מיקסטייפ שערכתי כמתנת פרידה לאשה שעזרה לי. זהו מין אוסף תקופתי שהוא בעצם פסקול של האירועים והתחושות שהיו מנת חלקי בזמן האחרון. כל שיר מתקשר לאיזה עניין ספציפי בחיי וגם סדר השירים מהבחינה הזאת הוא כרונולוגי. לגברת היקרה נתתי את המתנה עם פירוט על כל שיר ולאיזה אירוע או נושא הוא מתקשר. אבל זה יהיה מוגזם לפרסם גם את זה כאן. אז הנה ההקדשה שאיתה הגיע הדיסק ומתחתיה – המוזיקה.
"מוזיקה, אין דבר שאני אוהב יותר לתת לאהוביי. לא חשבת שאקח את המשימה המבורכת הזאת בקלות ראש, נכון? את מכירה אותי טוב יותר מזה. אני שמח שליווית אותי ותמכת בי לאורך כל התקופה הלא קלה שעברתי בכפר איזון (וגם קצת אחריה). היה בינינו חיבור טוב. כנראה זה המשהו האימהי הזה שבך. לא פגשתי לפנייך פסיכולוגית שמחבקת את מטופליה כשהיא מרגישה שצריך. אני מניח שאת זה לא למדת באקדמיה. טל, את דואגת וטובה. אני זוכר ששאלתי אותך פעם, מבלי לקבל תשובה, מה את עושה עם כל המטען הזה כשאת חוזרת הביתה לילדיך. עדיין תוהה לגבי זה. מודה לך על כל המאמצים, על הרוח הטובה, על העיניים. מאחל לך שתמשיכי להשקות גינות ולאהוב חתולים. הנה לך אוסף מוזיקה שהרכבתי משירים שמזכירים לי את התקופה בכפר.
באהבה,
אורי זר אביב"
i
נובמבר 13, 2013 14:56
מרגש.
מיכל מלהקת המשפחה
נובמבר 13, 2013 18:44
הי אורי
שמחתי מאד שהומלס בכפר סבא נגע כ"כ לליבך .
זה אחד משני שירים שכתבתי בדיסק ההוא של המשפחה. והוא בשבילי שיר מאד אישי… סוג של שיר אבל על הילדות בכפר סבא ועל אמא שלי.
אז תודה, זה נותן הרבה לראות שיר כזה ברשימה כזאת (-:
מיכל
אורי זר אביב
נובמבר 13, 2013 22:57
תודה מיכל! השיר שלך יפיפה. כששמעתי אותו בפעם הראשונה חשבתי שאלוהים מסתלבט עלי; תקופה ארוכה שגם אני הרגשתי הומלס בכפר סבא (שבה גדלתי). וגם אני השתכרתי לא פעם במדשאה של הספריה העירונית יד לבנים.
מיכל מלהקת המשפחה
נובמבר 14, 2013 06:29
טוב, הוא כנראה הסתלבט על שנינו… (-:
תודה תודה
מירי
מאי 27, 2023 20:16
יפהפה וקורע לגזרים
אינסוף של כאב, אין סוף לתקווה
אין סוף להחלמה, אינסוף של חסד.