פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 4 בפברואר, 2012 מאת אורי זר אביב – אין תגובות
קליפ אנימציה חדש לשיר Fallout של Neon Indian, מתוך האלבום Era Extrana שיצא בשנה שעברה. לא רק לחובבי בובות בארבי שופעות ומגולחות.
M.I.A חוזרת שוב בקליפ בלגאניסיטי אחרי שעשתה המון רעש עם הקליפ ההוא, שבו רודפים למוות את כל מי שג'ינג'י. הפעם הקליפ הוא עם ערבים (ובתור אלג'יראי, אני יודע שרבים מהם ג'ינג'ים בעצמם. אבל זו עדיין לא סיבה). חרא שיר.
וגם מדונה, שעומדת להוציא בקרוב את MDNA, אלבומה ה-12 משחררת קליפ ראשון מתוכו ובו משתתפות הגברת מלמעלה, M.I.A וגם הבימבו-ביטצ' המדליקה ניקי מינאז'.
ולאיזון כל האינדי-פופיזם הזה. Lamb of God בקליפ אנימציה פוסט-אפוקליפטי חדש מתוך אלבומם הקרב Resolution. ב30 במאי היא תגיע (שוב) להופעה בישראל, הפעם בהאנגר 11. לא לשכוח אטמים.
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 17 בינואר, 2012 מאת אורי זר אביב – אין תגובות
אלבומים של הכהן הגדול נחשפים לאיטם. אני מוצא את עצמי עדיין חוקר ב-Dear Heather, אלבומו הקודם מ-2004, בזמן ששלושה שירים מתוך האלבום הבא שלו כבר שוחררו לרשת.
ב-31 בינואר החדש, Old Ideas, ייראה אור. זה הסינגל הראשון מתוכו, Show Me The Place.
וזה השני, Darkness. איזה סקס אפיל יש למשוררים זקנים.
האמת היא שהטריגר לפוסט האימפולסיבי הזה הגיע בעקבות צפייה בוידאו מתוך הופעה של Cults בפילדלפיה, מבצעת קאבר גרנדיוזי ל-Everybody Knows.
ונחזור לעניין, הנה השיר השלישי מתוך Old Ideas.
Going Home by Leonard Cohen
I love to speak with Leonard
He’s a sportsman and a shepherd
He’s a lazy bastard
Living in a suit
But he does say what I tell him
Even though it isn’t welcome
He will never have the freedom
To refuse
He will speak these words of wisdom
Like a sage, a man of vision
Though he knows he’s really nothing
But the brief elaboration of a tube
Going home Without my sorrow
Going home
Sometime tomorrow
To where it’s better
Than before
Going home
Without my burden
Going home
Behind the curtain
Going home
Without the costume
That I wore
He wants to write a love song
An anthem of forgiving
A manual for living with defeat
A cry above the suffering
A sacrifice recovering
But that isn’t what I want him to complete
I want to make him certain
That he doesn’t have a burden
That he doesn’t need a vision
That he only has permission
To do my instant bidding
That is to SAY what I have told him
To repeat
Going home
Without my sorrow
Going home
Sometime tomorrow
Going home
To where it’s better
Than before
Going home
Without my burden
Going home
Behind the curtain
Going home
Without the costume
That I wore
I love to speak with Leonard
He’s a sportsman and a shepherd
He’s a lazy bastard
Living in a suit
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 8 בדצמבר, 2011 מאת אורי זר אביב – 21 תגובות
למהירי התגובה, בואו ניפגש בסינמטק תל אביב במוצ"ש ונצפה כבר ב-Living In The Material World החדש והמדובר כל כך של מרטין סקורסזה. הסרט החדש יוצא במלוא עשור שנים למותה של החיפושית השקטה ואני כבר מת לצפות בו. להשתתפות בהגרלה, השאירו תגובה כלשהי. אם בא לכם, אתם מוזמנים להוסיף קטע שאהוב עליכם מסרטיו של סקורסזה. הסרט יוקרן (טרום בכורה ארצית) כבר במוצאי שבת הקרובה 10.12, אז תזדרזו. כבר מחר בבוקר ההגרלה תיסגר ושניים מכם יקבלו מייל משמח.
בעוד כחודש יקבל הבמאי הענק את פרס איגוד המבקרים האמריקאי על השילוב של מוסיקה בסרטיו. לא רק על פסי הקול המעולים הוא זוכה, אלא ממש על מפעל חיים של יצירות קולנועיות-מוזיקליות. הוא ביים את סרט ההופעה The Last Waltz של להקת The Band, את הקליפ לשיר Bad של מייקל ג'קסון, יצר סדרה תעודה גאונית על בלוז וסרטי תעודה על בוב דילן No Direction Home ועל הסטונז Shine A Light.
