חיפוש
Tag:

ג'פרי לואיס

לקראת ההופעה של הסתיו

מתחת שכבת גיל מסויימת, דה פול די מסתכמת בתור 'הלהקה הבריטית הזאת שהשפיעה על האמנים שאנחנו אוהבים', מעבר לכך רבים מאיתנו לא ממש יודעים עליה כלום. אז אמנם הקטע הבא לא באמת מחליף האזנה ראויה לתקליטים של הלהקה, אבל הוא בהחלט נותן קצת רקע משעשע מאוד על האגדה שנקראת 'דה פול'.

רשמים וקטעי וידאו מההופעות של ג'פרי לואיס ושל סיקרט צ'יפס 3

הוא כל כך צנוע שבא לתת לו חיבוק ולהגיד לו שהוא ענק אפילו שהוא עמוק בפנים יודע את זה טוב מאוד. אחרי חימום בעיקר מגניב של לייל ארד, אך לא מרגש במיוחד עלו ג'פרי לואיס ואחיו הלץ ג'ק, ונתנו הופעה מצויינת. לפרקים היא היתה עצובה, לפרקים ממש מצחיקה וכל הזמן מעניינת. היה משעשע במיוחד...

ג'פרי לואיס בוחר חמישה שירים שהוא אוהב. אני נותן לכם לשמוע

במסגרת כתבה שהכנתי לטיים אאוט ולקראת סיבוב ההופעות הקרב ובא, כתב לי ג'פרי לואיס על חמישה שירים שהוא אוהב במיוחד, ושהשפיעו על המוזיקה שלו (הבוקסה בצידה השמאלי של הכתבה). מאחר ובמקור הכתבה פורסמה על נייר, החלטתי לפרסם אותה כאן יחד עם המימד החסר - הצליל, ולאפשר לכם גם באמת להאזין לשירים חוץ מלקרוא את דעתו עליהם.

סרט על הפריק פולק + מה ההבדל בכלל בינו לבין האנטי פולק?

The Eternal Children הוא סרט הולנדי, אמנם לא חדש (2006, אנגלית) אך לגמרי שווה ואפילו מרגש המתאר את הפריק פולק דרך עיניהם המוזרות והכל כך יפות לטעמי של כמה מאמניו המובילים: האחיות קוקורוזי, ושתי באניאן, אנתוני וכמובן הניאו היפי דבנדרה בנהארט.

דה ג'פרי לואיס יזראלי מיני-טור

השיר מדבר על חוויה כימית-רוחנית כשם ששירים רבים הטיבו לתאר לפניו, אך ממש לא ככה - ג'פרי לואיס מצחיק רצח. הוא נוטה לכנות יתר קיצונית שמובילה את המאזין למצבים אבסורדיים, מצחיקים ועמוקים להחריד. הנה לדוגמא, קטע קצר ומשעשע באופן מטריד מתוך הפעם האחרונה (נכון לתקופת כתיבת השיר...) שלואיס עשה אסיד: "And the first rule of tripping was Don't be with people you don't trust The second rule of LSD The rooftop is not a good place to be