. בשלב מסוים זה הפך לממש בעייתי – כמה אפשר כבר להופיע בחינם? הם אפילו הגבילו אותנו אמנותית באלבום הראשון שלנו כששחררו ללא הסכמתנו גרסאות דמו לא גמורות של שירים ואז גם שמו עלינו זין כשבאנו וניסינו להגיד משהו."

בתור חבר ללייבל, מוזיקאי ובן זוגך לחיים – האם יש לחוזה גונזלס השפעה על היצירה של ליטל דרגון?

"האמת היא שאני וחוזה כבר לא ביחד. אבל הוא כן חבר שלנו וגם חלקנו סטודיו עם הלהקה שלו. תראה, אם חוזה יגיד שהוא לא אוהב חלק בשיר שלנו זה לא אומר שבהכרח נשנה אותו – אבל דעתו חשובה לנו."

יש המשך »

אני חולה על גלידה. רק אתמול קניתי בשלוש בלילה דלי של בן אנד ג'ריס (Dublin Mudslide) ופירקתי אותו לבדי. הערב, נפלתי על הוידאו הזה והוא שיפר לי את המצב רוח ברגע אחד; אנימציה חמודה עם שיר קטן ויפה שכתבה, הלחינה ושרה יעל כהן-לב. המילים של 'שני כדורים של גלידה' מזכירות לי את 'רק שתי כפיות' – שיר שכתבתי פעם, גם על גלידה.

פשוט שלושה קליפים מדהימים שתפסו אותי חזק לאחרונה. לא יפה לשמור אותם לעצמי:

הראשון לקוח מתוך התוכנית רחוב סומסום, ונעשה ב-1972! קליפ משוגע לגמרי, מושקע בטירוף, פופ ארט של פינבול הזייתי על רקע ה-Fאנק הפסיכדלי של זמרות הפויינטר סיסטרז, וזה היה שנה לפני שהן בכלל הוציאו את אלבומן הראשון. את המוזיקה ,הג'אזית והכלל לא פשוטה כאן, הלחין איזה וולט קריימר אחד. ממש לא מדובר כאן בעוד שיר ילדים ביטלסי טיפוסי. הפזמון עם המספרים העולים ממכר ברמות מטומטמות, הרי אחרי הכל צריך גם ללמוד מזה משהו, ואני לא מתכוון לרעיונות להתנסויות חדשות. האנימציה מכילה אינסוף רעיונות יצירתיים, כל מספר מוצג בתוך עולם רעיוני אחר: ג'ונגל, ימי הביניים, מיני גולף, קרקס, מגרש בייסבול ועוד. טירוף ללמוד ככה.

"אני יכולה להיות צפרדע" – קליפ של הפליימינג ליפס מתוך Embryonic, האלבום השנים עשר שלהם (12!). וויין קוין בשיר אינפנטילי ויפה, שעל הדרך מזכיר מיליון סוגים של של יצורים שונים ולפעמים גם לא של יצורים (הליקופטר?!). קארן או מה- Yeah Yeah Yeahs עושה בהתאם את קולות הרקע. רעיון פשוט וביצוע מדהים.

הקטע האחרון נקרא The Music Scene, והוא לקוח מתוך אלבום שיצא השנה לבלוקהד, אמן היפ הופ אינסטרומנטלי מנינג'ה טיון. מין סרטון פוסט אפוקליפטי וצבעוני במיוחד על עולם שנשארו בו בעיקר חיות וטלביזיות ענקיות. כמה אלמנטים בקליפ הזה ממש מזכירים לי את האנימציות המסויטות מ- The Wall של פינק פלויד. קחו למשל את הדמויות של האנשים עם הראשים שנראים כמו מסננות בסגנון מטחנות הבשר המפורסמות מ-"ווי דונט ניד נו אג'וקיישן".

בשנת 1969 התגנב ילד בן 14 לחדר המלון של ג'ון לנון ושכנע אותו להתראיין. 38 שנים אחרי, במאי בשם ג'וש ראסקין השתמש בקטע האודיו של הראיון והפך אותו לסרט אנימציה קצר. הסרט מתאר ויזואלית את הדיאלוג ואת הרעיונות שמעלה לנון בתשובותיו. מדהים.

"I Met the Walrus was nominated for the 2008 Academy Award for Animated Short and won the 2009 Emmy for 'New Approaches' (making it the first film to win an Emmy on behalf of the internet)."

יש המשך »