אור בזויות

ככה עושים הסברה נכונה. ככה מייצאים לעולם את מה שכן טוב במדינה. רק ככה הגויים ילמדו – דרך הרגליים זה יעלה להם לתחת ודרך הלב זה ישקע להם בראש! הרי, יש לנו פה הרבה יותר מכמה גמלים ובחורות בביקיני עם נשק אוטומטי על הגב (טוב, הדוגמא האחרונה דווקא די מגניבה, אם ממש משתדלים שלא לחשוב עליה לעומק). האוסף החדש של נבחרת הגרוב הישראלית יוצא בימים אלה בארץ ובחו"ל ולי הוא נשמע כמו דרך נפלאה להכיר לעולם את מה שכן זורם כאן (חוץ מדם, זה הם מכירים). הערב (חמישי, 3.3) יושק הדיסק החדש בחגיגת הופעות מטורפת בהאנגר 11. תתכוננו לשואוקייס של אחת הסצנות היותר כיפיות במוזיקה הישראלית של השנים האחרונות:

קותימן הגאון, Soulico שבדיוק חוזרים מסיבוב הופעות באמריקה, הנשמה המקומית – קרולינה, בום פם המתיוונים יחד עם 'דה קיד' – המתופף המעולה שלהם שמכניס בהם וייב מטאל בריא, התפוחים והאחים רמירז שאולי יתאחדו שוב למגה-זורד שנקרא "התפואחים", אשף הסמפלרים וחצי הצמד ביטר ג'וז הלוא הוא שי ליברובסקי aka דיגיטל_מי, דיג'יי הקטיק מהחבר'ה של טבק והדיג'יי מארקי Fאנק שנראה ונשמע כאילו ברח מבית חולים פסיכיאטרי בסיקסטיז, The Koliphones שמחזירים עטרה מזרחית ליושנה, האיש שנשאר מבחירה בסבנטיז – עוזי נבון, הדדהדז הישראלים – Tree, להקת Left. פאק זה הרבה מוזיקאים, את מי שכחתי? רגע. כן: רדיוטריפ, MC Goga – הסולן של לוס כפרוס, אייל תלמודי – הנשפן של הבלקן ביט בוקס ויורם ארבל שדופק קאמבק מגניב לאללה עם חידוש לשיר של עצמו, "תני לי הזדמנות", מתוך האלבום היחיד שהוציא ב-1972.

לכבוד הפסטיבל, החבר'ה בלייבל אודיו מונטאז' מפנקים בשני עותקים של האוסף המדובר – Mediterranean Grooves and Raw Sounds. כדי להיכנס להגרלה השאירו בתגובות איזה אמן ישראלי לדעתכם רצוי שלא ייצג את ישראל בחו"ל (ואתם יכולים גם להשאיר תגובה סטייל "תביא דיסק ותפסיק להתחכם" – זה גם תופס). אגב, רק כדי להפריך את השמועה – זה לא דיסק כפול אבל כן אלבום אחד ארוך וגדוש בלא פחות מעשרים קטעי הסברה ישראלית טובה ואנטי-שכלתנית:

1. Boom Pam – Sabal'e

2. BTA – Hijazz Chaser (UBK Remix)

3. Kutiman – Losing It (Featuring Karolina)

יש המשך »

בשבת הקרובה (22.1) בקומפורט 13 עומד להתקיים ה-World Wild, קרנבל שמח ולמען האמת גם די מוזר בקומפורט 13. יהיו שם שלוש הופעות מרכזיות לא קשורות, או שאולי בעצם כן: ההופעה הראשונה תהיה של משפחת אלייב הבוכרית, שמורכבת משלושה דורות של מתופפים (ימבה אנשים על הבמה) ושהוציאה לאחרונה אי.פי בהפקתו של תמיר מוסקט ובעזרתו של יוני לוי מאיזבו. לפני כמה חודשים ראיינתי את מוסקט על המשפחה ההזויה הזאת, מאז אני מת לראות אותם:

ההופעה השניה היא של  עידן K, מפיק, דיג'יי ובעיקר פרקשניסט משוגע עם חיבה יתרה לאפרו ביט ולאלף ואחד סגנונות שונים של מוזיקה אקזוטית. גם הוא יעלה לבמה עם חמולה משלו (Idan K and the Movement Of Rhythm). לאחרונה K שיחרר סינגל חדש עם קרולינה, והוא עומד להוציא בקרוב ולפני כמה חודשים הוציא  את אלבום הבכורה שלו. זו תהיה הזדמנות מעולה לקבל טעימה חיה ממנו. וההופעה השלישית היא של בום פם. הם כבר ממזמן לא צריכים שיסבירו מי ומה הם. התקווה הגדולה שלי לערב הזה היא שההופעות יזלגו אחת אל תוך השניה. מדובר כאן במשהו כמו 25 נגנים שיעלו וירדו מהבמה וזה לא כולל את מערך הדיג'יים המרשים שיתקלט שם:

וולטר (טבק) – הדיג'יי שיתקלט בחתונה שלי (לא, אני לא מתחתן)

דוני קיסלוק (אננס ביטס) – ביטים ברזילאים, חיזוק רציני ללטינו-Fאנק של עידן K

אורי בנקהלטר (העורך המיתולוגי של 106) – מה שכתוב בסוגריים די ממצה את זה, לא?

