מיקסטייפ שערכתי כמתנת פרידה לאשה שעזרה לי. זהו מין אוסף תקופתי שהוא בעצם פסקול של האירועים והתחושות שהיו מנת חלקי בזמן האחרון. כל שיר מתקשר לאיזה עניין ספציפי בחיי וגם סדר השירים מהבחינה הזאת הוא כרונולוגי. לגברת היקרה נתתי את המתנה עם פירוט על כל שיר ולאיזה אירוע או נושא הוא מתקשר. אבל זה יהיה מוגזם לפרסם גם את זה כאן. אז הנה ההקדשה שאיתה הגיע הדיסק ומתחתיה – המוזיקה.

"מוזיקה, אין דבר שאני אוהב יותר לתת לאהוביי. לא חשבת שאקח את המשימה המבורכת הזאת בקלות ראש, נכון? את מכירה אותי טוב יותר מזה. אני שמח שליווית אותי ותמכת בי לאורך כל התקופה הלא קלה שעברתי בכפר איזון (וגם קצת אחריה). היה בינינו חיבור טוב. כנראה זה המשהו האימהי הזה שבך. לא פגשתי לפנייך פסיכולוגית שמחבקת את מטופליה כשהיא מרגישה שצריך. אני מניח שאת זה לא למדת באקדמיה. טל, את דואגת וטובה. אני זוכר ששאלתי אותך פעם, מבלי לקבל תשובה, מה את עושה עם כל המטען הזה כשאת חוזרת הביתה לילדיך. עדיין תוהה לגבי זה. מודה לך על כל המאמצים, על הרוח הטובה, על העיניים. מאחל לך שתמשיכי להשקות גינות ולאהוב חתולים. הנה לך אוסף מוזיקה שהרכבתי משירים שמזכירים לי את התקופה בכפר.

באהבה,

אורי זר אביב"


(להורדת המיקסטייפ בקבצים נפרדים לחצו כאן)