ראיון עם יוקימי נגאנו מלהקת ליטל דרגון ו-2 כרטיסים חינם להופעה
פורסם בקטגוריות לך תדע, הופעות בתאריך 19 במאי, 2011 מאת אורי זר אביב – 35 תגובות
שלושה שוודים ודרקון אחד קטן ומלוכסן
מלהקת אינדי אנונימית וגם קצת מוזרה של חבר'ה מבית ספר תיכון רגיל בעיר גוטנברג שבשוודיה, הפכה Little Dragon ללהיט עולמי ענק, אשר מפגיש בין מוזיקת סול מודרנית, אלקטרוניקה, פופ ואוונגרד; "מצד אחד אנחנו מאוד נמשכים למוזיקה נסיונית, אך באותו הזמן ממש אוהבים פופ וסול כמו של מייקל ג'קסון ופרינס". אומרת יוקימי נגאנו (28), סולנית הלהקה בשיחת טלפון איתה, "יש לנו הרבה שירים שאין בהם את המבנה הטיפוסי של בית ופזמון, אך למרות זאת הם עדיין שומרים על קלילות פופית וקליטות מסוימת".
מקור שמה של הלהקה בכינוי שבו משתמשים חבריה על מנת לתאר את התנהגותה של נגאנו, כאשר זו נתקלת במחסום יצירתי ומתחילה לנשוף ולרשוף כמו דרקון קטן ומלוכסן. את החשיפה המשמעותית האחרונה קיבלו ליטל דרגון מדיימון אלברן כשלקח אותם להיות המופע הפותח הרשמי של הגורילז. נגאנו אפילו השתתפה בכתיבה של שני שירים ב- Plastic Beach – אלבומם האחרון של הגורילאז וכמו כן השתתפה ב-Maximum Ballon – הפרוייקט של דייב סיטק מטיוי און דה רדיו.
עד כה ליטל דרגון שחררה שני אלבומים כאשר השני מתוכם – Dream Machine, זכה לתגובות נלהבות בתקשורת העולמית. בימים אלו עומד לצאת אלבומה השלישי – Ritual Union, ובהפקה משותפת של השסק, News ומועדון הבארבי, היא תגיע להופעה בתל אביב שתחתום את סיבוב ההופעות האירופי שלה.
עברתם דרך ארוכה מלנסות ולכתוב שירים עם החבר'ה מהתיכון ועד ללהופיע מסביב לעולם עם הגורילז. איזה מאורע מיוחד על הדרך הזאת שינה את התפיסה שלך לגבי עתידה של הלהקה?
"אין ספק שההופעה הראשונה שלנו מחוץ לאירופה. זו הייתה הפתעה גמורה ונק' מפנה עבורנו. הרי בהתחלה באירופה לפעמים כמעט ולא היו אנשים בהופעות ובמקומות מסוימים שאליהם הגענו – בכלל לא ידעו מי אנחנו. ואז פתאום קיבלנו הזמנה לבוא ולהתארח בתחנת הרדיו המפורסמת KCRW באל.איי ולהופיע במועדון הרוקסי! אפילו לא היינו מודעים לזה שאנחנו מושמעים כל כך הרבה בתוכניות שלהם. כאילו, בשוודיה אף אחד לא יודע מי אנחנו בזמן שבלוס אנג'לס אנחנו אשכרה פוצצנו את הרוקסי. לא ממש ידענו איך לאכול את זה – האנשים בהופעה ידעו את כל המילים, הרגשתי כל כך ביישנית פתאום."
ומייד אחרי אותה הופעה ואירוח ברדיו בלוס אנג'לס, הקהל בביתכם בשוודיה שינה את ייחסו אליכם?
"ממש לא. נראה לי שזה לוקח זמן. אתה צריך לגרום למוזיקה שלך להופיע גם ברדיו המקומי ושיהיה לך צוות טוב שיעזור לך עם כל זה. לנו לא היה מי שידחוף אותנו קדימה בביתנו. כמובן שאפשר לעשות זאת גם לבד, אבל זה מורכב. מצד שני, אני מרגישה שההופעה האחרונה שלנו בשטוקהולם היתה בין המוצלחות שלנו, כך שגם אם זה לקח יותר זמן – אני עדיין שמחה."
המוזיקה שלכם יוצאת בלייבל Peacefrog שמתמקד בעיקר במוזיקה אלקטרונית ובמעט פולק ואינדי ולי הוא מרגיש מאוד נכון עבורכם.
"לא! החוזה שלנו איתם נגמר עכשיו, עם צאת האלבום השלישי, ולמען אנחנו מאוד נרגשים להשתחרר ולעבור ללייבל עצמאי משלנו. אמנם זהו לייבל מכובד והם מייצגים אמנים חשובים (מודימן, פטריק ווטסון, חוזה גונזלס ועוד. א.ז.א), אבל אני חושבת שעבורנו זו היתה מערכת יחסים מאכזבת. חתמנו איתם בתקופה בה הירידה במכירות הדיסקים הפכה לצניחה ושרר מין פסימיזם בתוך ההנהלה של החברה, שבא לידי ביטוי בכך שהיינו צריכים לעשות כל דבר ללא תקציב בכלל. בשלב מסוים זה הפך לממש בעייתי – כמה אפשר כבר להופיע בחינם? הם אפילו הגבילו אותנו אמנותית באלבום הראשון שלנו כששחררו ללא הסכמתנו גרסאות דמו לא גמורות של שירים ואז גם שמו עלינו זין כשבאנו וניסינו להגיד משהו."
בתור חבר ללייבל, מוזיקאי ובן זוגך לחיים – האם יש לחוזה גונזלס השפעה על היצירה של ליטל דרגון?
"האמת היא שאני וחוזה כבר לא ביחד. אבל הוא כן חבר שלנו וגם חלקנו סטודיו עם הלהקה שלו. תראה, אם חוזה יגיד שהוא לא אוהב חלק בשיר שלנו זה לא אומר שבהכרח נשנה אותו – אבל דעתו חשובה לנו."










שעה ראשונה: השבוע אירחתי בתוכנית את אחי החורג (זה נשמע רע רק בגלל המכשפה משלגיה). בחרנו יחד את השירים, דיברנו קצת שטויות והרמנו כוסית לכבוד הבן הבכור שעתיד להיוולד לו. מתחילים באינדי רוק מלוכלך עם קטעים של דלטה-הד, המפתחות השחורים, הילדים השחורים, קלטות וקלטות וחדי הקרן, ממשיכים עם כמה יציאות שלא במקום ועוברים ל-Fאנק עם קטעים של פרינס ושל פריימל סקרים יחד עם ג'ורג' קלינטון ומסיימים במוזיקה קלאסית עם טוויסט היפי.
טיפת מזל – זהבה בן





2 כרטיסים במתנה להופעה של לורי אנדרסון בהיכל התרבות
ראיון עם ניצן חורש מ- The Come On Baby Don`t Say Maybes
עוגיפלצת עושה רמשטיין