Something in the way he plays, attracts me like no other guitarist
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 3 בדצמבר, 2011 מאת אורי זר אביב – תגובה אחת
מתוך אימפולסיביות רגשנית ומיסיונריות מוזיקלית, פרסמתי כמה שירים מלחיצים על הוול בפייסבוק. מייל, שכולל את השאלה, "מה שלומך?", לא איחר להגיע בעקבות (יש גם אנשים טובים ברשת. אנשים טובים מאוד). למטה אשתמש (בחלק) מהתשובה ששלחתי בחזרה, כתירוץ להשמיע גם לכם את ג'ו טקס ואת הכינור המטורף של וורן אליס:
"…חוץ מזה, עייפות עוזרת לי להיות קצת דרמה קווין .
זה בא לידי ביטוי במוס(ז)יקה שמרגשת אותי באותו רגע.
אז אתמול בלילה היא חרקה בכינורות,
שלישיית המלוכלכים בהנהגתו של הכנר והמלחין וורן אליס האוסטרלי, שגם חבר בלהקת הזרעים הרעים של ניק קייב
ועוד חריקות של כינורות מכיוון אחר, אלה הם .Tarantula A.D.
Tarantula A.D הוציאה רק אלבום אחד ב-2005 ומתוכו לקוח הקטע הנ"ל. היום הלהקה נקראת Priestbird
אבל מוקדם יותר, חוויתי בוקר שישי מלא בשמחת חיים שהייתה קיצונית לא פחות. גיליתי אמן נפלא שקוראים לו Joe Tex. זמר סול אנדרייטד כזה מפעם. חצי מטיף. בעל לב חכם. גיליתי אותו דווקא דרך שיר חדש יחסית של The Black Swans, שמספר עליו וקרוי על שמו.
הברבורים השחורים מאוהיו הוציאו השנה אלבום רביעי יפיפה שנקרא Don't Blame The Stars. מתוכו לקוח השיר Joe Tex
ואת השיר הזה של ג'ו (אנחנו כבר חברים) אני שומע בריפיטים כל הסופ"ש".
לב חכם היה לג'ו טקס. השיר מופיע בפסקול הסרט Deathproof של טרנטינו
האזינו לאלבום הנפלא שלו From The Roots Came The Rapper. עכשיו שאלו את עצמכם, איזה ראפר בכלל היה כשהאלבום יצא ב-1972? אין ראפ באלבום אבל יש סול, פאנק וקצת דיסקו והוא עמוק ומרומם ברמות שקשה לתאר. רגע, בעצם אני כן יכול לתאר, ניגנתי את האלבום בווליום גבוה ומצאתי את עצמי כל הבוקר מנקה את החצר ורוקד תוך כדי. בקטעים שונים בשירים ג'ו מסביר בספוקן וורד, כמו מבוגר אחראי, על משחקי האהבה והיחסים ואם תתרכזו במילים תיווכחו לגלות, שלמרות שקצת מוזר להאזין לניגר מטקסס שמת לפני שלושים שנה מטיף בסגנון don't do her wrong, יש מה ללמוד מהאיש הטוב.
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 1 בנובמבר, 2011 מאת אורי זר אביב – 4 תגובות
אלף שנה לא היה פוסט חדש באור בזויות. אני מתנצל ומקווה מאוד שבמהרה אשתלט בחזרה על הימים שלי. שמע ישראל, גם את תוכנית הרדיו הזנחתי כבר שלושה שבועות ברצף. אלו מכם שיודעים שהתחלתי עבודה חדשה בעיתון הארץ בטח סולחים לי, אבל אני לא מבסוט מהחושך הזה. צריך להחזיר את האור לזויות ואני מתכוון לחזור לכתוב לבלוג בהקדם האפשרי. אגב, שמעתם שMF Doom בא לארץ? צפו לפוסט בנושא ואולי גם הפתעה. בינתיים, חבר שלי משכבר הימים החליט לפרגן, ובצדק, לאינדינגב אחרי שחזר השנה מבסוט. סלחו לו על היותו כל כך "עיסקי". ככה הוא – ג'ינג'י עם משקפיים. (אורי)
אינדינגב הוא נוורלנד של המוזיקה הישראלית, אי של קסם, שהנון-שלנטיות בה מבקרי תרבות התעקשו לנסות למצוא בו פגמים השנה, היא ניצחונו הגדול. גם השנה הפסטיבל הוכיח שהוא אורגניזם חי ונמצא כאן כדי להישאר.
לצד הבחירות האמנותיות המהודקות והאמיצות ברובן, הפגינו מארגני הפסטיבל מיום ייסודו חוש עסקי טבעי נהדר שלוקח קונבנציות מקובלות, מפרק אותן ומרכיבן מחדש בדרך שמאפשרת לו להיות באמת מיזם עסקי-חברתי מהזן החדש. מיזם שמערב תרומה אמיתית לתרבות ולקהל אליו הוא מיועד לצד קופון מכובד וראוי ליזמים.