יש לי כרטיס זוגי אחד לחלק ועוד שניים בודדים! במילים אחרות, יש סיכויי זכייה בכלל לא רעים. להשתתפות בהגרלה כל שעליכם לעשות זה להשאיר תגובה כלשהי. עדיף שתהיה מטומטמת ולא קשורה כלל לנושא ההגרלה. מה הסתבכתם? הנה,  תכתבו מה השיר הכי גרוע האהוב עליכם בעולם. הזוכים ייבחרו רנדומלית.

הזוכים הם: צוק בכרטיס זוגי. אופיר ונועה כל אחד בכרטיס אחד

יש המשך »

לא מעט אנשים יצאו ברגשות מעורבים מההופעה של דיג'יי שאדו ברביעי האחרון בביתן 1, ואני יכול להבין אותם למרות שאני ממש לא יצאתי מאוכזב. נהניתי מאוד בהופעה, ולכן אשתמש כאן בקלישאה מרגיזה וככזאת – בהכרח נכונה: כגודל הצפייה כך גודל האכזבה. שלא תבינו אותי לא נכון, גם אני גדלתי על דיג'יי שאדו, אני יודע טוב מאוד למה האיש מסוגל, וגם אני לא הפסקתי עדיין להתרגש מהאלבום הראשון שהוציא ב-96. גם לא מהעובדה שב-2002, האלבום השני ששחרר נשרט לי תוך כדי נגינה בתוך דיסקמן,  בקושי יומיים אחרי שקניתי אותו. אני מניח שבעיקר ציפיתי למסיבה מגניבה, עם אחד הדיג'יים שהכי השפיעו על הדרך שבה אני מאזין למוזיקה. את העולם הוא כבר הפך לפני יותר מעשור, ממש לא ציפיתי שבתל אביב 2010  הוא יעשה את זה שוב. מה שכן רציתי לקבל שם, זה סט מעניין ורקיד, שלא כמו שום דבר אחר שחוויתי בעבר – ואת זה קיבלתי ובגדול.

רק קצת חבל שבלי פטיפונים. מרגיש קצת מוזר, בהתחשב בכך שמדובר באחד האמנים המובילים של מה שנקרא, והרבה בזכותו – טרנטייבליזם (יענו פאטיפוניזם). שאדו ניגן שם באמצעות שני CDJ-יים, לפטופ לבנבן וסמפלר או שניים שהיו ברשותו – ביטים של היפ הופ הזייתי, ברייקביט, ודראם אן בייס קשוח במיוחד ולא אופנתי בעליל. אבל למי אכפת מה אופנתי, אם זה מצליח להזיז לי ת'תחת? כנראה שהגעתי בראש קליל וטוב למיין איבנט אוף דה איבנינג, אחרי שקותימן והאורקסטרה דפקו שם הופעת Fאנק סבנטיז אמיתי, חי ונושם, בעזרת הדרים-טים של הגרוב הישראלי. קשה להתווכח אם אלו שטוענים שהחימום גנב לשאדו את ההצגה.

גרסאות הכסאח המג'ונגלות לקטעים הקלאסיים שלו מתוך Introducing ו-The Private Press יש המשך »

אגסוביץ': התפוחים חזרו מלונדון! יש להם הופעה בקומפורט 13, שבוע הבא ב-17
תפוזיאן: תשבע!
אגסוביץ': בכבוד של שלמה בר
תפוזיאן: ששש! איך אתה מדבר?! ככה לשאת את שמו של השלמה לשווא
אגסוביץ': למה תגיד לשווא, מה קרה לך? נפלת מהעץ? כולך לא בעניינים. שלמה בר איתם בדיסק החדש!
תפוזיאן: מה קשור? תשבע!
אגסוביץ': בטרומבון של ג'יימס בראון
תפוזיאן: ג'יימס בראון?
אגסוביץ': נו מה אתה חירש? צא מהקליפה שלך! הטרומבוניסט של ג'יימס בראון, פרד ווסלי, גם מנגן איתם בדיסק החדש. הם לא סתם קראו לאלבום – Kings
תפוזיאן: תגיד לי מה נראה לך, שצמחתי על שיח?! אתה בא להסתלבט עלי?
אגסוביץ': ככה אתה מכיר אותי?
תפוזיאן: מי מכיר אותך בכלל? אם אמא שלי תשמע שאני מדבר עם אגס היא תאכל אותי יש המשך »