אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה, אם בכלל, שהייתי במחזמר. כשגרתי בלונדון, אני זוכר שהאמא והאחות באו לבקר וניסו לשדל אותי לבוא איתן ל"מאמא מיה" (מחזמר על "אבבא". ספקטקל. הן נהנו מאוד). זה היה באמצע העשור הקודם, באותה תקופה שגם המחזמר We Will Rock You (על "קווין") גלגל הרבה מאוד כסף. גם הוא עניין לי את האחוריים. אבל השבוע קיבלתי הזמנה למחזמר Woody Sez, שמגיע לישראל, על אודות המשורר וזמר המחאה האגדי וודי גאת'רי. זה מעניין אותי. מאוד.

אז אני הולך לראות ויש לי גם כרטיס זוגי לחלק לכם. Woody Sez: The Life and Music of Woody Guthrie  (המחזמר באנגלית) מציג בתיאטרון החאן בירושלים (21-22.8, 24.8), בצוותא תל אביב (26,27.8) ובתאטרון האנגלי בחיפה (29,31.8). כדי להשתתף בהגרלה כל שעליכם לעשות הוא להשאיר תגובה כלשהי. יותר כיף יהיה אם תוסיפו לינק לשיר פולק שאתם אוהבים. ההגרלה הסתיימה: יובל לוי, בדוק מייל.

הביקורות אומרות:

"מגוון בצורה נפלאה, לבבי במיוחד" – הלונדון טיימז
מרענן… מהיר… מפתה… אנטגוניסטי…" – הוושינגטון פוסט
"הופעה של וירטואוזיות אמיתית" – האיבנינג סטנדרט
"תופס בצורה מרכשת את רוחו חסרת המנוחה של גאת'רי ואת יכולתו הנדירה לתת קול לאלו שאין להם… נהדר!" – הגרדיאן

this machine kills fascists
הכיתוב המיתולוגי על הגיטרה של וודי גאת'רי

גאת'רי, שנולד באוקלוהומה לפני 101 שנה, נחשב למי שהצית מחדש את את תרבות הפולק האמריקאי ואף יותר מזה – לאחד מזמרי המחאה הראשונים בארה"ב (ולבטח המפורסם והמשפיע ביותר ביניהם). הוא השאיר אחריו יותר מ-1000 שירים ובהם לא רק שירי מחאה, אלא גם לא מעט שירי ילדים, שירי מסע וכמובן – שירי אהבה, חלקם כמעט פורנוגרפיים.

הקול המזמר של הנדכאים בין שנות השלושים לחמישים (מת ממחלה תורשתית מזוויעה ב-1967) היה בן למשפחה בורגנית שהידרדרה לעוני. את שיריו נגד הממסד המסואב, העשירים הנצלניים, למען זכויות האזרח ובעד שוויון כלכלי הוא ביצע על כל במה שקיבלה אותו ואל מול כמה אנשים שהזדמנו למקום. גם אם מועטים היו; ממרכזים קהילתיים דרך במות בברודוויי וכלה בשדות קליפורניה מול מהגרים ופועלים – הוא שר בכולם ולכולם.

גאת'רי אף חתום על השיר שנחשב להמנון ארה"ב האלטרנטיבי – "This Land is Your Land", אותו חיבר כתגובה לשיר הפופולרי של אותה התקופה "God Bless America", וכנגד הפטריוטיזם המוגזם והקונפורמי שהוא מבטא. למרבה האירוניה, דווקא הגרסה המצונזרת/מסורסת של שירו זכתה לשיא הפופולריות. בגרסה הזאת הושמטו שני הבתים האחרונים והחריפים שבהם מובאת ביקורת על העוני בארץ העשירה בעולם ועל הזכות לקניין פרטי – המנוצלת לרעה. בימי מלחמת העולם השניה גאת'רי אף הואשם בעשיית יד אחת עם המפלגה הקומוניסטית אך הוא מעולם לא התפקד לשום מפלגה. במלוא 100 שנים למותו אמרה בתו בראיון לגארדיאן הבריטי שאביה לא היה Communist, אלא Commonist – איש העם.

אחד מפרטי הטריוויה המפורסמים ביותר על אודותיו הוא שהוא היווה השפעה עצומה על הנער רוברט צימרמן, מי שלימים הפך להיות בוב דילן. יש גם כמובן את הסיפור היפה על דילן שליווה את גאת'רי בבית החולים, כשהאחרון שכב על ערס דווי עקב מחלת עצבים תורשתית. דילן היה קונה לו סיגריות ומבצע את שיריו של האגדה הדועכת מהכסא על יד מיטת חוליו. הדיבור הוא שדילן אף הופיע בפעם הראשונה כשהוא לובש את החליפה שגאת'רי העניק לו. כמו כן, השפעתו ניכרת גם ביצירות של אמנים רבים אחרים ובהם ג'ואן באאז, ברוס ספרינגסטין ובילי בראג הבריטי. האחרון אף הוציא שני אלבומים משירי גאת'רי שלא הספיקו לזכות בלחן, יחד עם להקת Wilco.

בהצגה משחקים שחקנים-מוזיקאים אמריקאים המגוללים את סיפור חייו של האייקון; מילדותו אכולת סופות החול, דרך מסעותיו בקרב מהגרי עבודה, נוודים ואמנים בתקופות השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. על 15 כלי נגינה הם יבצעו כ-30 משיריו ובהם Bound for Glory, Pastures of Plenty, So Long, It’s Been Good to Know Yuh, This Land Is Your Land.

תמיד אפשר לצפות בעוד תוכנית דוקומנטרי על אמן, אבל לקבל את הסיפור בפורמט של מחזמר זה וייב אחר לגמרי, ולפחות עבורי חידוש מרענן.