זה התבטא כבר בבחירה האקראית לכאורה בתאריך היעד לקיום הפסטיבל. סוף השבוע של לפני תחילת השנה האקדמית הוא מועד שהיתרונות הגלומים בו אינם טריוויאליים. הוא משלב בתוכו תקופה אידיאלית מבחינת מזג אוויר לפסטיבל מוזיקה במדבר, לצד חוסר כמעט מוחלט בתחרות – כאשר אירועי התרבות הגדולים של תקופת החגים כבר נגמרו. השקט והשממה היחסית באירועים גדולים גם תורמים ודאי ליכולתם של המארגנים לשאת ולתת עם ספקי השירותים השונים- הגברה, אבטחה ותשתיות על מנת להביא למינימום את ההוצאות הקבועות שבארגון הפסטיבל.
The Angelcy היו מעולים באינדינגב 2011. אינדי רוק עם השפעות של פולק רגאיי ומערבונים (אורי)
לכל אלה צריך להוסיף את תחושת האכול ושתה כי מחר נמות שמלווה סטודנטים רבים בימים שקודמים לפתיחת השנה החדשה, כזו שמקדמת בברכה הזדמנויות אחרונות להתקרחן אחרי קיץ ארוך ולפני שנה מפרכת וחורף מדכא. יותר מכל דומה דרך המיתוג והמיצוב העסקי של הפסטיבל לדרך בה שווקה רשת פייסבוק, המשמשת גם כמנוע הקידום הכי חשוב שלו. בדומה לסטארט-אפ אותו החל מרק צוקרברג ממעונות הארוורד, גם קברניטי אינדינגב הקפידו לעשות את כל הבחירות הנכונות בשנותיו הראשונות של הפסטיבל כדי לאפשר למותג לגבש לעצמו זהות ייחודית ולשמר את ההתלהבות הראשונית ממנו ככל שניתן.
ההימנעות המתמשכת, והכבר לא מובנת מאליה, מצירוף גופים מסחריים למתן חסות לפסטיבל מתבטאת כיום בהפסד הכנסות גדול. כזה שיכול להגיע גם ל-100 אלף ₪ וצפונה. אם יש כלל בפרסום שתקף תמיד זה שאין מחיר ל-Cool והיכולת של אינדינגב להישאר סקסי תוך הגעה גם לגרעין מצומצם של מאות חובבי מוזיקה כבדים בדרום תל אביב וגם ליאפים חובבי צריכה היא כזו שמפרסמים יודעים להעריך משקלה בכסף רב.
המארגנים הבינו כי היום שבו יתנוסס שמו של בנק גדול או אפילו מותג אלכוהול כזה או אחר מעל הכניסה למתחם ההופעות, יהיה גם היום בו אינדינגב יפסיק להיות סנסציה מלבבת. הגעתו של המיינסטרים הישראלי – מכתבי השטח של גיא פינס ועד ספיישל של אילן לוקאץ' לחדשות שישי תסמן זמן קצר אחר כך את מותו של הפסטיבל ככוח אמנותי אדיר ושנותיו יהיו ספורות.
להקת צנזורה באינדינגב. Pאנק רוק כיפי ופרוע (אורי)
גם דבקותם של המארגנים בהחלטה להגיש לקהל תמהיל להקות שונה כמעט בתכלית משנה לשנה וליזום שילובי הרכבים וחידושים מתמידים מזכירה אף היא את דרך ההתנהלות של סנסציית האינטרנט מקליפורניה. ההימנעות מבחירה בדרך הקלה ומכניעה למכונת הכסף אינה מונעת מאינדינגב להיות עסק כלכלי נהדר ומכניס למארגניו. בדרך חכמה ומתונה הצליחו יזמי אינדינגב לשדרג את הכנסותיהם מהפסטיבל באופן שוודאי מאפשר להם ליטול לעצמם קופון נאה. הדבר מתבטא בעיקר במחירי הכרטיסים שעלו ב-100% בממוצע בשנתיים האחרונות תוך ניצול המותג המתחזק והביקוש שעולה בהרבה על ההיצע. גם השנה אזלו 4000 הכרטיסים שנמכרו (פדיון של כ-720 אלף ₪) מספר ימים לפני פתיחת השערים.
טל אורן שבשנה שעברה הפתיעה בהופעת בכורה באינדינגב, חזרה השנה ולא איכזבה (אורי)
כדי להימנע מטרוניה ציבורית על המחירים המאמירים בוצע בשנתיים האחרונות שדרוג משמעותי במוצר אותו מספקים באינדינגב לקהל המגיע בהמוניו. יום ההופעות הנוסף שהוכנס מהשנה שעברה והבמות האלטרנטיביות שהורחבו השנה, לצד שיפור מתמשך באיכות ההגברה והסאונד, טומנים בתוכם הוצאות נוספות קטנות משנדמה אך מאפשרים למארגנים להעלות את מחירי הכרטיסים תוך שמירת שקט תעשייתי בריא ביחס עם הקהל. לצד העלאת מחירי הכרטיסים, הורגשה בפסטיבל השנה מגמת עליה ניכרת אך נסבלת במחירי הבר והמזון במתחם באופן שוודאי מוצא גם הוא את דרכו לשורה התחתונה.
הקהל האדוק מקבל את העלאת המחירים בהסכמה נדירה בימים אלה במשק הישראלי משום שהוא קהל מודע המבין את החשיבות הגדולה שבשימור החופש ממסחור קונבנציונאלי. אווירת הקהילה החמה שעדיין שורה בכל פינה בפסטיבל גורמת לטשטוש ההבחנה בין 'מארגנים' ל'קהל' ותורמות להתרחשות הכלכלית הבריאה שמוצגת כאן. גם מדיניות התגמול הכספי לכל להקה שהונהגה השנה לראשונה מחלחלת למטה בקהילה בה משתתפים רבים בקהל הם מוזיקאים בפני עצמם ששואפים להופיע בפסטיבל בעתיד.
אף כי גם השנה חזרו מארגני הפסטיבל על ההצהרה כי הוא אינו מיועד למטרות רווח, נראה כי אחרי 5 שנות פעילות, יזמי אינדינגב אוחזים בידם עסק תרבותי ישראלי מקורי ומוצלח שיכול לאפשר להם לגזור רווחים נאים תוך חיזוק הקהילה, האמנות והתעשייה ממנה הם מגיעים עוד זמן רב.
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 28 בספטמבר, 2011 מאת אורי זר אביב – אין תגובות
לציון עשרים שנה לאלבום נוורמיינד, קבלו 44 דק' של הופעה באיכות בת \ונה והכי חשוב – נטולת פרסומות. אתמול (27.9.11) שוחרר DVD ההופעה של נירוונה, שהתקיימה בפראמונט שבסיאטל ב-31 באוקטובר 1991 ושמעולם לא שודרה קודם לכן. תהנו, אני לא יודע כמה זמן הוידאו הזה ישאר זמין.
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 21 בספטמבר, 2011 מאת אורי זר אביב – אין תגובות
בסוף הלילה, שעות הבוקר המוקדמות, כשבבר נשארים רק זוגות בודדים שמתחרמנים - אני מנגן להם את השיר הזה ונהנה.
דירטי ביצ'ס היא להקה של איש אחד עם השם הבעייתי אלכס זאנג הונגטאי. השפעות קשות של מוזיקה אמריקאית וצרפתית משנות ה-50 טרום ביטלז, באווירת לואו-פיי אלביס עם ציוד עתידני שהתקלקל מזמן. השיר לקוח מתוך Badlands, אלבום שקרוי על שם סרט משנות החמישים המספר על זוג מאוהב שיוצא למסע רצח (מי צעק רוצחים מלידה?). רומנטיקת נעורים בריליינטינית ותמימה. הנה לכם עוד דוגמא לשיר שיושב לי טוב עם מלנכוליית נעורים כאילו עתיקה.
נכון שאלו לא קטעים חדשים ממש, אבל מצד שני גם רומנטיקה היא לא כזה חידוש. ולעניין אחר לגמרי, האנימטור הישראלי אורי טור, שיצר בשנה שעברה קליפ מצויין לאנימל קולקטיב (!), שיחרר לאחרונה קליפ לשיר של פנדה בר (שגם חבר בלהקת אנימל קולקטיב). הנה, תראו:
פורסם בקטגוריות לך תדע בתאריך 19 בספטמבר, 2011 מאת אורי זר אביב – אין תגובות
קותימן עושה מהומות בוידאו החדש שלו – This Is Real Democracy. מוזיקלית, הקטע לחלוטין עומד בפני עצמו והוא מתסיס לא פחות מהתמונות שבקליפ. קותימן לא מציג כאן הברקה טכנולוגית חדשה כפי שכמעט התרגלנו ממנו לעשות, אלא שיכלול של הסגנון הייחודי שלו. האיש הזה מדהים והקטע בועט כל כך חזק. שמן למדורת המחאה, שחלקנו עלול להחשיב כעומדת בפני סכנת השיכחה. כל הכבוד קותי!
Kutiman: "This video doesn't intend to promote violence!
this is only my reflection of what is going on around the world".